בספרו "גן העדן" כותב ארנסט המינגווי: "הדבר הנדיר ביותר שהכרתי הוא אנשים אינטליגנטיים מאושרים". האם חשב כך בגלל שהיה מוקף בחבורה של סופרים איריים מיוסרים כמו ג'יימס ג'ויס וסקוט פיצ'ג'רלד? אין לדעת. אך המינגווי הוא לא היחיד שמייצר קשר שלילי בין אושר לאינטליגנציה. גם במקורות היהודיים נאמר כי "ויוסיף דעת, יוסיף מכאוב" (קהלת). נראה שהמיתוס שגורס כי אינטליגנציה מרחיקה את האדם מאושר חלחל לרבים מאיתנו, ועל כך מעיד הביטוי העממי: "אין שכל, אין דאגות". אז איך והאם בכלל משפיעה אינטליגנציה על רמת האושר שלנו?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
לאחרונה, יצא ספרו של פרופ' ראג' ראג'ונתן, פרופסור לשיווק בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת טקסס באוסטין, "?If You're So Smart, Why Aren't You Happy". בספרו טוען ראג'ונתן כי רוב האנשים מחפשים לעסוק במשהו שהם טובים בו, ומפתחים רצון להיות "הטובים ביותר" – דבר שכמובן פוגם באושר, כי זה מכניס ללחץ תחרותי, להשוואות לאחרים, וכאשר יש הצלחה, מיד אחריה רוצים הצלחה נוספת, וחוזר חלילה.
ראג'ונתן ממליץ לחפש עשייה בתחום שטובים בו ושנהנים ממנו. כך הצורך להיות מוביל בתחום פחות חשוב, ופחות פוגם באושר. "התמה הזו סוקרה רבות בספר "באושר ובעושר", שנכתב על ידי ד"ר טל בן-שחר, מהמרצים הטובים בעולם בתחום", אומר ד"ר יובל צור, מרצה בתכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במכללה למינהל. "הספר עוסק בעיקר בהיבט המוטיבציה לעשות את מה שאנחנו עושים, ולכן ממקד את הדיבור על פעולה מתוך יחס חיובי, "שפע" ושיתוף פעולה ולא מתוך לחץ וחשש מאחרים או מכישלון. זה מכוון לפעולה ממוטיבציה פנימית, מתוך חיפוש אחר הדברים שתורמים לאושר שלנו, לתחושת המשמעות שלנו, לתחושת השייכות שלנו – ואלה חשובים יותר לאושר מרמת השכר והבונוס שנקבל".
ד"ר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית ומוכנות לעולם החדש, מצביע על מחקר על הקשר בין אינטליגנציה לאושר, שנערך ב-2012 על ידי שני חוקרים הולנדים בשם וונהובן וצ'וי. וונהובן וצ'וי חקרו בשתי רמות: ברמת המיקרו הפרטנית – רמת אושר של יחידים וברמת המאקרו של מדינות. ברמת המיקרו, נבחנו 23 מחקרים, ונמצא שאין קורלציה בין אינטליגנציה לאושר, אך ברמת המאקרו נמצא קשר חיובי וחזק בין איי קיו ממוצע לבין אושר ממוצע ב-143 מדינות. "הסברה היא שמדינות מסוימות הן יותר מפותחות, יש להן רווחה, גישה לטכנולוגיה, תזונה ושירותי בריאות טובים יותר, זה משפיע על האינטליגנציה כי יש אקלים יצירתי שדוחף להתפתח", אומר ד"ר דורון.
האויב: פרפקציוניזם וביקורתיות
לדברי ד"ר דורון, קיימות אסכולות שונות שחלקן מדברות על כך שאינטליגנציה עלולה לפגוע באושר כאשר מדובר ברמת איי קיו גבוהה או גבוהה מאוד, וההסבר לכך הוא שכישורים, יכולת זיכרון ותפקוד מצוין יכולים לבוא על חשבון הסתגלות והתנהלות במרחב, ואף ליצור ביקורת עצמית גבוהה יותר, ובכך הם יוצרים מכשולים בפני האושר. "אך מצד שני", הוא מציין, "יש שאומרים שבאופן ישיר או עקיף אינטליגנציה גבוהה מנבאת אושר. ההסבר לכך הוא שרמת איי קיו גבוהה מנבאת מובהקת של סיכוי להצלחה סוציו אקונומית, דבר שיכול לקרב לרווחה נפשית Well) Being)".
ראג'ונתן מוסיף בספרו שהגישה לחיים גם היא קובעת, השאלה היא האם אנשים אינטליגנטיים מחזיקים בתפיסות של הישגיות מול למידה: גישה של "משחק סכום אפס" - ההצלחה שלי היא על חשבון ההצלחה שלך, ואז אנחנו עסוקים בהשוואות ותחרות (מה שכמובן פוגם באושר), או גישה של "יש מקום לכולם", שמאפשרת יותר יחסים חברתיים, ושיתוף, ופחות לחץ מהאחרים, מה שכמובן יגביר את רמת הסיפוק והאושר. "פרפקציוניזם וחשיבה ביקורתית פוגמים באושר, בעיקר פרפקציוניזם כי אתה אף פעם לא מרוצה מהתוצאות, זה יוצר עייפות ותסכול. מצד שני, הממצא הכללי הוא שאינטליגנטיים הם לא יותר או פחות מאושרים מאנשים אחרים, משום שיש להם יכולות ואפשרויות ללמוד, להתפתח ולהבין, וליישם כלים שיגבירו את האושר, וזה מאזן את התכונות הללו", מוסיף ד"ר צור.
עוד ב-mako בריאות:
>> ברית זה לא סיפור: המכשיר הישראלי שעושה ברית מילה ללא ניתוח
>> אימון חובה בכל בית: 6 תרגילים פשוטים שאפשר לעשות בבית
>> למה כואב לכם הגב? הכל בגלל היציבה שלכם, כך תשפרו אותה
ומה לגבי חשיבה ביקורתית? "אחד הפילוסופים הבולטים - ויטגנשטיין, היה איש ביקורתי, מריר ונוקשה. עם זאת, על ערש דווי הוא אמר "היו לי חיים מאוד מאושרים". מצד אחד הייתה לו ראייה ביקורתית שדרכה ראה את הפגמים בעולם, מצד שני הייתה לו תחושת משמעות חזקה, היה לו מסר חשוב להביא לעולם וזה מפצה", אומר ד"ר צור ומסביר שמצד אחד האינטליגנציה מאפשרת לראות את התמונה המורכבת, שהקיום לא רב ערך ושאחרי הכול החיים הם לא ממש חגיגה מהנה, מצד שני היא גם מאפשרת למצוא תחושת משמעות, לראות את היופי ולהגיע להישגים, הצלחה או לתרומה משמעותית שמגבירה תחושה של סיפוק ומימוש אמיתית וארוכת טווח.
מחפשים את האושר במקומות הלא נכונים
אז מה כן משפיע על האושר שלנו? אחת הטרגדיות הגדולות היא שכולנו מנסים להגיע לאושר העילאי או ל-bliss כפי שאומרים הגורואים והמוארים למיניהם, אך בגלל תפיסות שגויות, אנחנו מתאמצים ומשקיעים במקומות הלא נכונים. "אנחנו מוטים ומוטעים לחשוב שכסף, בריאות, והצלחה יביאו לנו אושר, ומשקיעים לדוגמא יותר זמן בלנסות ולהרוויח כסף, במקום לפתח קשרים", אומר ד"ר צור, "אבל זו מוטיבציה חיצונית, התמורה והאישור באים מבחוץ ואילו האושר בא מבפנים. העניין עם כסף, או כל דבר אחר, שתמיד מסתגלים לדירה החדשה, למשכורת הגבוהה, או לכל מה שאנו משיגים, נהנים מזה לתקופה קצרה וממשיכים לרצות עוד וזה לא נגמר".
גם לגנים יש תפקיד במשוואה. "יש אנשים שנולדים מאושרים ויש כאלה שפחות, כל מי שגידל תינוקות הבחין בזה, אינטליגנציה, יופי והרבה תכונות אחרות מושפעות מתורשה", אומר ד"ר צור, "שאר האחוזים נחלקים בין- 10 אחוז נסיבות החיים: מה עברתי, מה יש לי היום, איפה אני גר ומה אני עושה, ו-40 אחוז הנותרים הם תפיסת העולם שגיבשתי: לא רק איך אני תופס את הדברים אלא גם מה אני עושה כדי להגביר את רמת האושר שלי. כאן דווקא האינטליגנציה יכולה לסייע: הבנה של הדברים לעומקם, אפשרות להצליח יותר בחיים או בקריירה, למרות שהם לכשעצמם לא יביאו את האושר.
ד"ר צור מוסיף שדיווחים על רמת אושר מגיעים מקשרים חברתיים, זוגיות ומשפחה, נדיבות, חמלה, דאגה וטיפול באחרים, הכרת תודה, תחושת משמעות, שירות של מטרה נעלה ופעולה מתוך חוזקות ולא חולשות. "אנשים עם רשת חברתית ענפה יותר הם גם יותר מאושרים, נשואים יותר מאושרים מרווקים בגלל שהמשפחה היא מעין קשר חברתי שתורם לזה, דתיים יהיו יותר מאושרים מחילוניים כי יש להם שיוך יותר חזק לקהילה ויש בחייהם יותר משמעות", אומר ד"ר צור.
ד"ר צור מציין מחקר שהשווה בין זוכים בלוטו האמריקאי לאנשים שהפכו משותקים בתאונת דרכים, המחקר הראה שברמת האושר הכללי - לפחות שנה לאחר האירוע, אחרי שכבר הייתה הסתגלות למצב - זוכי הלוטו היו מעט יותר מאושרים מאשר המשותקים, וברמת אושר דומה לקבוצת ביקורת של אנשים "רגילים". לעומת זאת: בשאלות על האושר בחיי היום יום, כמה הם נהנים מהפעולות ביום יום שלהם, המשותקים היו מאושרים יותר מהזוכים בלוטו. "ההסבר לכך מדבר על הסתגלות. עבור אנשים עשירים ובפרט כאלה שזכו בלוטו והעושר הוא פתאומי, הרי דברים שבעבר הסבו עונג רב כי היו "נדירים" (למשל, טיול לחו"ל, ארוחה במסעדת יוקרה או רכישת רכב חדש) הפכו להיות יומיומיים עבור מי שהתעשר, וכשמסתגלים זה פחות גורם אושר, או אפילו הופך לדבר מאוס. כאמור המחשבה שלנו שכסף והצלחה יביאו לאושר איננה נכונה".
גם עדי פלד, מרצה לפסיכולוגיה חיובית מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מדגישה שלהיות מאושר זו תפיסת עולם שהופכת לדרך חיים. "אין זה משנה אם אדם חכם או לא. זו דרך לראות את הטוב בכל, להוקיר תודה על כך וכל זה כבר ממגנט עוד מהטוב הזה וזה מטפטף לכל תחומי החיים, לעבודה למשפחה, לחברים. אפשר לראות הרבה אנשים חכמים ולא חכמים (על פי התפיסה שלנו) שמבינים מהו אושר ומה יגביר אותו ופועלים לכיוונו. באותה מידה, אפשר למצוא את אותם אנשים שתפיסת עולמם תוקעת אותם עד כדי כך שהם לא בכיוון בכלל. מה שטוב זה שיש דברים שאפשר ללמוד וללמד, ואיך להגביר את האושר בחיינו זה אחד מהם".