דכדוך, דיכאון וחרדה נחשבו לתופעות שכיחות באוכלוסייה, עוד לפני שהקורונה פרצה לחיינו. למעשה, 7 עד 8 אחוזים מהישראלים סובלים מדיכאון קליני, ואצל נשים המספר כמעט כפול. כמו כן, מעל 30 אחוז מהישראלים נטלו, לפני פרוץ המגפה, תכשירים או תרופות הרגעה מסוגים שונים. עם זאת, הקורונה העמיקה את התופעות האלו בצורה כמעט בלתי נתפסת, שעדיין קשה לכמת אותה.
"אני עוסק למעלה מ-40 שנה בטיפול בדיכאון ובחרדה ובשנה האחרונה ראיתי התעצמות של מצבי חרדה ודיכאון במיוחד באנשים שיש להם רקע, אבל גם באנשים שהיו בריאים לחלוטין, אומר הפסיכיאטר פרופסור משה קוטלר. "המגפה פגעה בכל מרקם החיים שלנו והוסיפה חרדות לקיום הפיזי והנפשי. עוד נצטרך ללקק את פצעינו בעקבותיה, וקשה לדעת מהן השלכותיה לטווח הארוך".
ההבדלים בין דיכאון, חרדה ודכדוך
כדי להבין יותר את העלייה בתופעות אלה, חשוב לעמוד על ההגדרות של כל אחת מהן, עד כמה שניתן. על פי פרופסור קוטלר, דכדוך הוא מצב של ירידה במצב רוח אשר תגובתית לסיטואציה. "ברגע שהיא מתחילה להעמיק ולהתמשך למצב כמעט קבוע, אנחנו צריכים לחשוד שאכן מדובר בדיכאון קליני". גם חרדה מתבטאת בירידה במצב הרוח. "זהו מצב של דאגנות יתר שבאה לידי ביטוי גם בתופעות נפשיות כמו פסימיות, חששות לבריאות הגוף וחוסר חשק, וכן תופעות גופניות כמו כאבי שרירים או פרפרים בבטן", הוא מדגיש, "כשהתסמינים הללו תופסים יותר ויותר נפח 'ומשתלטים' על סדר היום, זה הזמן לפנות לייעוץ".
התסמינים של דיכאון קליני לעומת זאת, כוללים בין היתר הפרעות בשינה, כמו קושי להירדם או לחלופין יקיצה מוקדמת, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, אי שקט, מתח, ירידה בחשק ובמוטיבציה וכדומה. "אדם שסובל מדיכאון הוא כזה שאיבד את היכולת ליהנות מדברים שנהנה מהם בעבר", מסביר פרופסור קוטלר. "זהו מצב שגורם סבל עצום לחולה ולסביבתו. כשבוחנים מטופל מבררים דפוסי שינה, דפוסי אכילה, דפוסי פעילות ודפוסים חברתיים. אחד הדברים החשובים הוא כמובן לשלול בוודאות סיכון אובדני ומחשבות שחורות ומנותקות מהמציאות".
אם כך, לא כל מצב רוח רע הוא דיכאון, אבל זה לא אומר שצריך להזניח אותו. "בעבר היה נהוג לחשוב שבמצבים קלים, שלא מגיעים לחתך הקליני, מפנים לשיחות עידוד והכוונה", אומר פרופסור קוטלר. "היום ידוע שגם מצבים דיכאוניים קלים או מצבי חרדה, יכולים להגיב היטב לטיפולים תרופתיים קונבנציונאליים או תכשירים טבעיים שהוכחו כבעלי אופי אנטי דיכאוני. תרופות אלה מהוות מחסום רגשי ותודעתי אצל חלק מהחולים. לאנשים יש סטיגמה ש'אם קיבלת תרופות זה אומר שאתה חולה'. כאן אומנות המטפל להסביר שמצבים דיכאוניים וחרדתיים, מאוד שכיחים בתקופות של לחץ. טיפול תרופתי בליווי שיחות והכוונה יכול לשפר את התחושה, התפקוד ואיכות החיים".
דרכי טיפול אלטרנטיביות שכדאי להכיר
כאמור, גם מצבים מתונים יחסית של דכדוך וחרדה ניתנים לטיפול ואין להזניח אותם. דרכי הטיפול עבור בעיות אלה הינן מגוונות וכוללות בין היתר שינויים בהרגלי התזונה, הקפדה על ביצוע פעילות גופנית באופן מתמיד ועוד. עולם התכשירים הטבעיים, לדברי פרופסור קוטלר, יכול להיות גם מקום טוב להתחיל בו. "יש בשוק תכשירים טבעיים שמופקים מצמחי מרפא והוכחו כבעלי אופי אנטי דיכאוני וחרדתי מובהק, שפרופיל תופעות הלוואי שלהן מועט", הוא מסביר. "הן פופולריות בקרב לא מעט אנשים מכיוון שאלו לא תרופות מרשם, אלא מוצרים שלוקחים לפרק זמן של 4 עד 8 שבועות ואפשר לראות תוצאות לא רעות, כמו ירידה בעוצמת החרדה ושיפור מצב הרוח. תכשירים טבעיים נבדקו גם במקרי דיכאון קשים יותר. למעשה, קיימים בהם רכיבים שפועלים גם בתרופות היותר חזקות אם כי במינונים זעירים יותר ועם פחות תופעות לוואי". כך למשל חומצה פולית ידועה כמקלה על מצב רוח ירוד, מגנזיום מסייע בהרפיית השרירים, שימוש בתוספים המכילים אומגה 3 יכול להקל על תסמיני דיכאון, ויטמינים כמו B6 הם בעלי השפעה מרגיעה מוכחת, וזעפרן, אשר שימש כצמח מרפא לדיכאון ברפואה המסורתית העתיקה, מסייע בשיפור איכות השינה ובהפחתת סטרס וחרדות. בנוסף, מחקרים אמינים הוכיחו יעילות של מוצרים טבעיים שמופקים מצמח סנט ג'ון (היפריקום) ופרחי מרפא נוספים.
"כל עוד אין פגיעה ממשית בתפקוד לצד המצוקה המסוימת, אפשר לנסות תכשירים טבעיים בתוספת שיחות עם גורם מטפל", מוסיף פרופסור קוטלר. "תרופות אנטי דיכאוניות ניתנות בדרך כלל מרמה של דיכאון 'בינוני' ומעלה. יש משפחות קלאסיות של נוגדי דיכאון קונבנציונאליים מסוגים שונים. אלו תרופות שפועלות על מספר מוקדים במוח ובדרך כלל צריך לשלב בין מספר תרופות. כמובן שמדובר בתרופות שמחייבות מרשם ומעקב רופא והיעילות שלהן עומדת על 60 עד 65 אחוז. אנחנו נוהגים לומר שבמצבים כאלה אחד ועוד אחד, כלומר שילוב של תרופות ושיחות, שווה שלוש".
לרכישת תוסף תזונה זעפרן לשיפור מצב הרוח ולסיוע במצבי חרדה ודיכאון לחצו כאן>
חשים צורך בעזרה? התנתקו מהסטיגמות ומהבושה ופנו לייעוץ מקצועי
למרות השכיחות של מקרי הדכדוך, הדיכאון והחרדה - שכאמור רק התעצמה בשנה האחרונה - פרופסור קוטלר עדיין חש בתפיסה לא נכונה של המקרים על ידי החברה. "יש עדיין חשש בהרבה מגזרים להיות מטופל, למרות שהפתיחות לנושא הולכת וגדלה. פחות ממחצית מהאנשים שסובלים מדיכאון מגיעים לטיפול או מקבלים טיפול נכון וראוי", מציין פרופסור קוטלר בכאב, "מחלה דיכאונית היא מחלה 'אנדר-טריטד (under-treated)', למרות שהיא משפיעה על המטופל ועל בני המשפחה כמו מחלה גופנית. העולם של רפואת הנפש סובל מדימוי בעייתי וקונוטציה סטיגמתית. הפרעה נפשית היא כמו כל הפרעה גופנית אחרת – האיבר שפועל לא כשורה הוא המוח. איכשהו, יותר 'לגיטימי' ללקות בהפרעה גופנית מאשר בהפרעה נפשית".
"הסביבה לא מבינה את חומרת הסבל והכאב המנטאלי. לא מעט מהמטופלים בתחום הנפשי היו מוכנים להמיר את הכאב המנטאלי שהם חשים בכל כאב גופני מכל סוג. יחד עם זאת, עדיין יש סטיגמה חברתית. לא מעט אנשים חוששים מרישום בתיק הרפואי על כך שנפגשו עם פסיכיאטר. עבורם זו פגיעה מקצועית ופגיעה במוניטין". מדגיש פרופסור קוטלר ושוב ומזהיר על אחת מתופעות הלוואי הקשות של מגפת הקורונה – מגפת הדיכאון: "אנחנו עומדים כיום על שפת המכתש. נעבור עוד שנים של התאוששות כלכלית, אבל חובה להתייחס להשפעות הנפשיות של הקורונה. מאות אלפים סובלים מחרדה ודיכאון. אני לא חושב שהתחלנו לשלם את המחיר הנפשי, אבל חשוב להבהיר: יש טיפולים, יש מזור ויש מושיע. אסור להתעלם ממה שמרגישים ואסור לטאטא מתחת לשטיח".