אם תגגלו את המילה "סליחה", ככל הנראה שתתקלו באינספור פניני חכמה של משוררים, סופרים ומנהיגי עבר שסיפקו את דעתם בנושא. ציטוטים רבים טוענים כי סלחנות תורמת לבניית העתיד, כי "לסלוח זה אלוהי" וכן הלאה. אך האם באמת מחילה יכולה לחולל שינוי בחיינו? יצאנו לבדוק את המדע שמאחורי הסליחה. 

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

על פי מחקרים פסיכולוגיים, ישנם שלושה מרכיבים נפוצים בסליחה:

1. התבוננות טובה יותר על הצד הפוגע והאירוע.

2. הפחתת רגשות שליליים כלפי הצד הפוגע וניסיון להגברת תחושת חמלה כלפיו.

3. ויתור על הזכות להעניש את הצד הפוגע או לדרוש ממנו פיצוי.

מה שהופך את כל עניין הסליחה למורכב היא העובדה שלא כולם מסתכלים על סליחה באותה צורה. למחילה יש משמעות שונה אצל אנשים שונים ולכן לחלקנו יהיה קשה יותר לסלוח ואילו לאחרים זה עשוי להיות קל יותר. לאנשים מסוימים ישנו קושי רב לבקש מחילה – ואילו אצל אחרים המילה מחליקה מלשונם בקלות רבה יותר.

רובין קודאם, דוקטורנט לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת דרום קרוליינה, טוען במאמר ל-Psychology Today כי אחד המחסומים העיקריים המונעים מאנשים לסלוח הוא הרעיון שמחילה גורמת להם להיראות "חלשים" ועשויה לרמוז על כך שלצד הפוגע תירוץ מוצדק למעשה. אולם הוא רואה בסליחה כאקט של קבלה. "מחילה היא ההבנה שאגירת כעס ונטירת טינה אינם בעלי אותו משקל כמו פעם. מחילה היא קבלה של מה שקרה כפי שקרה, מאשר מה שזה יכול היה או אמור היה להיות", הסביר קודאם.

אבל מי אמר שקבלה זה מה שהנפש שלנו צריכה? איך נדע אם זה באמת עוזר לנו לטווח הרחוק? מחקרים רבים בדקו את ההשפעה של נטירת טינה על הבריאות הנפשית שלנו ומצאו כי כאשר אנשים דיווחו על רמות גבוהות של מחילה, הם נטו לדווח גם על הרגלים בריאותיים טובים יותר וירידה ברמות הדיכאון, החרדה והכעס. ישנם אף מחקרים שהראו השפעה פיזיולוגית; בקרב אנשים שדיווחו על רמות גבוהות של מחילה, נמצא קשר לרמות נמוכות של תאי דם לבנים – מה שרומז על סיכוי נמוך יותר לפתח מחלות.

A post shared by Isabella Capuano �� (@isabel.c_design) on


נשים מתנצלות יותר מגברים

ובכל זאת, גם אם ניקח את המחקרים לתשומת ליבנו ונבין שעלינו לסלוח יותר – איך מיישמים את זה? לא כולנו נולדנו עם היכולת ה"אלוהית" לסלוח בהינד עפעף. האם כל אלו שלא נוטים לסלוח בקלות נידונו לבעיות נפשיות? ומה לגבי אנשים שנוטים להתנצל יותר מדי?

על פי ד"ר פג אוקונור, מרצה לפילוסופיה ומגדר בגוסטבוס אדולפוס קולג', יש שלושה סוגים של אנשים בעולם, המרכיבים ספקטרום: אלה שמתנצלים ממש מעט, אלה שמתנצלים במידה הנכונה ואלה שמתנצלים כמעט על כל דבר. ד"ר אוקונור מוסיפה כי להתנצלות יש ממד מגדרי – והבדלים משמעותיים בין כמות ההתנצלויות אצל נשים ואצל גברים. במחקר שפורסם בשנת 2010, נמצא כי נשים מתנצלות יותר מגברים.

עוד ב-mako בריאות
>> האם הכי משתלם לעבור השתלת שיער בטורקיה?
>> ג'ניפר אניסטון לא שוכחת לשתות את זה בכל בוקר
>> הדרך המושלמת לרדת במשקל - בלי להישאר רעבים

יותר נשים גם דיווחו על עצמם כי הן פוגעות יותר, או מתנהגות בצורה שעשויה להצריך התנצלות. למרות מה שהמשתתפות במחקר העידו על עצמן, ממצאי המחקר אינם מעידים כי אכן נשים מעליבות או פוגעות יותר. למעשה, החוקרים גילו כי לנשים ישנו סף נמוך יותר משל גברים בכל הנוגע למה נחשב מעליב. במילים אחרות, נשים עשויות לתפוס יותר אירועים כמעליבים או דורשים התנצלות, בהשוואה לגברים. אותה פעולה יכולה להיחשב בעיני אישה כדורשת התנצלות ואילו אצל גבר לא.

בנוסף, החוקרים גילו שגברים ונשים מתנצלים באותה מידה, כאשר הם מבינים כי התנהגותם פגעה. ההבדל הוא, שנשים חושבות שיש להן יותר על מה להתנצל מאשר גברים. יכולות להיות שלל סיבות לכך שנשים מרגישות שעליהן להתנצל יותר, אחד מהם הוא העובדה כי החברה מצפה מנשים להיות יותר קשובות רגשית וחברתית לאחרים.

A post shared by Mrs Panda (@awesome_mrs_panda) on


בין אם אתם בצד ה"סלחני" יותר של הספקטרום או בצד שלא מוחל בקלות, חשוב להבין שמחילה היא תהליך. ואם לוקח לכם יותר זמן מאחרים – זה לא בהכרח אומר שאתם רעים או שתאגרו את הכעס לעד. "לא כולם מרגישים 'נאורים' ושהם מוכנים לסלוח. זה יכול לקחת זמן. והאמת היא, שמחילה מיידית היא לא תמיד רעיון טוב", מסביר קודאם. "אנחנו לא רוצים למנוע מעצמנו את הזכות וההזדמנות להרגיש תחושות של כאב ובגידה".

בסופו של יום, רגשות כמו כעס, אכזבה וכאב – הם רגשות טבעיים, שכאשר הם מתעוררים אצלנו – עלינו לאפשר לעצמנו להרגיש אותם, כי אם יש משהו מסוכן יותר לנפש שלנו מתחושות שליליות, זו הדחקת רגשות. ממחקר שפורסם השנה ונעשה באוניברסיטה העברית בירושלים, עולה כי אנשים שלא הדחיקו רגשות ונתנו לעצמם להרגיש אותם, גם אם היו רגשות שליליים – דיווחו על רמת שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם והראו פחות סימנים לדיכאון, בהשוואה לאנשים שהעדיפו להדחיק רגשות שליליים. המדע שמאחורי הסליחה מורכב כמו התהליך עצמו, אבל אם יש מסקנה אחת שעלינו ללמוד, היא שלא כולנו מתנצלים או סולחים באותה מידה – אז כדאי לגלות יותר הבנה וסובלנות כלפי אנשים שלא נמצאים באותו צד של הספקטרום אתכם.