וויל סמית', הזוכה הטרי באוסקר בפרס השחקן הראשי על תפקידו ב"משפחה מנצחת" ייזכר בעיקר מהאירוע המדובר כ"וויל סמית' שסטר לקומיקאי כריס רוק לאחר שהאחרון העליב את אשתו ג'יידה על מחלתה". לא בכך מסתכמים כמובן חייו ופועלו של סמית', ושיתופים אישיים של השחקן מהשנים האחרונות מעלים, כי לצד היסטוריה מקצועית מפוארת עומד עבר מורכב שכולל ילדות בצל הורה מתעלל וחוויות פסיכדליות עמוקות שהשפיעו על חייו וזוגיותו.   

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

סמית' השיק בנובמבר האחרון את האוטוביוגרפיה WILL בה הוא מתאר את הדרך הארוכה והפתלתלה מילד במערב פילדלפיה לאחד מכוכבי הראפ הגדולים בתקופתו, ולאחר מכן לאחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בתולדות הוליווד.

סמית' מתוודה בספרו כי שקל התאבדות כאשר אמו, קרוליין ברייט, עזבה את משפחתה לאחר שעברה התעללות פיזית על ידי אביו של השחקן, ווילארד קרול סמית. לדבריו, האירוע הותיר אותו בתחושת בדידות ואשמה, והוביל למחשבות אובדניות.

"כשהייתי בן 9 ראיתי את אבא שלי מכה את אמא שלי בראש כל כך חזק שהיא התמוטטה. ראיתי שהיא ירקה דם מהמכה. הרגע הזה בחדר השינה, כנראה יותר מכל רגע אחר בחיי, הגדיר את מי שאני". הוא הוסיף כי למרות ששמר על מערכת יחסים קרובה עם אביו לאחר הגירושים, "התעורר בי חושך" כשהזיכרון חזר בלילה אחד. בזמן שטיפל באביו, שהיה בכיסא גלגלים ואובחן כחולה סרטן, הודה השחקן שלרגע שקל לדחוף אותו במורד המדרגות כדי "לנקום" את אמו.

View this post on Instagram

A post shared by Will Smith (@willsmith)

פרק נכבד בספרו מקדיש סמית' לתיאור חוויותיו הפסיכדליות. על פי סמית', הוא לקח סמים פסיכדליים כדי לפתור בעיות זוגיות עם ג'יידה ובספרו הוא מתאר בהרחבה את המסע הרוחני שעבר עם צמח האייואסקה שנטל בפרו 14 פעמים. "ריחפתי עמוק בחלל החיצון", כתב. "הייתי רחוק טריליוני שנות אור מכדור הארץ".

לדבריו, לאחר שג'יידה מתחה ביקורת על מסיבת יום ההולדת שתכנן עבורה ב-2011, הזוג החליט להיפרד. בעודו מתמודד עם המשבר הוא נסע לפרו שם השתתף ביותר מתריסר טקסי איוואסקה. בזיכרונותיו הוא מתאר את חווית שתיית התה הפסיכואקטיבי החזק, עמוק בג'ונגלים של דרום אמריקה, בהנחיית שמאן, כ"התחושה הגדולה ביותר ובלתי ניתנת להשוואה" שהייתה לו אי פעם. "זה היה הטעם הקטן הראשון שלי מחופש. במשך למעלה מ-50 שנותיי על הפלנטה הזו, זו התחושה הכי גדולה שהייתה לי אי פעם".

שעה לאחר שלקח את החומר, וויל שקע במצב תודעתי עמוק שלקח אותו לחלל החיצון: "אבל לא היו כוכבים כמו שאנחנו מכירים אותם. זה היה כאילו פיקאסו מצייר את היקום. צבעים, קוביות וזוויות - לפתע הוצפתי מהוד של הסביבה שלי. זה המקום הכי יפה שהייתי בו בחיי. אני מתחיל להתייפח ולהתנקות: חיים שלמים של חוסר ביטחון, ספקות ואי-ספיקות יוצאים ממני בעוצמה. יחד עם זאת, היופי הפנימי שלי ממלא את ליבי ומוחי באפשרויות חדשות".

לדבריו, לאחר החווייה העוצמתית הוא וג'יידה השלימו. "הבנו שזו אשליה פנטסטית שאנחנו יכולים לשמח אחד את השני", אמר. "הסכמנו שהיא חייבת לשמח את עצמה ואני חייבת לשמח את עצמי".

בישול צמח האייוואסקה (צילום: Terpsichore , ויקיפדיה)
צילום: Terpsichore , ויקיפדיה

איך איוואסקה משפיעה על הנפש?

על פי ד"ר עידו מגן ממכון דוידסון תכונותיו הרפואיות של המשקה מגיעות משני צמחים. הראשון הוא שיח טרופי, Psychotria viridis, שעליו מכילים את החומר הפעיל DMT (די-מתיל טריפטאמין), שפועל על קולטני המוליך העצבי סרוטונין במוח – אותו מוליך עצבי שחלק גדול מנוגדי הדיכאון המקובלים מגבירים את פעילותו. השני הוא צמח מטפס, Banisteriopsis caapi, שמעכב את פעולת האנזים מונואמין אוקסידז (MAO), בדומה לקבוצה אחרת של נוגדי דיכאון.

ד"ר מגן מצטט מחקר שנערך באוניברסיטת ריו גרנדה דו נורטה בברזיל, שכלל 29 חולי דיכאון (מתוך 218 שגויסו בתחילה) שלא הגיבו לתרופות הקיימות ולא הייתה להם היסטוריה של מחלות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה שאיוואסקה עלול להחמיר את מצבן. הנבדקים חולקו באקראי לקבוצה שטופלה באיוואסקה, ולקבוצה שקיבלה נוזל חום בטעם חמוץ-מר שגורם לבחילה בדומה למשקה האמיתי ולכן התאים לשמש כפלצבו. איש מהחולים או המטפלים לא ידע איזה טיפול ניתן לכל אחד (מחקר כפול-סמיות).כל טיפול (איוואסקה או פלצבו) ניתן פעם אחת, במינון של 1 מ"ל לק"ג משקל גוף.

יום אחרי הטיפול חלה ירידה בחומרת הדיכאון אצל מטופלי איוואסקה, אך לא בקבוצת הביקורת, וההשפעה הזאת נראתה גם לאחר שבוע. בנוסף, שיעור המטופלים שהראו שיפור (ירידה של 50 אחוז ומעלה בתסמינים הדיכאוניים) היה שונה בשתי הקבוצות: שבוע לאחר הטיפול, היה שיפור במצבם של 64 אחוז מהחולים שטופלו באיוואסקה, לעומת 27 אחוז בלבד ממקבלי הפלצבו.

המחקר הנוכחי מצטרף לשורת מחקרים שמראים כי סמים פסיכדליים (מרחיבי תודעה) כמו פסילוציבין (המרכיב הפעיל בפטריות הזיה) מועילים לחולי דיכאון. עד כה היה קשה לחקור את השפעתם בגלל מגבלות חוקיות, אולם השימוש בהם זוכה לאחרונה לעדנה בעולם הרפואה.

מחקר משנת 2015, בהובלת חיימה האלאק (Hallak) מאוניברסיטת סאו פאולו, הראה שמתן של מנת איוואסקה לחולי דיכאון מגביר את זרימת הדם לאזורים שקשורים לויסות מצב הרוח והרגשות. מחקר קודם של הקבוצה שפרסמה את המאמר הנוכחי מצא ירידה בפעילותה של רשת עצבית שפעילה יתר על המידה אצל חולי דיכאון.