ביום חמישי בלילה קיבלתי טלפון משר האוצר ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. הוא התקשר לבשר לי שהתקבלה בקשתי להוספת מיטות אשפוז לסובלים מהפרעות אכילה והחל מינואר הקרוב יתווספו 30 מיליון שקל בשנה למערך הטיפול בהפרעות אכילה. זהו אחד מהרגעים המרגשים ביותר שעברו עליי בכנסת עד כה.

בעברי הייתי דוגמנית. השנים הללו השאירו בי חותם. ראיתי מקרוב את חברותיי מרעיבות את עצמן, מודדות את היקף המותניים, סופרות כל קלוריה. הלחצים מהסביבה הפכו לאובססיה מסוכנת. ראיתי בנות מדרדרות בצורה משמעותית. לא אשכח את השיחות עם חברותיי והמראה של העצמות הבולטות, החולשה ונשירת השיער. בדיעבד, פשוט לא היה ניתן לשכנע אותן שהן רזות מספיק.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

"מאבדים את התפיסה של מה אמיתי"

20 שנים לאחר מכן והתופעה רק מחמירה, עם כניסת הרשתות החברתיות והשפעתן על חיינו. התופעה מוצגת לא רק במגזינים או בשלטי החוצות, אלא גם ברשתות החברתיות, 24 שעות ביממה. המסך העמוס לעייפה נמצא בזמינות מלאה בכף ידן של הנערות ופעולת הגלילה נהייתה שגרתית ובנאלית. זהו לא סוד, וכולנו חשים את ההשפעה של התמונות הללו על הנערים והנערות, שמאבדים את התפיסה של מה אמיתי ומה לא.

בשבוע שעבר התפרסם שחברת פייסבוק הסתירה מחקר, שהראה כיצד השימוש באינסטגרם מגביר את הפרעות האכילה אצל נערות. כאשר הפופולריות החברתית מתבססת על חיצוניות, אפשר להבין איך נערה נגררת לתחושה שאם היא לא יפה או רזה מספיק, תהיינה לכך השלכות חברתיות. מדובר בחרדה חברתית שלא משפיעה רק על נערות, אלא על גם על נערים ומבוגרים שנחשפים לדימויי הגוף הללו.

לצערי הכנסת נשארה מאחור בסוגיה זו. במקום שהמחוקק, ובמיוחד המחוקקות, יתנו את הדעת על הנושא, הוא הוזנח במשך שנים וטיאטאו אותו מתחת לשטיח. חוק הפוטושופ שאמור היה להביא בשורה אמיתית ולשנות את כל תעשיית הפרסום, למעשה מעוקר מסמכויות. לכן, אחד החוקים הראשונים שהגשתי הוא תיקון ושדרוג לחוק הפוטושופ והתאמתו למציאות של 2021. הצעת החוק שהגשתי מבקשת לתת שיניים ולהסדיר מנגנון אכיפה יעיל, באמצעות הטלת קנסות כבדים והחלת החוק גם לרשתות החברתיות.

זמן המתנה לאשפוז עומד על 8 חודשים

ההזנחה אינה מתבטאת רק בחקיקה, אלא גם בתקציבים למערך בריאות הנפש. מספר הסובלים מהפרעות אכילה מוערך כיום ב-450,000 נפש, כשבשנים האחרונות נרשמה עליה עקבית של כ- 1500 חולים בשנה, וביתר שאת בתקופת הקורונה.

מספר מיטות האשפוז שמיועדות להפרעות אכילה עומד היום על כ-46 מיטות לבני נוער בכל הארץ, כאשר זמן ההמתנה עומד על כ- 8 חודשים. זה אבסורד! מדובר בלא פחות מהצלת נפשות. עבור נערה אחת שסובלת מהפרעת אכילה, מיטת אשפוז היא עולם ומלואו, כשבזמן ההמתנה מצבן ממשיך להידרדר עד לכדי סכנת חיים אמיתית.

הבשורה שהצלחתי להביא השבוע בתמיכת שר האוצר ושר הבריאות, היא שהחל מינואר הקרוב יוכפלו מספר מיטות האשפוז לנוער ועמדות אשפוז יום עבור המתמודדים והמתמודדות עם הפרעות אכילה, בהיקף של 30 מיליון שקלים בשנה. התקציב כולל בתוכו הוספת תקנים לאנשי מקצוע כדוגמת תזונאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכו'.

חשוב להבין, אשפוז מלא נועד למקרי חירום קשים במיוחד. מדובר על נערות שצריך ממש להכריח אותן לאכול, והמחסור במסגרות של עמדות יום מוביל לתופעה של "דלת מסתובבת", כלומר חולות שהשתחררו מאשפוז מלא ומצבן מידרדר כיוון שהן אינן מקבלות מענה מספק, ונאלצות לשוב לאשפוז מלא, וחוזר חלילה.

אני מתחייבת להמשיך לעסוק בסוגיה וללוות את התהליך כולו מקרוב, בדגש על העברת התקציבים הנחוצים לפריפריה. אני גאה להוביל את המאבק בנושא ומאמינה שזו היא רק הסנונית הראשונה בדרך להישגים רבים בתחום.