מפרוץ מגפת הקורונה ולאורך כל השנה האחרונה, אחד מהנושאים שעלו לכותרות שוב ושוב היו היוזמות לקידום טכנולוגיות, שיטות טיפול ועזרים מתקדמים בתחומי חומרה ותוכנה שיסייעו בניהול טוב יותר של המגפה - החל מבדיקות מהירות למערכות חיטוי חללים ועד למכונות הנשמה משוכללות. המגמות הללו לא נוצרו מתוך חלל ריק, אלא עלו על רקע צורך חיוני של מערכת הבריאות. "הקורונה, עם כל הקשיים והטרגדיות שהיו מלוות בה, הייתה באמת הזדמנות יוצאת דופן להראות את העוצמה והיכולות השונות של חברות טכנולוגיה וחדשנות", כך אומר פרופ' אריק איזנקרפט, המנהל הרפואי בחברת הסטארט אפ 'ביוביט'. "המזל שלנו הוא שמערכת הבריאות בישראל מבוססת מאוד, אך המערך הזה עד היום עבד בצורה רעבה ולא קיבל תקציבים ראויים. בסופו של דבר, עם כל הקושי, זה מה שעזר לאנשי המערכת להתמודד עם המצב הנוכחי, כי הם מסתפקים במועט וכל הזמן חושבים על חדשנות".
אחד מהאתגרים הקשים ביותר שעלו בשנה האחרונה, אלו שהציפו תמונות בלתי אפשריות לצפייה ממקומות שונים בעולם, היה מתן מענה לחולים שסובלים מקושי נשימתי, אחד מהסימפטומים של מחלת הקורונה שהולך ומחמיר עם התקדמות המחלה, ואף מלווה לא מעט מהחולים גם לאחר ההחלמה מהנגיף. "בשנה הזו ראינו את עלייתן של שיטות שונות לשיפור התמיכה הנשימתית", הוא מוסיף, "השיטות הללו, לרבות שיטות הנשמה ושיטות טיפול אחרות בדרכי האוויר, קרוב לוודאי שימשיכו ללוות אותנו בהמשך בלי קשר לקורונה. דרך הידע שנצבר אפשר יהיה לסייע לחולים עם קוצר נשימה, בין שמדובר במחלות נשימה כרוניות או מסיבות שונות".
רובוטיקה וניטור רפואי מדויק: מגמות חדשות שהתעצמו בייחוד בתקופת הקורונה
מלבד מתן מענה לקושי נשימתי מרחוק, בשנה זו התווספו מגמות רפואיות בולטות נוספות. "אני חושב שהקורונה העלתה מאוד את הסוגייה של הרובוטיקה, אם זה שימוש ברובוטים בחדרי ניתוח, בתהליכי חיטוי וכיוצא בזה", אומר פרופ' איזנקרפט, "התחום תפס תאוצה ובעיני הוא ימשיך הלאה, כי כל מי שעוסק בכך מבין את הערך. כלומר, הקורונה אפשרה את הכניסה של הטכנולוגיות האלו מתוך חוסר ברירה, אבל מהרגע שאנחנו כבר רגילים לזה, והחשיבה שלנו כבר מכוונת לשם, תתאפשר כניסה של הרבה יותר כלים ומערכות שונות".
אם יש משהו שצוותים רפואיים נאלצו ללמוד בתקופת הקורונה הוא להתמודד עם מחלה שבה רב הנסתר מן הגלוי. חדשות לבקרים נשמעו עדויות על חולים שרגע אחד מצבם היה תקין ומהר מאוד התדרדר עד לכדי צורך במכונת הנשמה. המעקב אחר מצבו של חולה, בוודאי בתקופות שבהן רבבות נדבקו בכל יום, הפך למורכב במיוחד. "הצוותים מבינים את החשיבות של ניטור מדויק ולא לפי הערכה. לא לראות איך החולה נושם ולנחש את מספר הנשימות אלא באמת להבין כמה הוא נושם, מה הסטורציה שלו ומה לחץ הדם. אך כשיש כמות גדולה של מדדים, הצוות הרפואי לא יכול להסתובב עם אותן עגלות ישנות שעליהן חמישה או שישה מכשירים שונים, ולהצמיד אותן לכל חולה. זה הופך למורכב מדי, בטח כשיש כל כך הרבה חולים, בטח כשאתה בעצמך בתוך בגדי מיגון וצריך להיזהר משהות ארוכה מדי לצד כל חולה מחשש להדבקה. לכן, אחד מהדברים שתפסו תאוצה משמעותית היה שימוש במכשירים שמאפשרים ניטור של החולה מרחוק".
איך מערכת הבריאות נערכה לכך?
"היו למשל ניסיונות שונים של משרד הביטחון יחד עם אגף המודיעין שהכניסו יכולות של חישוב מתקדם כדי לנסות לחזות על סמך המדדים מה עומד לקרות עם החולה", מספר פרופ' איזנקרפט, "המיזמים האלו היו טובים לזמן המגפה, אבל אם אין משהו שיזין את המערכת הזו וישמר אותה, זה לא יחזיק מים. צריך לראות מה יהיה בזמן הקרוב, אבל אני מעריך שרוב הגופים הביטחוניים יחזרו לשגרה הביטחונית שלהם, בוודאי עם כל האתגרים שיש מסביב".
בעיני פרופ' איזנקרפט, המרכיב החשוב ביותר ברפואה הוא מניעה. ניטור המחלה, או איסוף כל המדדים במטרה להבין האם החולה צפוי להתדרדר, הוא המענה לכך. "אם אני אזהה שחולה מתמוטט זה לא חוכמה, החוכמה האמיתית היא לא להגיע למצב הזה, לדעת לזהות אותו לפני ולהתערב בזמן", הוא מסביר. לא בכדי נושא זה מעסיק את הפרופ', שכן בזה בדיוק עוסקת החברה שבה הוא עובד. ביוביט היא חברת טכנולוגיה ביו־רפואית המפתחת פתרונות לניטור רפואי של החולים ומספקת ניטור רציף ומרחוק ל־15 מדדים פיזיולוגיים שונים. המערכת פועלת על בסיס סנסור שמוצמד לחולה ומשדר אוטומטית וברציפות למערכת הניהול הרפואית את כל הנתונים. הרעיון להלביש על הסנסור הזה מערכת ניתוח מתקדמת שתדע לתת התראה מראש על התדרדרות צפויה במצב החולה היה אמור להיכנס רק בעוד כמה שנים, אלא שאז נכנסה הקורונה ושינתה את התוכניות. "במרץ 2020, בהמלצת משרד הבריאות, הכנסנו את המערכת ל־20 יחידות בידוד בבתי חולים ברחבי הארץ. בשלב די מוקדם הגיעה בקשה מהשטח, הרופאים אמרו לנו – 'האפשרות להסתכל על המדדים מרחוק מסייע לנו הרבה, אבל עכשיו חסרה לנו התראה מוקדמת שנדע מתי המצב של החולה עומד להתדרדר'. תוך שבועות ספורים הטמענו בתוך המוצר מערכת התראה מוקדמת, או EWS (Early warning score)", הוא מספר.
המשמעות של מערכת כזו היא שאם עד כה היה על האחות לאסוף את כל הנתונים, להזין אותם לתיק הרפואי ולחשב את אותו Score בעצמה, דבר שנעשה לרוב אחת ליום או אחת למשמרת, כעת הנתונים יכולים להיאסף כל זמן מוגדר, אם אחת לדקה או אחת לשעה, ולהציג כפלט את ה־Score בתדירות גבוהה בהרבה, כזו שמאפשרת לצוות הרפואי להגיב זמן רב לפני שיש התדרדרות משמעתית. "במחקר שבצענו, ראינו שהמערכת שלנו יכולה לזהות התדרדרות במצב החולה שעות רבות לפני שהצוות הרפואי מגלה אותה. זה רלוונטי מאוד למחלקות שבהן אין תדירות גבוהה של ניטור ממילא, למשל מחלקות פנימיות או מחלקות כירורגיות, וזה יכול לשדרג את המענה הרפואי לכלל החולים, לאו דווקא לחולי קורונה".
הבאז האחרון: רפואה מרחוק
לצד הניטור, וגם כחלק ממנו, נמצא מושג נוסף שכולנו למדנו להכיר בתקופת הקורונה, שנקרא רפואה מרחוק. הצורך להקל ככל האפשר על העומס הקיים בבתי החולים ובתוך כך להגן על מטופלים מפני הסיכונים להדבקות בזיהומים בבית החולים הפך לצורך קריטי מתמיד. "הקופות החלו להפעיל מערכי רפואה מרחוק עוד לפני הקורונה, אך אחד הפערים שהיו עד כה הוא אותו פער של ניטור מתמשך. זו הסיבה שבחברות שונות הופיעו כלים שונים שיכולים לאפשר את הדבר הזה. כך למשל מכשיר הטייטו, כלי נהדר שמספק לרופא אפשרות להציץ ללוע החולה, לבחון את אוזניו ולקבל נתונים על דופק ונשימה, ולקבל תובנות קליניות האם באפשרותו להמליץ לחולה על טיפול בביתו או שמא על החולה לגשת למוקד או לבית החולים, וכך גם הסנסור שלנו שיכול להשלים עוד מידע רב", מציין פרופ' איזנקרפט.
ומה לגבי החשש שהקדמה הטכנולוגית תבוא על חשבון הקשר האישי עם החולה?
"אני חושב שהקורונה הדגישה עוד יותר את חשיבות הקשר האישי", הוא משיב. "ראינו את התמונות קורעות הלב של בני משפחה שלפעמים לא יכולים להיפרד מחולה בימיו האחרונים, אבל חשוב לא פחות מזה, כולם יודעים שכשבן משפחה נמצא בבית החולים ליד החולה וכשמשהו קורה - הוא הראשון להיות שם. הצוות, שלא באשמתו כמובן, לא זמין כל הזמן ולא תמיד רואה כשמשהו קורה באותו רגע, וכאן הטכנולוגיה יכולה להוות דווקא יתרון, שהרי גם בני משפחה, גם החולים וגם הצוות יהיו הרבה יותר שקטים כשידעו שיש מערך ניטור צמוד שנותן התראה מוקדמת. בן משפחה ירגיש הרבה יותר בנוח לעזוב את הקרוב שלו בערב וללכת לישון במיטתו בלילה כשהוא יודע שיש ניטור רציף ומישהו תמיד עם היד על הדופק לידו, תרתי משמע. לצד זה אנחנו גם לא מוותרים על הקשר עם החולה. יכול להיות שבשיחות וידאו חסר קצת השיח פנים מול פנים, אבל זו גם לא שיחת טלפון רגילה. כשאתה רואה את האדם, את ההבעות שלו ואת שפת הגוף זה נותן תוספת חשובה מאוד, ועם הניטור מתקבלת תמונה מקיפה הרבה יותר של החולה, גם אם היא נעשית מרחוק".
הסוד של אומת הסטארט אפ – לא לפחד מכישלונות
אם נחזור למגמות השונות שעלו בתקופת הקורונה, לא בכדי ישראל נצבת בחזיתן. לא רק משום הצורך שעלה ואותו רעב של מערכות הבריאות שדרש מהן לחפש את הפתרונות החדשניים, אלא, על פי פרופ' איזנקרפט, קיים מרכיב נוסף – תעוזה. "יש כאן הבנה שלא קיימת ברוב העולם, שכישלון הוא החלק הכי חשוב בתהליך, כי הוא מסייע לשפר את המוצר והמענה. ברוב העולם מפחדים מכישלונות ולכן זזים לאט יותר. לעומתם, בארץ קצב ההטמעה של הטכנולוגיות הוא פנטסטי. בשנה הזאת כמות שיחות הוועידה, המפגשים והוובינרים שכולנו לקחנו בהם חלק היו חריגות".
כעת השאלה החשובה היא מה באמת יישאר איתנו אחרי הקורונה, האם אנו נכנסים לעידן חדש בעולמות הרפואה או שהשגרה שכל כך חיכינו לה תביא בסוף לעצירתן של המגמות הללו. "קודם צריך לזכור שכל עוד הקורונה לא נגמרה בעולם היא גם לא נגמרה כאן בישראל. אך אני מקווה מאוד שבתקופה של החיסון, או הדעיכה האיטית של הקורונה, לא יפספסו את ההזדמנות לשדרג את המערך הרפואי ולחזק אותו בטכנולוגיות האלו, שעד כה הגופים נזהרו להשתמש בהן בגלל סוגיות של תקציב", אומר פרופ' איזנקרפט ומסכם: "הסוגיות האלו תמיד יישארו איתנו, אבל אסור להגיע למצב שבו הכול נזרק חזרה וחוזרים למציאות שהייתה. אנחנו שינינו את המציאות וצריך שהיא תישאר איתנו הלאה לטובת הצוות הרפואי, אבל בראש ובראשונה לטובת החולים עצמם".
מעניין אתכם עולם הבריאות הדיגיטלי? הכירו את תוכנית ההשקעות הייחודית לסטארט-אפים>