הבוקר (שבת), חג שמחת תורה, ישראל התעוררה למציאות של מלחמה. תושבים ביישובי עוטף עזה דיווחו על ירי מחבלים ברחובות - בזמן שהם שוהים בממ"ד, מתגוננים מאיום הרקטות. באותם יישובים מספרים על חוסר ודאות גדול מאוד, במקביל לירי ולצבע האדום שנשמעים כל העת. במציאות בלתי נתפסת שכזאת, כדאי שיהיו לכם בשלוף כמה דרכים שיעזרו לכם להירגע - שימו לב ויישמו.

 

הישארו מעודכנים, אך הגבילו את החשיפה

חיוני להישאר מעודכן בענייני ביטחון, אך חשיפה מוגזמת לחדשות ולמדיה חברתית עלולה להגביר את החרדה. הגדירו זמנים ספציפיים לבדיקת עדכונים והימנע מעיסוק בצריכה מתמשכת של תוכן מדאיג.

הערכת רמות איום מציאותיות

נתחו את הסיכונים הממשיים הכרוכים במצבך. לעתים קרובות, חרדה מגדילה סכנות פוטנציאליות מעבר לפרופורציות האמתיות שלהן.

קבעו שגרה

יצירת שגרה מובנית יכולה לספק תחושת ביטחון ויציבות בזמנים לא ברורים. הגדירו יעדים יום-יומיים, תעדיפו פעילויות טיפול עצמי והקצו זמן להירגעות. שמירה על שגרה מטפחת תחושת שליטה בחיי היומיום שלך.

תרגול מיינדפולנס ומדיטציה

תרגילי מיינדפולנס וטכניקות מדיטציה יכולים לעזור להרגיע ולהפחית חרדה. עסוק בתרגילי נשימה עמוקה, התמקד ברגע הנוכחי ואפשר לעצמך לשחרר מחשבות חודרניות.

מדיטציה בסלון (צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ)
מיינדפולנס ומדיטציה תמיד יכולות לעזור | צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ

הגבילו את השימוש בטכנולוגיה

חשיפה מתמדת למסכים יכולה לתרום להגברת רמות החרדה. הקצו זמן ל'ניקוי רעלים דיגיטלי', שבמהלכו אתם מתנתקים ממכשירים אלקטרוניים. במקום זאת, עסקו בפעילויות כגון קריאה, תחביבים או בילוי בטבע.

עצמו עיניים

תנו לעולם להיעלם באיטיות ונסו להשיג מחדש את שיווי המשקל הרגשי שלכם. מדהים איך הורדת התריסים על העיניים שלנו יכולה לגרום לנו להירגע תוך דקות ספורות. למה זה? עיניים פתוחות הן מקור לדאגות, דרכן נכנסים כל המראות והצבעים שבימים קשים עלולים ליצור לנו בראש בלגן של ממש. סגירת העיניים היא יותר מ"להפסיק לראות" - היא מאפשרת לנו להתכנס לתוך עצמנו, להתנתק מהסביבה ולהירגע. אגב, עדיף להישאר לחוצים מאשר לנסות את הטיפ הזה בנהיגה.

נשמו

מסתבר שהפעולה הזאת שנראית לכולנו די אוטומטית, יכולה לסייע מאוד בכל הנוגע להפחתת מתח, אם יודעים לעשות אותה כמו שצריך. אז איך זה עובד? פשוט נושפים מספר נשיפות עדינות וארוכות ככל שניתן, תוך כדי הרחבת אזור הבטן. האקט הזה למעשה מפעיל את המערכת הפרא – סימפתטית – שזו מערכת ביולוגית שמשפיעה על מצב הרוגע שלנו, וכך עוזר לנו להפחית את תחושת המתח. תוכלו לעשות את זה לפני השינה, בזמן הנהיגה, או בכל מקום שתרצו.

נושמת מהאף (צילום: Antonio Guillem, shutterstock)
נשימות הם כלי מוכח וזמין שיכול לעזור | צילום: Antonio Guillem, shutterstock

חייכו גם אם לא מתחשק לכם

מה ששמעתם: המוח שלנו מסתבר, לא ממש יודע להבחן בין דמיון לבי מציאות במובן מסוים. כך שלמעשה, ככל שתחייכו יותר, (גם אם יותר מתחשק לכם לבכות באותו רגע), תשדרו לו שאתם מאושרים. וכשהמוח "יבין" את זה, הוא מיד ישדר את המסר הזה בחזרה לגוף. הבנתם? זה עניין של מעגל. אם תעשו את זה, מהר מאוד תוכלו לחוש בהקלה ברורה במתח שבו חשתם. חוץ מזה, שווה לנסות לא? זה בטוח לא יזיק.

שתפו

כשאתם שומרים את הצרות שלכם בבטן, הן הופכות להיות הרבה יותר קשות. טלפון לאמא, שיחת זום עם הפסיכולוג, יעזרו לכם להסתכל על הדברים בפרספקטיבה אחרת וגם לקחת קצת אוויר ולהירגע. לאנשי מקצוע יש ידע רב ובהחלט מומלץ להיעזר בהם כשאתם חשים צורך בכך. אגב, גם רופא המשפחה שלכם יוכל לעזור בעניין או להפנות אתכם לגורם רלוונטי מתאים.

תתאמנו

מכירים את הביטוי "נפש בריאה בגוף בריא"? אז מסתבר שזה ממש מוכח מדעית: איך בדיוק? כשאנחנו מבצעים פעילות גופנית, משתחררים בגוף שלנו חומרים שונים, כגון 'אנדורפינים', שהם למעשה מעין סמים טבעיים שהגוף מייצר כדי להירגע. אז חוץ מזה שתרוויחו זמן איכות עם עצמכם וגם תשמרו על הגזרה ובכלל על המצב הפיזי שלכם, גם מצב הרוגע שלכם ישתפר באורח פלא אם רק תיכנסו לכושר. פעילויות כמו יוגה, פילאטיס או טאי צ'י יכולות להיות מצוינות בהקשר הזה, אם כי חלקכם אולי יעדיפו דווקא ספורט כמו ריצה או הליכה. כיום אפשר להתאמן בבית, יש באינטרנט המון סרטונים שיעזרו לכם במשימה.

חיוך לבן (צילום: shutterstock)
חייכו זה יכול להשפיע לטובה על הנפש שלכם | צילום: shutterstock

הקשיבו למוזיקה

כשאתם לחוצים מאד, פנו כמה דקות כדי לשמוע שיר שאתם אוהבים. אגב, ההנחה שרק שירים רגועים מרגיעים היא מוטעית. לפעמים, כשאתם מאד לחוצים ומתוחים, דווקא שירים פרועים ורועשים עשויים לעזור לכם להפחית מתח. עשו מה שמרגיע אתכם

 

משרד החינוך פותח חדר מצב מיוחד ומעמיד קו סיוע רגשי לתלמידים, להורים ולאנשי החינוך

נוכח הכרזת מצב כוננות מלחמה, משרד החינוך פותח היום (שבת) חדר מצב מיוחד בשעה 12:00 בראשות שר החינוך, כדי להיות מוכן וערוך לכל התפתחות ולכל תרחיש אפשרי. כמו כן, המשרד פותח קו סיוע רגשי, המאויש על ידי אנשי המקצוע של השירות הפסיכולוגי ייעוצי, שיעמוד לרשות תלמידים, הורים וצוותי החינוך. מספר הטלפון של קו הסיוע: 6552*, שלוחה 5

 

ייעוץ מקצועי לכתבה:
  • ד"ר גלזר יונתן, פסיכיאטר מומחה במרכז לבריאות הנפש רמת חן של הכללית בתל אביב
  • נדב הריס, פסיכולוג קליני