בעקבות הגל הרביעי, מספר הפונים למיון בגין תחלואת הנפש זינקה בשיעורים דרמטיים והתופעה אף קיבלה את השם "המגפה השקטה". קיימת החמרה משמעותית במצבם של חולים הסובלים ממחלות נפשיות כרוניות שחיים בגפם, אותם החולים הרגישו בתקופת הקורונה בדידות, פחד וחוסר אונים. החיים בצל הקורונה, המאופיינים בחסור וודאות קיצוני, אף גרמו לעלייה בתלונות על חרדה ודיכאון אצל אנשים שכלל לא סבלו מבעיה נפשית בעבר. על פי נתוני הלמ"ס, 1 מכל 20 ישראלים פנה לקבלת טיפול נפשי בעקבות משבר הקורונה.
כמו כן, במהלך התקופה האחרונה, נרשמה עליה משמעותית בהגעה למיון של אנשים בעלי נטיות אובדניות בכלל ובניסיונות התאבדות בפרט. מחלימים רבים מקורונה חוו את תקופת המחלה כטראומה של ממש. תחושת הבדידות וחוסר אונים, בבית או בבית החולים, השפיעו עמוקות ומלווים את החולים גם לאחר ההחלמה מקורונה.
בנוסף, מספר פניות לא מבוטל, מגיע גם מכיוונם של הצוותים הרפואיים אשר נלחמים בחזית הקורונה ומתמודדים "בקו ראשון" עם המגפה. חרדה, סימני דיכאון והפרעות שינה הן רק חלק מהתופעות שמדווחות במהלך מגפת הקורונה.
טיפת אופטימיות הופיעה לאחר שהוסרו כמעט כלל ההגבלות והמשק נפתח. הפניות למיון בגין תחלואה נפשית פחתה בהתאמה - ולרגע היה נראה שהציבור חוזר אט אט לשגרה. אך מהר מאוד הגל הרביעי לא איחר לבוא ושוב: מתחים, לחצים וחשש מסגרים, זאת בצל התפשטות התחלואה והעלייה במספר החולים הקשים.
אז איך מתמודדים? למרות העלייה בתחלואה, עלינו לנסות ולשמור על שגרה בטוחה ומלאה ככל האפשר. חשוב להתעדכן בחדשות ובאקטואליה, אך עם זאת, יש לשמור על איזון ולצפות גם בתכנים קלילים שמשפרים את מצב הרוח והאווירה. הקדישו את הזמן לטיפוח התא המשפחתי, צרו מפגשים חברתיים עם קרוביכם (על פי תקנות משרד הבריאות כמובן). פנו זמן לפעילות גופנית ולתחביבים חדשים. התעסקות בלתי פוסקת בחדשות מעלה את רמת החרדה, לכן מילת המפתח היא איזון. עלינו לנסות לשמור על שלווה פנימית ככל האפשר.
חושב לזכור, תמיד ניתן לפנות לקבלת עזרה באחד ממוקדי הסיוע: מרכזים קהילתיים של בריאות הנפש, בתי חולים פסיכיאטריים, וכן במיונים בבתי חולים כלליים. מגיפה הקורונה העמידה עולם שלם תחת לחצים וקשיים חסרי תקדים המלווים בחוסר וודאות רב. אל לנו לשכוח, בסופו של דבר תקופה זו תחלוף ואיתה גם מרבית המצוקות והחרדות.
*ד"ר אירינה בריסקמן היא מנהלת השירות הפסיכיאטרי במרכז הרפואי וולפסון