בשבוע שעבר (27.10) צוין ברחבי העולם "יום שירותי הריפוי בעיסוק". ביום זה אנשי מקצוע מהתחום מעניקים שירותים באופן התנדבותי על ידי הקמת פרויקטים קהילתיים, שמסייעים לקהל הרחב להבין את מהות המקצוע וכיצד הם יכולים להסתייע בעוסקים בתחום על מנת להתמודד עם אתגרים שונים בחייהם – פיזיים ורגשיים כאחד. מדובר ביוזמה שנוסדה בארצות הברית בשנת 2014 על ידי פרופסור קרן ג'ייקובס, מרפאה בעיסוק נודעת מאוניברסיטת בוסטון.

רבים נוטים לחשוב, שריפוי בעיסוק הוא מקצוע המבוסס על תרפיה באמצעות אמנות, אולם זוהי תפיסה שגויה מיסודה. ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי מקבוצת מקצועות הבריאות הנסמך על גופי ידע ממדעי העיסוק, הרפואה, החברה וההתנהגות. המטפלים בו נדרשים לעבור הסמכה של תואר ראשון ואף התמחות של 1,000 שעות קליניות, בדומה לכל העוסקים בתחום הרפואה.

"כמרפאות בעיסוק תפקידנו לסייע לאדם לקדם את בריאותו באמצעות הכרה וניתוח מעמיק של התפקידים המשמעותיים בחייו, למשל להיות הורה, תלמיד, אדם עובד ועוד", מסבירה ד"ר נעמה כץ, סגנית דיקנית הסטודנטים וסגל החוג לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית קריית אונו. "דרך הערכה מדויקת ועמוקה, נוכל לטפל במרכיבים שמקשים עליו לבצע את אותו תפקיד משמעותי. הקושי לבצע את התפקיד יכול לנבוע מפגיעה, מחלה מצב קבוע או זמני. הפגיעה יכולה להיות קוגניטיבית, רגשית, פיזית או חושית. מרפאות בעיסוק מתמחות בזיהוי המרכיבים המדויקים לפגיעה ומטפלות בהם, לעיתים דרך הטיפול במרכיב עצמו ולעיתים באמצעות התאמת הסביבה שבה נמצא האדם."

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

צחצוח שיניים (צילום: יחסי ציבור)
תרגול חווייתי | צילום: יחסי ציבור

מפעילים את כל החושים

מי שהרימה את הכפפה והחליטה ליזום פרויקט קהילתי בתאריך המדובר היא הילה וולפו, סטודנטית לריפוי בעיסוק באוניברסיטת אריאל בשומרון. "רציתי שאנשים יבינו את המקצוע ולמה הוא חשוב ולכן ארגנתי בשכונה בה אני מתגוררת, שכונת נחלת יצחק בתל אביב, יום טיפול במרכז לגיל הרך", היא מספרת. "באותו היום, אני וסטודנטיות לריפוי בעיסוק נוספות הנחינו את ההורים והילדים בהפעלות מגוונות שמפתחות מיומנויות חשובות אצל ילדים בגילאי שנתיים עד תשע. אלו גילאים מאוד חשובים להתפתחות של כישורים שישפיעו על המשך חייהם של הילדים".

ההפעלות כללו אימון חוויתי של מיומנויות, כאשר דגש מיוחד ניתן להפעלות המשלבות מספר חושים. אחת התחנות מתייחסת לפעילות שהורים רבים מתקשים ללמד, מכיוון שהיא פחות אהובה על הילדים - צחצוח השיניים. "הילדים השתמשו במברשות שיניים צבעוניות כדי למחוק חיידקים שצוירו באופן הומוריסטי בטוש מחיק על גבי חיוך מצויר, צבעוני וענק. בצורה זו, הם מתרגלים באופן נכון את המוטוריקה העדינה של הצחצוח, באופן מהנה ומעורר חשק," מסבירה הילה וולפו.

בתחנה נוספת, הילדים עקבו אחרי מסלול שצויר על הרצפה. סימנים של עקבות כפות רגליים וכפות ידיים הראו להם איך ובאיזה כיוון להתקדם במסלול. בפעילות זו הם מפעילים כישורים של תכנון מהלכים מראש, מעקב אחרי הוראות, שיווי משקל ותנועתיות בפעילויות גדולות של הגוף: הליכה, ריצה וקפיצה. היוזמה יוצאת לפועל בשיתוף אגף קהילה דרום בעיריית ת"א, קאנטרי מגדלי ת"א ומרכז "הנחלה" לגיל הרך בשכונת נחלת יצחק.

ילד  (צילום: Oksana Mizina, Shutterstock)
סיוע בלקויות למידה והפרעות קשב | צילום: Oksana Mizina, Shutterstock

שיקום 'לונג קוביד'

מרפאים בעיסוק מלווים, מסייעים, מייעצים ומטפלים בכל אדם משלב ההריון ועד הזקנה. מחלקות בתחום עוסקות בתחומים מגוונים כגון נגישות, יזמות, רווחה, בריאות הציבור, התפתחות הילד, ושיקום. הן נמצאות במוסדות החינוך, בקופות החולים, בבתי החולים, בבתי אבות, במסגרות אשפוז פסיכיאטריות ובעמותות, בגופי מחקר מגוונים ואפילו בחברות הייטק ותעשייה.

העוסקים בתחום מטפלים גם באוכלוסייה בריאה ומעניקים טיפול לאורך החיים גם לאוכלוסיות עם קשיים ומגבלות: ילדים עם עיכוב התפתחותי, לקויות למידה ו-ADHD, אוטיזם, CP, מוגבלויות התפתחותיות בגיל הינקות וגיל ההתבגרות, מבוגרים שעברו תאונות, שבץ מוחי וגידולים מוחיים הזקוקים לשיקום מוטורי וקוגניטיבי ומשתקמי מחלת הקורונה שסובלים מפגיעה מוטורית וקוגניטיבית. הם מטפלים גם בבני הגיל השלישי שזקוקים להתאמת הבית והתאמת אביזרי עזר, וכלה באוכלוסייה שמתמודדת עם קשיים נפשיים מגוונים.

בין התחומים שבהם האוכלוסייה הכללית יכולה להיעזר בידע המקצועי הייחודי של מרפאים בעיסוק, נמצא תחום השיקום הקוגניטיבי בעקבות תסמיני קורונה מתמשכת, "לונג קוביד" (Long Covid), ששכיחה בקרב הורים וילדים הסובלים מעייפות מוגברת וירידה בזיכרון ובקשב.