תקופת הקורונה מביאה רבים מאיתנו למקומות לא נוחים וטובים רגשית ופיזיולוגית. מתח מתמשך לאורך זמן אף פעם לא עשה טוב לאף אחדץ. מצבי מתח נפשי ובעיקר מתח מתמשך באים לביטוי גם כעומס פיזי על הגוף. במצבים אלה מערכת העצבים פועלת כפי שפעלה אצל האדם הקדום שנמצא בסכנה פיזית קיומית, ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה בהתאם לתגובת הילחם או ברח.

במצב זה המערכת מגבירה את קצב הלב ואת אספקת הדם לשרירים, ומעלה את לחץ הדם ואת רמות הסוכר בדם. משימתה של המערכת היא להבטיח הישרדות, וככזו היא פועלת לפי הדרוש מיידית, ואינה מתחשבת בטווח הארוך ואינה מתעסקת בתחזוקה שוטפת של הגוף - הזנה, פינוי פסולת ושימור משק המים. תגובה פיזיולוגית זו לאורך זמן (שעות, ימים, חודשים ושנים), כפי שאנו חווים בתקופת קורונה זו, מתישה את מערכות הגוף והנפש ומותירה אותנו עייפים עם מערכת חיסון חלשה ועם עמידות נמוכה יותר למתח ולחץ.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

כדי להקל על הגוף את ההתמודדות הפיזיולוגית עם המתח עלינו: להימנע ממזונות המכבידים על הגוף  והמגבירים תופעות המופיעות בסטרס בצורה טבעית; ולהעדיף מזונות המספקים לגוף את צרכיו בצורה אופטימלית ומעודדים הפרשת הורמונים התורמים לרוגע ושלווה. 

טיפים להפחתת לחצים והעלאת החוסן הבריאותי

  1. אכלו ארוחת בוקר מלאה, הכולל דגן מלא, חלבון, ירק ושומן כגון שמן זית - ארוחה כזו מספקת לגוף אנרגיה חיונית ומאוזנת למהלך היום ומסייעת בשמירה על שובע ורוגע.
  2. זוזו – תנועה מתונה וקבועה כמו הליכה יומית, ריקוד, קפיצה על חבל ופעילות ארובית מכל סוג שהוא, מאיצה הפרשת הורמוני ה"אושר" במוח שלנו ומעודדת תחושות כגון שלווה ורוגע. 
    תכננו את יומכם כך שתמצאו או תייצרו זמן לפעילות גופנית. חשוב לשלב בין אירובי לכוח ולגמישות. הליכה ויוגה זה נפלא.
    ילדים משחקים בחישוקים (צילום: Rawpixel.com, ShutterStock)
    הצטרפו אל הילדים | צילום: Rawpixel.com, ShutterStock

    אם אתם עם ילדים, שחקו קצת תופסת, קיפצו על חבל או על טרמפולינה יחד עם הילדים ונצלו את הזמן להטיב עם הגוף שלכם.
  3. שינה טובה בלילה ומנוחה שקטה אחה"צ עושות את כל ההבדל. השתדלו לעשות הפסקת צהריים קלה ולא ארוכה, מקסימום כחצי שעה. נוחו בשקט ללא נייד וטלוויזיה, עצמו עיניים, הקשיבו למוזיקה שקטה, עשו מדיטציה או שכבו בשקט. מנוחה שכזו מאפשרת קישורים עיצביים טובים יותר ומורידה את רמות הסטרס. 
    בלילה אמצו הרגלים של שינה מוקדמת. הימנעו בצפייה בטלוויזיה עד השעות המאוחרות. אתם יכולים להקליט תוכניות לשעה אחרת ביום. השתדלו לא להכניס לחדר השינה את הנייד שלכם שאינו נותן מנוח לרגע, כמו כן גם טלוויזיה בחדר השינה איננה מאפשרת מנוחה אמיתית ואנו נתעורר עייפים וטרודים.
    זאת ועוד, בזמן השינה מערכת החיסון שלכם בונה את עצמה ומתחזקת. לכן אם אתם מונעים מעצמכם שינה טובה, אתם מונעים ממערכת החיסון שלכם את הזמן החשוב ביותר עבורה.
  4. למעשנים בינינו - הימנעו מעישון! העישון מוריד את קליטת החמצן בגוף ולמרות השפעתו המיידית הממתנת, לאורך זמן מביא להגברת המתח. ויותר מכך, בכל שאיפת עשן אתם מקדמים את הסיכון לחלות במחלת הסרטן.
    הישראלים ישנים על הצד  (צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ, מעריב לנוער)
    אמצו הרגלים של שינה מוקדמת | צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ, מעריב לנוער

מזון מאזן המעודד רוגע ואיזון נפשי וישירות משפיע לטובה על מערכת החיסון

מאכלים עשירים בוויטמינים נוגדי חמצון: מאכלים כגון פירות וירקות טריים הנלחמים בנזקי הרדיקלים החופשיים המשתחררים מהגוף כתגובה למתח, מאוד מומלצים. בנוסף, לנוגדני חמצון  תפקיד בהפיכת טריפטופן (חלבון הנמצא בגוף) לסרוטונין (הורמון הרוגע והשמחה), דבר המשפר את מצב הרוח.

מאכלים עשירים באשלגן וויטמינים מסוג B: מאכלים כגון קטניות, אגוזים, בוטנים גרעיני חמניות ודגנים מלאים, תומכים בבריאות בלוטת יותרת הכליה, האחראית לתפקוד הגוף במצבי עומס ולחץ.

חלבונים מזינים מהחי: הודו, ביצים, דגים – מייצרים תחושת שובע ורוגע בכל מערכות הגוף, בלי לייצר עומס.

דגנים מלאים: חיטה, אורז ושיבולת שועל נספגים באיטיות ושומרים על רמת אנרגיה קבועה ומצב רוח יציב. נוסף לכך הם עוזרים בשחרור הסרוטונין, הורמון הרוגע והשמחה.

דייסה, גרעיני חמנייה (צילום: daria nepriakhina / unsplash)
מזון תומך בריאות | צילום: daria nepriakhina / unsplash

מאכלים עשירים במגנזיום: מאכלים כדוגמת שקדים, אגוזים וירקות ירוקים מחזקים את תפקוד בלוטת יותרת הכליה ובהטמעה של חומצות שומן החיוניות לתפקוד תקין של מערכת העצבים.

מאכלים עשירים באבץ: זרעי שומשום, קטניות ואגוזים תורמים לחילוף החומרים של חומצות השומן החיוניות וליצור סרוטונין, המשפר את מצב הרוח.

חליטות צמחים: כמו קמומיל, מליסה ופסיפלורה תומכות במערכת בעצבים, מקלות על המתח הנפשי ומרגיעות את הגוף".

מזון שתורם להעלאת המתח הנפשי והיחלשות מערכת החיסון

מאכלים מתוקים ומעובדים: משקאות מתוקים, ממתקים וקינוחים למיניהם גורמים לעלייה מהירה ברמת האנרגיה ומייד אחריה לצניחת אנרגיה. חוסר היציבות האנרגטי גורר אחריו תנודות במצב הרוח. בנוסף לכך מאכלים אלו עתירים בקלוריות אך דלים בחומרים מזינים, להם נדרש הגוף בשעת לחץ.

מאכלים עתירי נתרן: מאכלים כמו בשר מעובד ותעשייתי, מלפפונים חמוצים, חטיפים ופיצוחים מעלים את לחץ הדם ומקשים על ההתמודדות עם העומס הנפשי.

אוכלת צ'יפס (צילום: Spectral-Design, shutterstock)
פחות מזה | צילום: Spectral-Design, shutterstock

מאכילים המכילים קפאין: מאכלים כגון קפה, תה, קולה ושוקולד גורמים לשחרור מהיר וגבוה של אדרנלין (הורמון המתח) מעבר לכך, הם מורידים ספיגת מינרלים החשובים להפגת מתח. 

מאכלים עתירי שומן רווי: מאכלים כגון צ'יפס מרגרינה, סלטים מוכנים, מאפים מוכנים וופלות ועוגיות קנויות, כל אלו  מעמיסים על הלב וכלי הדם ומקשים על ההתמודדות עם מתח.

אלכוהול: כמו הקפאין, אלכוהול מעורר את הפרשת האדרנלין וגורם לחוסר מנוחה. אלכוהול גם מכביד על עבודת הכבד בניקוי רעלים, המופרשים באופן מוגבר בזמן מתח.

חומרי שימור וכימיקלים: גורמים עומס על הכבד בסילוקם מן הגוף, דבר המקשה על הכבד את ביצוע סילוק הרעלים המגיעים כתוצאה מהמתח הנפשי. 

* דינה קינן - ראש תחום נטורופתיה במרכז מדיקל קר - מרכז מומחים לרפואה אינטגרטיבית בשיטת InHeal