מגפת הקורונה השפיעה על ההתנהגותיות היומיומיות של כולנו. אנחנו מקדישים תשומת לב רבה להיגיינה, חיטוי, עם מי אנחנו באים במגע, במה אנחנו נוגעים, איך ומתי שוטפים ידיים, ונוקטים פעולות כדי להימנע מהידבקות בנגיף. ההתנהגויות האלו הן לרוב לגיטימיות אולם לעיתים הן עלולות להפוך להתנהגות אובססיבית וכפייתית - OCD.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

הפרעה טורדנית כפייתית היא עניין שמבוגרים וילדים רבים מתמודדים איתו. הפרעה זו עשויה לפגום משמעותית באיכות החיים ובתפקוד ולהוביל לחרדה ודיכאון. מחקרים שנעשו במהלך השנה האחרונה חשפו כי הקורונה עשויה להיות זרז להתפרצות והחמרה של OCD, גם במבוגרים, אך עוד יותר בילדים.

צריך לזכור שמקורה של ההתנהגות הכפייתית היא בחרדה. ואין ספק שהשנה האחרונה מלווה בחרדה ואי ודאות, שמשפיעה לא מעט על ילדים.

OCD היא הפרעה עקשנית המורכבת ממחשבות טורדניות ופולשניות, והתנהגות כפייתית אובססיבית, שנועדה להפחית את המצוקה והחרדה ולנטרל את המחשבות.

התנהגות אובססיבית באה לידי ביטוי בביצוע "טקסים", כמו סדר וניקיון, יישור חפצים, סגירת מגירות, בדיקה שהחפץ מונח במקומות, חזרה על מילים מסוימות וביטויים בסדר מסוים. אלא שהתנהגות זו לא באמת מרגיעה את הדחפים. בדרך כלל, המחשבות חוזרות ואיתן הצורך לביצוע הטקסים שוב ושוב וחוזר חלילה.

מצב זה עלול להיות מטריד מאוד, לפגוע בתפקוד לעיתים עד חוסר תפקוד קיצוני. אצל ילדים, עלולות להיות לכך השלכות חברתיות, והם עלולים לסבול מאי שקט וקשיים בריכוז.

קחו את עילי, ילד בן 9, שהתחיל לבלות זמן רב בשירותים ובמקלחת. הוא היה צופה מדי יום בסרטוני הדרכה לשטיפת ידיים נכונה, אך למעשה, לקח את העניין בהגזמה ובקיצוניות. ידיו האדימו והתמלאו פצעים, אך הוא לא היה מסוגל להפסיק.

ואת שירה, אמא לשלושה ילדים שנמנעה לצאת מהבית, גם כאשר הדבר היה אפשרי. היא מחטאת כל דבר שמגיע מבחוץ לפני שהיא מאשרת להכניס אותו הביתה. בעלה מרגיש שאי אפשר להמשיך לחיות כך. גם היא, אך היא לא מצליחה להשתחרר מכך. 

אישה חרדה  (צילום: fizkes, shutterstock)
פנו לעזרה אם שגרת החיים נפגעה | צילום: fizkes, shutterstock

>> ההפרעות הנפשיות שהפכו נפוצות בתקופת הקורונה
>> חרדה בתקופת קורונה: מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

כעת, קצת יותר משנה מאז שהקורונה פרצה אל חיינו בסערה, הגיע הזמן לחשבון נפש: האם ההתנהגות שלנו נורמטיבית? האם אנחנו מגזימים? בואו נתבונן בילדים שלנו, האם הם היסטריים סביב נושא הניקיון? חבישת המסכה? מגע עם ילדים אחרים? האם הם מגלים חרדה?

"לחזור לשגרה" הן מילים יפות. אך האם באמת כולנו חזרנו לשגרה? האם יכול להיות שאנחנו תקועים בהתנהגויות שכובלות אותנו, מעסיקות אותנו שעות נוספות בלא שתהיה לכך כך הצדקה?

הנה כמה דברים שניתן לעשות כדי להרגיע התנהגות אובססיבית:

  1. להגביל את החשיפה לחדשות
    לשמוע עדכונים שוטפים וחדשות סביב נושא הקורונה יכול להיות מפחיד עבור כולנו, אך עוד יותר עבור ילדים. צמצמו משמעותית את כמות המידע שאתם נחשפים אליו בענין. חפשו נושאים אחרים לדבר עליהם בבית, יש לא מעט.
  2. למלא אחר הנחיות בגבול ובמידה
    לפעול על פי ההנחיות ולא להוסיף עליהן. אם אמרו שמומלץ לחטא ידיים או לשטוף ידיים, לעשות זאת פעם אחת ולא יותר, על מנת שלא להיגרר לרצף פעולות חוזרות ונשנות. אם לא אמרו לכבס את הבגדים בכל פעם שנכנסים הביתה, כנראה אין צורך בכך ולכן אין חובה לעשות זאת.
  3. לנהל את החרדה
    כאשר אנו חשים חרדה, הילדים שלנו מבחינים בכך ולא יעזור שננסה להסתיר זאת. מותר לנו לחוש חרדה אך כדאי שננהל אותה על ידי ביצוע פעולות פשוטות שיעזרו לנו להפחית את מפלס החרדה: לבצע תרגילי נשימה, לעשות יוגה, לשמוע מוזיקה, לעסוק בפעילות מהנה.
  4. לתת תוקף ולגיטימיציה
    יותר קשה מלחוש חרדה, זו התחושה שאני לא יכול לספר לאף אחד. עודדו את הילדים לספר לכם מה הם מרגישים. אמתו את הרגשות שלהם והרגיעו אותם. "זה בסדר להיות מודאג עכשיו", "זה שאתה שוטף ידיים ומקפיד על המסכה, זה עוזר לך להישאר בריא ומוגן".

    עוד ב-mako בריאות:
    >> הסיבה שאתם מתקשים לנשום אחרי שעליתם במדרגות
    >> זה מה שקורה בגוף כשאוכלים מהר מדי
    >> לא מה שחשבתם: גילינו משהו מדהים על גזים
  5. לחשוב מחשבות חיוביות
    אם מחשבות הנושאות תחושת אשמה מוכרות לכם. כמו: "מה יהיה אם בגללי מישהו יחלה, או אם לא אזהר מספיק ואדבק". נסו לחשוב מחשבות חיוביות אחרות, כמו למשל על המקרה הלא סביר שדווקא ההתנהגות שלכם היא זו שתוביל לידי פגיעה בריאותית חלילה באחר, או על מרבית המקרים שבהם הידבקות הסתיימה בהבראה מלאה.
  6. טפלו במצב כאשר יש צורך בכך 
    הדבר החשוב ביותר בכל הנוגע ל-OCD הוא לפנות לקבל עזרה כאשר המצב מגיע לפגיעה בשגרת החיים ובתפקוד, ולמנוע הידרדרות. לעיתים מספיק טיפול קצר ואפקטיבי כדי להתגבר על הקשיים ולחזור לשגרה בריאה. גם אם OCD אינו חדש לכם ואת ההיכרות עם התופעה ערכתם עוד הרבה לפני עידן הקורונה, יש טיפולים שיכולים לסייע לכם.
    אחד הדברים שמסייעים להתמודד עם OCD הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי – CBT. בטיפול זה לומדים לנטרל את המחשבות ולהימנע מטקסים כפייתים. הטיפול מתבסס על אימוץ חשיבה מסתגלת ויעילה וקידום התנהגות רצויה.
    טיפול נוסף ויעיל ל- OCD הוא לאמן את המוח לשפר את הפעילות המוחית שלו בעזרת נוירופידבק. טיפול זה הוכח מדעית ומחקרית. הטיפול מתמקד באימון אזור ספציפי במוח שאחראי על ההפרעה הטורדנית כפייתית, מה שלעיתים מהווה את שורש הבעיה – פעילות מוחית שסטתה מטווח הנורמה, על ידי החזרתה לתפקוד תקין.

פעילות גלי המוח הנלמדת במהלך הטיפול מביאה להקלה משמעותית בסימפטומים. זהו טיפול ללא תרופות, תופעות לוואי או כאב, שאינו פולשני כלל.

>> אני וההפרעה הכפייתית שלי 

* ד"ר אירנה נתנאל (Ph.D) מנהלת המרכז לשיפור תפקודי המוח "אלפא בריין סנטר". מטפלת מוסמכת לטיפול התנהגותי קוגניטיבי ומטפלת בנוירופידבק וביופידבק.