אופיר, גבר בריא בתחילת שנות ה 40 לחייו, שומר על תזונה מאוזנת, פעילות ספורטיבית קבועה ושגרה עמוסה האופיינית במדינתנו. הוא סיים פרויקט גדול מאוד בהצלחה גדולה, למעשה זאת היתה קפיצת מדרגה מבחינתו, הוא היה לחוץ מאוד לקראת תחילת העבודה, אך התגבר על כל המכשולים. זמן קצר לאחר סיום הפרויקט החל לסבול מבעיות עיכול לא נעימות: קיבה רגישה, בחילות, הקאות, כאבי בטן טורדניים וסחרחורות. כאשר פנה לרופא המשפחה ועבר את כל הבדיקות המומלצות לא נמצאה כל סיבה לכאב. בשיחה מעמיקה ניתן היה להבין כי הלחץ הגדול שבו היה נתון עם תחילת הפרויקט הגדול השפיע על מערכת העיכול.

כאבי ראש טורדניים בתקופות לחץ, מיגרנות, או קוצר נשימה פתאומי, ללא כל סיבה נראית לעין. שבועות רבים של בעיות עיכול, במקרים מסוימים גם תסמינים של מעי רגיז ואפילו קרוהן. כל אלה יכולים להיות תגובה פסיכוסומטית המלמדת על קושי רגשי ונפשי. קשה מאוד לאבחן כאבים פיזיים כתגובה פסיכוסומטית מאחר שהתחושות הגופניות ממשיות. ברוב המקרים יפנו אלה הסובלים מכאב לרופא המשפחה, שינסה למצוא סיבה אורגנית לכאב. כאשר לא נמצאת סיבה אורגנית לכאב, כדאי לחקור ולגלות מה הסיבה הרגשית שהובילה אליו. למרבה השמחה, בעשור האחרון, יותר רופאי משפחה מודעים לתופעת הבעיות הפסיכוסומטיות ושואלים את המתלוננים על בעיות עיכול, נשימה, כאבי ראש אם הם נמצאים בתקופת מתח ואם משהו מטריד אותם.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

בעיות פסיכוסומטיות, המאופיינות בכאבים פיזיים ממשים, מועקות, תעוקות וקשיי נשימה, יכולות להגיע ממגוון מקומות עיקריים. הראשונה - טראומה קדומה מגיל צעיר, שלאחריה התחילו להופיע בעיות בריאות ונוצר שם הקשר הפסיכוסומטי בין הטראומה שהנפש חוותה לבין מערכות הגוף ונשימה שהתכווצו והגיבו. השנייה קשורה לאירוע נקודתי שאדם חווה בגיל בוגר יותר, כגון: פיטורים, גירושין, פרידה, תאונת דרכים, מצב ביטחוני וכדומה. ואפשרות שלישית: בעיה פסיכוסומטית פורצת עקב עומס רגשי נפשי שמגיע מכמה גורמים. לדוגמה, אישה בת 30, עם שני ילדים קטנים הנמצאת בקשיים כלכליים, קשיים בזוגיות, עם הורים חולים, מגיעה למקום שזה "יותר מדי".

גבר בדיכאון  (צילום: shutterstock)
עומס רגשי נפשי מכמה גורמים | צילום: shutterstock

"רגשות מודחקים מתהווים למתח פיזי ונשימתי", אמר וילהם רייך, ממייסדי הפסיכותרפיה הגופנית, וכך טענו גם ממשיכי דרכו - גרדה בויסן, אלכסנדר לואן, דיויד בואדלה ועוד. הגישה ודרך הטיפול מגיעים מזרם הפסיכותרפיה ההומניסטית. הטיפול מתמקד בקשר האורגני בין הגוף לנפש, והצלחתו תלויה בקשר שהולך ונבנה בין המטפל למטופל, תוך הבנה והפנמה של התהליך הטיפולי ומודעות עמוקה לדפוסי המחשבה וההתנהגות ברבדים השונים.

מחקרים רבים מלמדים על כך שהמעיים הם מערכת המעכלת לא רק את המזון אותו אלא גם את הרגשות שאנו חווים. כאשר אנחנו בחרדה או במצב טראומטי, מערכת העיכול מאבדת את היכולת להמשיך לפעול בצורה תקינה. במקרה של אופיר ברור מה גרם לתופעה הגופנית, אך ישנם לא מעט מקרים שהכאב או הסבל מתמשך יותר, עד למצבים כרוניים. 

גם מערכת הנשימה מושפעת ממצבים רגשיים ונפשיים. קוצר נשימה, ברונכיט ואסתמה יכולים להצביע על תקיעות בבית החזה. קושי רגשי מביא להתכווצות הסימפונות בריאות ומשם מגיעה תחושת מחנק ומועקה. כדי להבין מה הוביל לביטוי הפיזי, חשוב להבין מה הסיבה שגרמה לו.

עוד ב-mako בריאות:
>> בדוק: הדבר הזה ישנה את חיי המין שלכם
>> 9 סיבות מפתיעות לגזים ונפיחות בבטן
>> היזהרו: הדיאטות האלה דווקא משמינות

לחשוף את הדפוס ולהתגבר על הטראומה 

בטיפול בתחום הפסיכותרפיה הגופנית חוקרים עם המטופל את הדפוס. הטיפול מתייחס לרבדים שונים: רובד גופני, נשימתי, תנועתי, אנרגטי, רגשי, נפשי – דפוסי מחשבה והתנהגות והקשר בין הרבדים השונים. אי לכך העבודה מתבצעת בכמה מישורים: שיחה, טכניקות של נשימה, דמיון מודרך וטכניקות של תנועה ומגע.

דניאלה, בת 35 הגיעה לטיפול כשהיא סובלת מקושי במציאת זוגיות, קושי בהתמדה בעבודה, ביטחון עצמי נמוך וקושי בהבעת רגשות. הביטוי הפיזי של אלה היה כתפיים שחוחות, הליכה ויציבה סגורה גמלונית, מועקות בבית החזה וקשיי עיכול עם מעברים בין קיבה רכה מאוד במצבי חרדה ומתח לבין עצירויות בתקופות הדיכאון. במהלך הטיפול עלו כמה טראומות מוקדמות: גירושי הוריה כשהייתה בת 6 ונתק מהאב, קושי גדול מול אמה ובן זוגה בתקופת ההתבגרות וחוויה קשה בשני קשרים זוגיים ראשונים. ההיבטים והקשיים הפסיכוסומטיים החלו כבר בעשור הראשון בחייה והתקבעו במהלך החיים, עד שהפכו לחלק בלתי נפרד ממנה.

>> סכיזופרניה: כל מה שצריך לדעת

הטיפול התמקד בתחילה במודעות והעלאת סיפור החיים, תוך כדי עיבוד, הבעה ושחרור של החוויות, גם באופן מילולי וגם מתוך טכניקות טיפוליות בדמיון מודרך, תנועה ומגע. עם הבנת הקשר העמוק בין גוף לנפש והבנת הבעיות הפסיכוסומטיות, דניאלה יכלה להגיע למקום שבו הגוף והנשימה נפתחו והשתחררו, עמידתה הזקפה והתייצבה, היא הצליחה להפוך את הסגירות והמחשבות השליליות לפתיחות ואופטימיות, פיתחה חשיבה חיובית ושמחה וכך זכתה לשקם את הביטחון העצמי ביכולות ובאיכויות שלה.

* גבריאל שירז הוא מטפל פרטני זוגי וקבוצתי ותיק בפסיכותרפיה גופנית ומרצה לפסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן