במשך עשרות שנים התרופות הפסיכדליות קיבלו יחסי ציבור רעים, בלשון המעטה. הסיפורים על צעירים שנסעו לטיול אחרי צבא, ניסו פטריות הזיה, וחזרו ישר לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי תרמו לא מעט לחשדנות שלא פסחה גם על העולם המדעי. בשנים האחרונות נדמה שהחדשנות והסקרנות, גוברים.
בשנת 2017 הסם הפסיכדלי MDMA, החומר הפעיל באקסטזי הוכרז על ידי ה-FDA כ"טיפול פורץ דרך" בנפגעי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), וב-2019 העניק ה-FDA מעמד רשמי, המכונה "פריצת דרך", לחברה בשם Compass Pathways, כדי לחקור את השימוש בפסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות הזיה). המשמעות היא שה-FDA מכיר בכך שהתרופה עשויה לשפר משמעותית את מצבם של חולים מסוימים, שתרופות אחרות לא עוזרות להם.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
פטריות הזיה בעולם ובארץ
שמאנים מקסיקנים מטפלים כבר שנים בחולים בעזרת פטריות, הטיפול נעשה שם כמובן ללא ידע אקדמי וללא העורף הנוקשה של ה-FDA. ניסויים מבוקרים בטיפול בדיכאון באמצעות מנות סינתטיות של החומר פסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות הזיה, נעשו כבר בשנות ה-60, ואז הם נאסרו לשימוש.
בשנים האחרונות חזרה הקהילה המדעית להתעניין בחומרים שנמצאים בפטריות הזיה, ולאט לאט הן נכנסות למיינסטרים של הטיפול הפסיכיאטרי במצבים כמו דיכאון, פוסט טראומה, אנורקסיה, ויש גם מחקר הנוגע לאלצהיימר. אנגליה, שווייץ וחלק ממדינות ארה"ב ומדינות אחרות בעולם עורכות כבר שנים מחקר מעמיק על הפסילוסיבין, ואורגון הפכה בדצמבר 2020 למדינה הראשונה בארה"ב שאישרה שימוש חוקי בפטריות המכילות פסילוסיבין.
גם בארץ מתחילה התעוררות לא קטנה סביב הנושא. ב-18.1 קיימה הוועדה המיוחדת לענייני סמים בראשות חבר הכנסת רם שפע דיון ראשון מסוגו על שימוש בפסילוסיבין. "התחלתי לקבל פניות גם ממשרד הבריאות וגם מחוקרים, והסתבר שיש לא מעט מחקרים על פטריות מרחיבות תודעה ואף אחד לא מעז לדבר על זה", מספר ח"כ שפע, "בהתחלה אני מודה שהתלבטתי, ואז שוחחתי עם ח"כ אלון טל ("יש עתיד"), התחלנו לראות שיש מכונים שעובדים על הפיתוח שיאפשר באופן מעשי טיפול בהפרעות נפשיות שונות כמו הפרעות אכילה ודיכאון, באמצעות הפטרייה".
ד"ר ירון דקל, מנהל מדעי במכון שמיר למחקר הממוקם בקצרין, השתתף גם הוא בדיון וסיפר שבשנה האחרונה לבדה פורסמו 207 מאמרים מדעיים על שימוש בפטריות הזיה בטיפול. ד"ר קרן צרפתי, מנכ"ל מאפס ישראל, מכון מחקר וטיפול באמצעות פטריות הזיה, סיפרה בדיון שהמכון בראשותה מקדם מחקר, במהלכו יתקיים טיפול פסיכותרפי בשילוב נטילת פטריות הזיה במחלקה להפרעות אכילה בבית החולים "שיבא" בתל השומר.
"חלק ממשהו גדול יותר"
מה יש בהן בפטריות הפסילוסיבין, מה הן עושות למוח האנושי, והאם הן יכולות לעזור במצבים קליניים כמו דכאון? "הפעילות העיקרית של פסילוסיבין כמו חומרים פסיכדליים אחרים היא סביב מוליך עצבי (נירוטרנסמיטר) שנקרא סרוטונין", מסביר פרופ' רועי סלומון, ראש מעבדת המחקר הרב תחומי לחקר המוח במרכז גונדה, אונ' בר-אילן. "בהדמיה מוחית אפשר לראות שהדרך בה אזורים במוח מעבירים אינפורמציה, ומתקשרים אחד עם השני מאד משתנה תחת השפעה של חומרים פסיכדליים. אם למשל אזורים שקשורים לראייה, מחוברים בדרך כלל לאזורים שעוסקים בפעולות שאנחנו רוצים לעשות, פתאום הם יהיו קשורים לאזורים אחרים שקשורים לחשיבה גבוהה.
"יש מערכת במוח, שקשורה במחשבה על העצמי. החומרים הפסיכדליים באופן בולט גורמים לשינוי בקישוריות של הרשת הזאת, שאחראית על החשיבה על עצמנו. והיא מתחלפת בתחושה שאנחנו חלק ממשהו גדול ומשמעותי של הקיום. העבודה עם הפסילוסיבין התחילה עם חולים סופניים שהיו בדיכאון, ורצו לתת להם מזור. תחושת משמעות היא תחושה מאד חשובה למצב הנפשי. כשהחולים הסופניים לקחו את הפטרייה, ויצאו מתחושת העצמי אל משהו יותר גדול ומשמעותי, זה גרם להם להקלה גדולה".
המחקר הראשון על השפעת פסילוסיבין על דיכאון
הפסיכיאטר, ד"ר ערן הראל, מנהל מרכז לטיפול יום במרכז הפסיכיאטרי 'מרחבים' (לשעבר באר יעקב), עובד בשנים האחרונות עם ד"ר קרן צרפתי על מחקר שיזמו יחד בנושא טיפול פסיכותרפי בדיכאון בשילוב פסילוסיבין. "ההפרעה שהכי מתבקש לחשוב עליה בהקשר של פסילוסיבין היא דיכאון", אומר הראל, "כל הידע הפרה קליני והקליני הקיים מכוון לאפשרות שפסילוסיבין יכול להביא לשינוי מוחי ותודעתי במהלך טיפול פסיכותרפי בדיכאון, ועל כן רוב המאמץ שמושקע כיום הוא בתחום הטיפול בדיכאון. התחום של שימוש בפסילוסיבין נמצא בחיתולים שלו ואנחנו עדיין בשלבים מחקריים ראשוניים. המחקר שלנו הוא המחקר הראשון שאושר בארץ על ידי משרד הבריאות, לשימוש במחקר בפסילוסיבין על בני אדם. זה גם יהיה המחקר הראשון בעולם שבודק את השימוש בפסילוסיבין במסגרת טיפול פסיכותרפי אינטנסיבי שנמשך כשלושה חודשים".
מה קרה שיש כזאת התעוררות כזאת סביב פטריית ההזיה?
"בשנות ה50 וה-60 היו די הרבה מחקרים שנעשו עם חומרים מרחיבי תודעה כמו פסילוסיבין ו-LSD. בתחילת שנות ה-70 הכל נעצר והחומרים האלה נאסרו לשימוש במסגרת מחקרית. יש לכך הרבה הסברים, ברובם פוליטיים. הצטבר מידע מהמחקרים שנעשו בתקופה ההיא, אבל חשוב להבין שאז לא היו קריטריונים ברורים לביצוע מחקר, ולא הייתה חובה לדווח על תופעות לוואי או מתודיקה מסודרת של דיווח. לכן צריך לקחת בערבון מוגבל את הידע שהצטבר ממחקרים משנות ה-60. מה שכן ניתן ללמוד זה שיש לחומרים האלה פוטנציאל לטיפול בהפרעות נפשיות, ושהשימוש בהם במסגרת מחקרית הוא בטוח.
"ההתפתחויות היום בתחום הרגולציה על מחקרים, לצד הזהירות המתבקשת שנוקטים במסגרת מחקרית, נותנים את הבטחון לנהל מחקרים בצורה מבוקרת וזהירה גם עם חומרים שבעבר היה חשש לחקור אותם. זה מאד מרגש. אלה חומרים שיכולים לקדם מאוד את ההבנה שלנו את ההוויה הנפשית ותפקודי המוח האנושי".
איפה אתם עומדים במחקר שלכם?
"אנחנו בודקים תהליך פסיכותרפי אינטנסיבי שבתוכו שזורים שני סשנים עם פסילוסיבין. זהו תהליך של 12 מפגשים עם 2 מטפלים בו זמנית. אחרי 4 שבועות ואחרי 7 שבועות יש סשן של פסילוסיבין עם שני המטפלים. המטופל לוקח מינון מכובד של פסילוסיבין והסשן נמשך כשש שעות. זאת חוויה תודעתית אינטנסיבית בה המוח עושה עיבוד ומאפשר פרימה של קבעונות על ידי יצירה של קשרים חדשים במוח. הטיפול הפסיכותרפי הוא מאד משמעותי ומאפשר להעמיק את העבודה עם השינויים שנוצרים כתוצאה מההשפעה של הפסילוסיבין. במסגרת המחקר אנחנו מנסים להבין איזה מרכיבים בטיפול הם משמעותיים לתהליך הריפוי. אנחנו עושים את זה בכלים מחקריים מתקדמים בתחום של חקר הדיכאון".
מה עם שימוש בפסילוסיבין לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות אחרות?
"יש שישימו את הטיפול ב-MDMA אשר נחקר במשך שנים כטיפול לחולים בפוסט טראומה, וטיפול בפסילוסיבין לדיכאון תחת סל אחד של טיפול בחומרים פסיכדליים. טיפול ב-MDMA בפוסט טראומה נמצא בשלבי מחקר מאוד מתקדמים והתוצאות מאוד מוצלחות. מנגנון הפעולה של החומרים הללו שונה מאוד וגם צורת העבודה. פסילוסיבין מעורר עניין גם בתחומים אחרים ומתחיל להיות נחקר גם בתחום של טיפול בהתמכרויות, הפרעות אכילה והפרעות חרדה".
תרופה לאלצהיימר
במכון שמיר בקצרין ברמת הגולן עסוקים במחקר של שיטות גידול של כמה זנים של פטריות פסילוסיבין, במטרה ברורה: להכניס את התרופה הראשונה, המבוססת על החומרים הפעילים בפטרייה לבתי המרקחת. "מטרת העל של הפרויקט היא פיתוח תרופות מבוססות פסילוסיבין עם פוטנציאל טיפול במצבים כמו: אלצהיימר ודמנציה, דיכאון, פוסט טראומה ועוד", כך ד"ר ירון דקל, המנהל המדעי של המכון.
"כבר שנים רבות אנחנו חוקרים פטריות פתוגניות לגידולים, הכנסנו את נושא הפטריות כנושא דגל מרכזי באופן כללי למרפא ולמאכל, ובמקביל רצינו לעשות מחקר לפטריות הזיה. אז התחילה מסכת ארוכה של בקשות לאישורים. היינו הראשונים שפנו לרוקח הראשי בבקשה לאישור מחקר, ולדעתי אנחנו הראשונים שקיבלו את האישור. ד"ר דליה לוינסון שעובדת איתנו במחקר היא מומחית בעלת שם עולמי לפטריות מכל העולם. היא הסתובבה עם שמאנים במקסיקו וראתה אותם מטפלים בעזרת פטריות הזיה גם באנשים עם אלצהיימר.
הקנאביס כמודל שלילי
"צריך מאד להיזהר בשימוש לא מבוקר בפטריות. אני תמיד נותן את הקנאביס כמקור השוואה למחקר שלא נעשה בצורה מסודרת. בורסות קמו ונפלו עם קנאביס, ויש מעט מאד תרופות קנאביס, שמאושרות על ידי ה-FDA. המחקר לא היה בראש מעיניהם, הם רק השתמשו בשמות נכונים לקבל יותר תקציבים. בארץ הקנאביס היום הוא בחורבן מוחלט מבחינה מדעית, בעולם קצת יותר השקיעו במחקר. מהניסיון המר הזה אנחנו משקיעים היום במחקר. לפני חודשיים וחצי קיבלנו אישור להתחיל את המחקר בשיטות גידול לסוגים שונים, שנבדקו לכמות חומרים".
הכל ראשוני בכל העולם
הדיון שהעלה ח"כ רם שפע הוא בהחלט תחילת הדרך. "הסיפור של הפטריות יהיה לדעתי אחד הדברים הכי דרמטיים למחלות שעדין לא מצליחים למצוא להם מרפא", הוא אומר, "לקנאביס יש סגולות מדהימות, לשמן קנאביס יש סגולות ריפוי אבל הקנאביס לא משנה תודעה וכאן נכנס החומר של הפטרייה. חשוב לדעת שאין בה חומרים ממכרים. אני מאד נזהר בדברי, ולפני שאנחנו מדברים על שימוש עצמי, בואו ניתן למחקרים הקליניים לדבר. נציגת משרד הבריאות התמוגגה מהאפשרות לדבר על זה. כולם חששו לתת תקציבים למחקר מהסוג הזה. הכל ראשוני בכל העולם."