נגיף הקורונה הוביל למצב שטרם נראה כמוהו בישראל: מדינה עם תושבים שאוהבים חברה, אוהבים להתקהל ובעיקר אוהבים לבלות בחוץ הרבה - נאלצים להתכנס בבתיהם לתקופת זמן שסופה אינו ידוע. רק לאחרונה דווח על יוזמה של מפגשים עם קשישים, שנאלצים להישאר בבתיהם לבדם, בשל היותם בקבוצת סיכון לנגיף הקורונה. ביבי אמר ש"אהבה זה ריחוק", אבל אצל אנשים רבים הריחוק משמעותו בדידות - ובדידות עשויה להשפיע על הבריאות שלנו בשלל דרכים. אצל חלקנו הבדידות תהיה זמנית, אבל יש אנשים שתחושת הבדידות מלווה אותם כל חייהם, וזה לאו דווקא תלוי בכמות האנשים סביבם, אלא בטיב הקשר שיש עם אחרים. כך או כך, המדע הוכיח בשנים האחרונות שהבדידות מסוכנת לנו. הנה כמה אופנים שבהם התחושה הנפוצה עלולה לפגוע בבריאות. 

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם? 

בידוד חברתי עשוי להוביל לדלקות כרוניות בגוף

ממחקר שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת סארי בכתב העת Neuroscience & Biobehavioral Reviews, מצא כי בידוד חברתי יכולים להשפיע באופן שלילי על הבריאות. החוקרים מסבירים כי הם רצו לבדוק האם בדידות (מצב רגשי-סובייקטיבי שבו מרגישים לבד) ובידוד חברתי (מצב אובייקטיבי שבו נמצאים פיזית לבד) יכולים להיות קשורים לדלקות כרוניות בגוף. דלקת היא מצב שבו הגוף אומר למערכת החיסון לייצר חומרים שנועדו להילחם בזיהום ובפציעה, זה יכול גם לקרות כשאדם נמצא במצב של סטרס פסיכולוגי או חברתי. דלקות כרוניות נמצאו קשורות בעבר למחלות שונות, כמו מחלות לב וסרטן.

במהלך המחקר, החוקרים ניתחו 14 מחקרי עבר שנעשו על בדידות ודלקות – ו-16 מחקרים על בידוד חברתי. התוצאות הראו כי אנשים שהם יותר מבודדים חברתית מאחרים הם בעלי רמות גבוהות יותר של חומרים דלקתיים בגוף. אחד החומרים גורם לקרישיות יתר בדם (תגובה לפציעה) – בטווח הארוך זה יכול להוביל לפגיעה בבריאות. אז למה בידוד חברתי גורם לנזק בריאותי?

החוקרים סבורים כי יכולות להיות לכך כמה סיבות, אחת מהן היא שבני אדם הם יצורים חברתיים ולכן כשאדם מבודד חברתית, זה יכול להעלות את רמות הסטרס בגוף – וסטרס מפעיל את המערכת החיסונית ובהחלט יכול להוביל להתפתחות של בעיות בריאותיות.

סברה אחרת היא שהתפתחנו אבולוציונית בצורה שבידוד באופן אוטומטי מוביל לתגובה של המערכת החיסונית – כי כשאנחנו לבד, אנחנו למעשה חשופים יותר לסכנות. מעין שאריות של התקופה שהיינו ציידים-לקטים ונחשפנו לסכנות משמעותיות בטבע. ייתכן שהמערכת החיסונית "למדה" לפעול כשאנחנו לבדנו, כדי להתכונן מבעוד מועד לסכנה אפשרית.

בדידות עלולה לגרום לנדודי שינה 

מחקר קטן מ-2011 מצא כי אנשים בודדים עלולים לחוות יותר הפרעות בשנת הלילה שלהם: החוקרים מצאו קשר בין הפרעות שינה לבין בדידות, גם במקרים של אנשים נשואים או אנשים עם משפחה, מה שאומר שבדידות תלויה בצורה שבה אנשים תופסים את הסיטואציה החברתית שלהם, ולא בסיטואציה עצמה. לכל 95 המשתתפים במחקר היו קשרים חברתיים חזקים, והם היו חלק מקהילה כפרית קטנה, אבל החוקרים מצאו כי אפילו ההבדלים הקטנים בתחושות הבדידות השפיעו על שנת הלילה שלהם. 

>> כך תגורו לבד בלי להרגיש בדידות

התקף לב (צילום: istockphoto)
סיכון גבוה למחלת לב | צילום: istockphoto

בדידות יכולה להעלות סיכון לדמנציה 

מחקר מ-2012 בחן קבוצה של כמעט 2,200 מבוגרים שחיים באמסטרדם, ומצא כי אנשים שדיווחו על תחושת בדידות – בלי קשר למספר החברים ובני המשפחה שהקיפו אותם – היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח דמנציה מאשר אלה שחיו לבד פיזית. כל המשתתפים היו בגילי 65 עד 85 שלא הראו סימנים מוקדמים לדמנציה ולא חיו בבתי אבות. חצי מהם חיו לבד, ו-20 אחוז מתוכם דיווחו על תחושת בדידות – שני שלישים מהם היו נשים, אגב. אחרי התחשבות בפקטורים כמו גיל, החוקרים מצאו כי תחושת בדידות מעלה את הסיכון לדמנציה ב-64 אחוזים. אם כי זה כמובן לא מוכיח שבדידות גורמת לדמנציה. 

בדידות עלולה להוביל למוות מוקדם 

שני מחקרים נפרדים משנת 2012 הגיעו למסקנה כי לגור לבד או סתם להרגיש בדידות הם גורמים מסכני חיים: מחקר אחד בחן כ-45 אלף איש בגילי 45 ומעלה שהיו להם מחלות לב או שהיו בסיכון לכך. אלה שחיו לבד, לפי המחקר, היו בסיכון גבוה יותר למות מהתקפי לב, שבץ ושאר סיבוכים לאורך תקופה של ארבע שנים, לעומת אלה שחיו עם משפחה, חברים או בקהילה כלשהי. 

המחקר השני התמקד בגילי 60 ומעלה ומצא כי במהלך תקופת המחקר, שארך כשש שנים, גברים ונשים שדיווחו על בדידות, בידוד ותחושת נטישה מתו יותר ב-45 אחוזים יותר מאשר אלה שלא דיווחו על כך, וזאת למרות שלא בהכרח גרו לבד. החוקרים טענו כי הקשר בין תחושות בדידות לבעיות בריאותיות היה חזק גם לאחר שהובאו בחשבון גורמים כמו דיכאון, מצב מגורים וכו'.

בשנת 2018, פרסם המכון הלאומי לניהול שירותי בריאות בארה"ב נתונים לגבי בדידות בקרב אמריקאים. הם מצאו, בין היתר, שבדידות מעלה את הסיכון למוות מוקדם באותה מידה כמו עישון או השמנת-יתר. ממצא זה הוביל מומחים לקרוא להכללת בדידות בקמפיינים בריאותיים המיועדים לציבור הרחב, כמו קמפיינים המעודדים הפסקת עישון, מקדמים תזונה נכונה או מזהירים מפני מחלות מין ומעודדים שימוש בקונדום.

עוד על נגיף הקורונה:
>> דיווחים מדאיגים: הבריאו מהנגיף ואז חלו שוב
>> כך דרום קוריאה הצליחה להשתלט על מגיפת הקורונה
>> מומחה לבטיחות מזון: אל תקנו את המזונות האלה

בדידות עלולה לגרום לכאב פיזי 

מדענים עדיין חוקרים את הקשר שבין בריאות מנטלית לפיזית, ואת הדרך שבה בדידות משפיעה על הגוף, אבל ממצאים מהשנים האחרונות מוכיחים כי בדידות מסוגלת להשפיע על המוח בצורה שדומה מאוד לכאב פיזי: מחקר שנערך בשנת 2003 באוניברסיטת UCLA מצא כי תחושה של בידוד חברתי מעוררת פעילות באותם אזורים במוח שבהם נרשם כאב. 

מבחינה אבולוציונית זה הגיוני: אבותינו הפרה-היסטוריים הסתמכו על קבוצות חברתיות לא רק לצורך חברה אלא גם עבור הישרדות. קרבה פיזית לשבט הביאה עמה גישה למחסה, אוכל והגנה, בעוד היפרדות מהקבוצה פירושה סכנה. כיום, כשאנחנו מרגישים שנשארנו בחוץ, הגוף שלנו עשוי לחוש איום הישרדותי, ולהפעיל חלק מאותם אותות כאב שהיו מופעלים אם היינו בסכנה פיזית. במצב של בדידות כרונית, רמות הורמון הלחץ קורטיזול מזנקות כלפי מעלה בבקרים, ולא ממש שוככות עד הערב. 

בדידות עשויה לשבור את הלב 

באנשים שמדווחים על בדידות כרונית ישנה נוכחות מוגברת של תאים שמפיקים תגובה דלקתית ברקמות פגועות, כך לפני מחקר מ-2011 שנערך בקרב 93 מבוגרים. תגובה דלקתית זה אמנם דבר טוב לטווח הקרוב, אך בטווח הארוך היא עלולה להוביל למחלות לב ולסרטן. לא ברור מה גורם לה, אבל החוקרים טענו כי תרופות אנטי-דלקתיות עשויות לסייע לאנשים שחווים בדידות קשה.

אז מה אפשר לעשות?

כדי להימנע מלהעמיק את משבר הבדידות במהלך מצב החירום העולמי הזה, עשו כל שבאפשרותכם להישאר מחוברים גם מרחוק - זה הזמן לנצל את הטכנולוגיה. הנה למשל כמה עצות של סוזן מקפרסון, בעלת חברת תקשורת שמתמקדת בהשפעה חברתית:

שאלו את בני המשפחה ואת החברים כיצד אפשר לעזור להם. בדקו מה המצב, דברו עם הילדים של החברים ופנו להוריהם כמה רגעי שקט, שלחו הצעות למשחקים מעניינים ומתכונים. 

השתמשו בטלפון - התרגלנו לתקשורת ווטסאפ כוללת אבל זה הזמן ממש להתקשר ולהשמיע קול אנושי. ערכו רשימה של אנשים שתתקשרו אליהם בכל יום והרשו לעצמכם ליהנות משיחות ארוכות על כל הדאגות והטרדות והרגשות שעולים בכם בתקופה הזו.

אספו את החברים לדייטים וירטואליים: שיחות ועידה, שיחות זום, סקייפ, פייס-טיים - לא חסרות פלטפורמות.  

דונו בקבוצות מקוונות - בדיוק הזמן להיכנס לדיונים משמעותיים וחסרי משמעות בכל הקבוצות והפורומים שאתם חברים בהם. תוכלו אפילו לערוך ארוחת ערב או מסיבה וירטואליות.  

דאגו לעצמכם - יוגה, מדיטציה, אמבטיה טובה. כשאתם לא דואגים לעצמכם, גם החיבור לאחרים לא יקרה. 

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: