קמיל מקונטיקט, ארה"ב, חיה עם מצב גנטי נדיר ומרתק, אותו חשפה לאחרונה עם הוריה בסרטון שעלה ליוטיוב. הילדה הצעירה סובלת מתסמונת ייחודית בשם פראדר-ווילי, אשר הלוקים בה חשים רעב שאינו יודע שובע ולא משנה מה וכמה יאכלו.
הכמיהה למזון של הסובלים מהתסמונת כל כך חזקה, עד כדי כך שאם יישארו לבד עם גישה לאוכל, הם יהיו מסוגלים לאכול למוות. האכילה הבלתי פוסקת יכולה לגרום לעומס בלתי רגיל על האיברים - שצריכים להתמודד עם פירוק מזון וסילוק רעלים - עד כדי קריסתם.
הוריה של קמיל סיפרו כי גילו לראשונה סימנים לתסמונת כשקמיל הייתה רק בת 5. אביה, לארי, סיפר שלקח בוקר אחד את הכריך שהכין לעבודה וגילה שמישהו לקח ממנו ביס. זמן קצר לאחר מכן, האם, קים, הכינה מגש שלם של מאפי קינמון - וכולו נעלם כלא היה. הממצאים המוזרים הובילו אותם לבחון את ילדתם ביסודיות, מה שהוביל לגילוי התסמונת.
משמעות הדבר עבור משפחתה של קמיל היא ליצור סביבה "מאובטחת מזון" לחלוטין, כולל נעילת ארונות מטבח ואזעקה על דלת המטבח כדי לעצור את קמיל מלחפש חטיפים או לאכול בלי הכרה. לקמיל שני אחים מבוגרים יותר אשר גם הם רגישים לתסמונת שלה ומשתדלים תמיד לאכול בסתר כדי לא לגרום לקמיל לרצות לאכול את מה שהם אוכלים או לנסות לגנוב מזון. ההורים יודעים כי לאחרים השיטות שלהם יכולות להישמע קיצוניות וכואבות, אבל לדבריהם, "יש חשש אמתי שהיא תאכל את עצמה למוות", ולכן הם עושים הכל לטובתה.
באופן אירוני למצב - למרות הרעב המוגבר, לאנשים עם פראדר-ווילי יש טונוס שרירים נמוך והם שורפים קלוריות לאט, כלומר קים נדרשת להתקיים על תזונה של 1,000-1,200 קלוריות ביום בלבד. אבל לצד האתגר המורכב הזה, הוריה מסבירים שהם עושים הכל כדי למצוא שיטות חדשות להתמודדות וכי קמיל היא הרבה יותר מהסתמונת הייחודית שלה.
"תסמונת פראדר-ווילי היא מה שקמיל חיה איתו, זו האבחנה שניתנה לה, אבל היא בהחלט לא מגדירה אותה", אומר אביה, לארי. "היא הרבה יותר מזה - היא אוהבת, דואגת, אדיבה, חומלת, נותנת, אם יש חיה כלשהי היא לעולם לא תשכח את הסיפור שאתה מספר עליה או את שמה של החיה".