ויסות חושי הוא מונח שחוזר על עצמו לא פעם ולא תמיד אנחנו יודעים להסביר במה מדובר. בין 10-15 אחוז מהאוכלוסייה מתמודדים עם בעיות בוויסות החושי ובכל זאת זו תופעה שנחשבת חדשה. היא אמנם תמיד הייתה  שם אבל רק בשנים האחרונות - החלו לטפל בה. האם לכולם יש את זה או שמא רק לילדים, האם זה פוגע בנו בכלל וכיצד ניתן לטפל בזה? פנינו לנעם גונן, יועצת התפתחותית, מנחת הורים ומנחה בוויסות חושי שמעלה כמה נקודות שכדאי לגעת בהן.

  1. מה זה ויסות חושי?

    "כל עולמנו, כולל גופנו, נתפס על ידינו באמצעות החושים בלבד. לתחושה חשיבות עצומה בקשר ובחיבור שלנו לעולם שסביבנו ולגופנו. תחושה מתבטאת ביכולת להעביר ללמוד ולפרש מידע המגיע מן הגוף ומחוצה לו. ויסות חושי הינו שלב בתהליך העיבוד המתייחס לעוצמה ומשך תדירות של גירוי. לתחושה חשיבות עצומה שקשורה לבחירות שלנו בחיים ולאיכות החיים. המערכת יכולה לשבת על יתר רגישות, או תת רגישות בתחושה. היא שונה מאדם לאדם ומשתנה 'מחוש לחוש'.

    "לדוגמא: לילד עם רגישות יתר במערכת השמיעה למשל יהיה מאתגר יותר במקומות הומים, הוא יצטרך משאבים רבים על מנת להצליח להקשיב וללמוד בכיתה רגילה עם סך כל הרעשים המתקיימים בה: מזגן פועל, מנורות נאון מרשרשות, כסאות זזים, מורה שמדברת בקול חזק מדי  וכמובן התלמידים ברקע. זהו אתגר ממשי. רגישות לרעש תבוא לידי ביטוי גם ביכולת להרדם ולישון ברוגע". 

  2. מי סובל מזה בעיקר?

    "מאחר והמינעד שונה מאדם לאדם, בין אם הוא ילד או מבוגר, התשובה היא בהתאם לעוצמה ולרגישות שונה של כל אדם. קחו לדוגמה עמידה בתור לרכישת כרטיסים - לכל אדם תתהווה מציאות שונה. כנ"ל גם אצל מבוגרים". 

  3. איך זה מפריע לאורח החיים?

    "דוגמא יומיומית להמחשה: אבא הכין ארוחה נהדרת ומושקעת למשפחתו והוא נרגש מצפה להוקרת תודה ופידבק חיובי מבני המשפחה, נכנסת הבת הבכורה עם רגישות יתר לריח. פותחת את הדלת ואומרת : אבא מה הסירחון הזה? אחריה שאר בני המשפחה כל אחד ותגובתו . מתחילים לאכול וכאן האישה בעלת יתר רגישות לטעם מניחה את הכף עם מבט חמוץ . מסקנה כולם סובלים אבל אחרת. רגישות ליתר ריח או טעם, תבוא לידי ביטוי בהקשר של בחירה העדפה ובררנות של סוגי אוכל, פחות רצון להתנסות במזונות שונים".

  4. אם מטפלים בילדות האם זה עובר?

    "זה לא חולף לגמרי אבל בהחלט מתרכך, מתנמס, (מלשון: נימוסים) ולומדים להתנהל עם המציאות. ממולץ להקדיש זמן ללמידת הטעמים והמרקמים האהובים ולדעת שעל טעם וריח אין להתווכח תרתי משמע. הרגישויות לא נעלמות אבל ככל שגדלים לומדים להתמודד איתן, טיפול בגיל צעיר יוכל לעזור אפילו בעצם ההבנה שיש רגישות בוויסות החושי, במערכת מסויימת. כמו גם התנסויות וחשיפה הדרגתית לרעשים, למרקמים, לריחות ולטעמים".

  5. מה קורה אם לא מטפלים בזה?

    "סובלים יותר. הידיעה והלמידה של הרגישויות האישיות מסייעת ליצירת מציאות מאפשרת נינוחה ומותאמת".