החיים הפכו לגיהינום: מירי (46, שם בדוי) סירבה להתרחץ, אכלה פעם ביומיים ואת מרבית זמנה "בילתה" במיטה, כשהיא בוהה בטלוויזיה ומעשנת בשרשרת. היא לא יצאה מהבית ולא פגשה חברים וקרובי משפחה. פעמיים היא אף ניסתה לשים קץ לחייה: בפעם הראשונה, היא ניסתה לקפוץ ממרפסת ביתה בקומה הרביעית, אך בנה הבכור הצליח למנוע זאת ברגע האחרון. בפעם השנייה, הניסיון האובדני כלל בליעת כמות גדולה של תרופות. בתה החיילת, שחזרה בדיוק מהצבא, מצאה אותה על רצפת חדר האמבטיה, מעורפלת. שלושת ילדיה, סטודנט, חיילת ובנה הבכור, שכבר היה בעצמו אב לתינוק, הרגישו שהם מאבדים שליטה על ההחמרה הקשה והמסוכנת. לאחר כארבע שנים, בהן ראו את מצבה של אימם מתדרדר ומתדרדר למרות ניסיונות תרופתיים מגוונים וממושכים, היא פנתה למרפאה לבריאות הנפש במרכז לבריאות הנפש באר שבע. שם ניתן שם לתופעה ממנה מירי סובלת: דיכאון עמיד.
"דיכאון, באופן כללי, זו אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר בעולם. למעשה, כ-10 אחוזים מהציבור סובלים ממנה, ויחד איתם סובלים ומושפעים שאר בני המשפחה", אומר ד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר בכיר ומנהל מרפאת מיינדפולנס במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. "האבחנה של דיכאון עמיד מתייחסת למצב שבו הדיכאון איננו חולף למרות טיפול תרופתי מתאים במינונים מספקים וטיפולים פסיכותרפיים למשך זמן ממושך. מירי למשל, נטלה סוגים שונים של תרופות ממשפחות שונות החל מ SSRI, שמשמשות כקו הטיפול המקובל בדיכאון ועד מייצבים ונוגדי פסיכוזה, שמשמשים לעיתים גם לטיפול בדיכאון, אבל אף אחת מהתרופות לא השפיעה עליה".
לדברי ד"ר ארבל, ההגדרה עצמה של דיכאון עמיד אינה מעידה בהכרח על חומרתו, כפי שנהוג לחשוב. כמו כן, לא ניתן לזהות מראש מי מהסובלים יפתח דיכאון עמיד. "לא ברור לנו האם דיכאון הוא עמיד בגלל מאפיינים ביולוגיים, אישיותיים או אחרים. זוהי חידה שאנחנו עדיין מנסים לפענח. אנחנו מגדירים דיכאון עמיד אם לאחר שלושה חודשים של טיפולים תרופתיים מסוגים שונים וטיפולים אחרים לא חל שיפור מספק. זוהי תופעה שעלולה להימשך שנים רבות וכך גורמת לסבל עצום בקרב המטופלים ובני משפחותיהם".
פריצות דרך חדשניות בטיפול בדיכאון עמיד
בשנים האחרונות נעשו מאמצים מחקריים אדירים כדי להביא מזור למטופלים הסובלים מדיכאון עמיד. לאחרונה אף מסתמנת פריצת דרך משמעותית במיוחד בטיפול בו. "עד היום היה נהוג לטפל בתרופות שפועלות על מוליכים עצביים כגון סרוטונין, דופמין ואדרנלין, אבל כאמור, ישנם מטופלים שאינם מגיבים למנגנוני התרופות המקובלות", מסביר ד"ר ארבל ומציין: "לאחרונה נכנסה לסל הבריאות תרופה חדשה, ספראבטו (אסקטמין) שהיא נגזרת של תרופת ההרדמה הוותיקה, קטמין. מלבד התרופה הזו, ישנו כיום שדה ער של מחקר ביחס לשימוש בחומרים מרחיבי תודעה, כגון MDMA ופסילוסיבין – שהוא החומר הפעיל הקיים בפטריות הזיה, לטיפול בהפרעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון, פוסט טראומה ואובססיה".
אמנם מדובר בחומרים שנמצאים בסמי מסיבות ורחוב למיניהם, ולעיתים גורמים נזקים בשימוש לא מבוקר, אך בשימוש מבוקר ואחראי אין חשש להתמכרות אליהם. "החשש מהשימוש בסמים אלה איננו דווקא מהתמכרות אלא משימוש לא אחראי וללא מיכל טיפולי מיומן ומתאים", הוא מסביר. "במסגרת מחקר, נותנים את החומרים הללו כתרופות כשהם נקיים, כלומר לא מכילים כל מיני תוספים שמכניסים בסמי הרחוב, והכל כמובן במינון מדויק ותחת בקרה בצורה בטוחה לשימוש".
בחזרה למירי: כבר לאחר כחודש של נטילת התרופה החדשה והמהפכנית, הבחינו המטפלים בה, ביניהם ד"ר ארבל, בשינוי משמעותי: היא ארגנה לעצמה סדר יום, אכלה, התקלחה, התלבשה, חידשה קשרים חברתיים ואפילו יצאה לפעילויות חברתיות. בעידודם של מטפליה, היא גם החלה להתנדב במעון לניצולי שואה. "השיפור שהושג באמצעות הטיפול היה דרמטי הן מבחינת עוצמת הדיכאון והן מבחינת המתח האובדני", מדגיש ד"ר ארבל. "עדיין לא ברור לנו עד הסוף כיצד התרופה החדשה מסייעת מבחינת המנגנונים המוחיים, אבל ברור לנו שיש לה השפעה מיטיבה. זו תרופה שאיננה משפיעה על המוליכים העצביים, הדופמינרגיים או הסרטונרגיים. המנגנון שלה שונה בתכלית ועובד על המוליכים העצביים הגלוטמינריים. גלוטמט עובד על רצפטורים מסוג NMDA וכפי הנראה התרופה מעודדת התחדשות של קשרים עצביים בין תאי המוח. המערכת הגלוטמינרגית היא מערכת שלא תמיד מובנת גם לחוקרים עצמם אבל תצפיות מוכיחות שמתרחש שינוי גדול ומהיר של מנגנוני דיכאון".
חשוב לציין שלתרופה יש תופעות לוואי שונות, אולם לדברי ד"ר ארבל אלה קצרות טווח וחולפות תוך זמן קצר, כשעתיים ממתן התכשיר. "התופעות העיקריות הן סחרחורת, עלייה של לחץ הדם ודיסוציאציה – תחושת ניתוק מהגוף. מטופלים מתארים את ההרגשה במילים 'אני זה לא אני', אבל התחושה הזו, כאמור, עוברת תוך זמן קצר. התרופה איננה משפיעה על התיאבון או על המיניות, כפי שקורה לפעמים בתרופות המקובלות מסוג SSRI".
מלבד הטיפולים התרופתיים הללו, במרפאה שמנהל ד"ר ארבל מאמינים בשילוב של פסיכותרפיה וגישה רוחנית הכוללת תרגול מיינדפולנס ומדיטציה. "אנחנו מאמינים בטיפול הוליסטי, ששם דגש גם על אספקטים רגשיים ורוחניים. חשוב להבין כי הקיום האנושי הוא מורכב, ולכן ההשפעה על הביולוגיה איננה מספיקה. המטופלים שלנו ראויים ליחס מכבד בכל היבטי החיים", הוא מסביר, "מלבד זאת, אנחנו מודעים לכך שמטופלים הסובלים לאורך חודשים ואף שנים מדיכאון זקוקים לתמיכה כשהם יוצאים ממנו. הם מתמודדים עם מצב חדש שלא תמיד פשוט להתרגל אליו, ואנחנו נותנים מענה גם לקשיים ולשינויים שהיציאה מהדיכאון עלולה לעורר".
בשיתוף יאנסן ללא מעורבות בתכנים