תמיד לימדו אותנו שהחיפזון מן השטן, אך האם "לקחת את הזמן" אכן נכון לנו יותר? ובכן, אם שאלו אתכם שאלה והשתהיתם לפני שעניתם – התשובה היא לא. מתברר ששתיקה עשויה לומר הרבה יותר ממילים. מחקר פסיכולוגי חדש מצא שהשתהות לפני מענה, ולו לכמה שניות בלבד, עלולה לגרום לנו להיראות לא אמינים או לא כנים.

מדוע? ובכן לפי מחקרים רבים, כשאדם עונה לאט, הוא למעשה משקיע אנרגיה בלמצוא את התשובה "הנכונה" במקום להעניק תגובה אותנטית ואמיתית. עם זאת, אין קונצנזוס מוחלט בין המחקרים השונים. יש גם כאלו שמצאו את ההפך המוחלט: היסוס לפני מענה רק מגביר את האמונה שהוא כן ולא פזיז. אז מה עושים מכאן? 

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

ובכן, בשל העובדה שממצאים אלו אינם עקביים ולכן גם מבלבלים, המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology, מבקש לעשות סדר. במחקר השתתפו יותר מ-7,500 אנשים מארצות הברית, בריטניה וצרפת שעברו 14 ניסויים שונים. כל אחד מהנסיים תוכנן לקבוע כיצד המשתתפים דירגו תגובות איטיות בשני הקשרים שונים:
הניסוי הראשון עסק בתגובה של אדם לעוגה שניתנה לו: האם הוא אהב את העוגה או לא?
הניסוי השני התייחס לפשע שאירע במקום העבודה: האם האדם ידע על העברה או לא?

חלק מהמשתתפים קיבלו את הניסוי בקטע שמע, חלקם צפו בו. לאחר מכן הם התבקשו לדרג את כנותו של השחקן במתן התגובה. בסופו של דבר, מרבית המשתתפים תפסו את התגובה המיידית ככנה ואמינה יותר בעוד שהתגובה המושהית, גם אם היה עיכוב קצר של שתי שניות בלבד, נתפסה כצבועה ולא כנה.

מדוע זה חשוב? ובכן, לפי חוקר ההתנהגות, איגנזיו זיאנו באקול דה-מנג'ר בגרנובל בצרפת, שעומד בראש המחקר,  "הערכת הכנות של אנשים אחרים היא חלק חשוב בכל האינטראקציות החברתיות שלנו. המחקר שלנו מראה שמהירות התגובה היא רמז משמעותי שעליו אנשים מבססים את הסקת המסקנות שלהם".

לחוצה, ראיון עבודה (צילום: By fizkes, shutterstock)
להגיב מהר או לא? זאת השאלה | צילום: By fizkes, shutterstock
עוד ב-mako בריאות:
>> תופעת הלוואי של החיסון שעלולה להדאיג נשים
>> פונתה לביה"ח לאחר שהתעלפה – וזה מה שהתגלה
>> מומחה מזהיר: "המגפה הבאה נמצאת מעבר לפינה"

לדבריו, הממצאים היו עקביים בין תרבויות והקשרים, אם כי החוקרים טוענים כי לאנשים יש "הבנה מתוחכמת" של משמעות מהירות התגובה בהקשרים שונים. כך למשל, בניסוי שבו השחקו נשאל האם ידוע לו על גנבה במקום העבודה, המשתתפים מצאו בתגובה מהוססת רמיזה להונאה או נטילת אשמה. מצד שני, כשהשחקן נשאל על פשע שהתרחש לפני שנים רבות והיה צורך במאמץ נפשי להיזכר באירוע - מהירות התגובה הייתה פחות חשובה לכנות הנתפסת שלהם. במקרה זה, המשתתפים לא חשבו שהתגובה האיטית מעידה על שקר, אלא רק שהאדם מהסס למצוא את האמת.

אז מה אפשר לקחת מהמחקר? ובכן, אם יש דבר אחד ששווה לאמץ לחיים שלנו הוא להגיב מהר בסיטואציות חשובות. לדברי זיאנו, המחקר מראה שבכל פעם שיש שאלה הדורשת תשובה, כמו בראיון עבודה, תגובות מהירות נראות כנות יותר. הזדמנות טובה לעבוד על השליפה שלכם בפעם הבאה כשישאלו אתכם: למה עזבתם את מקום העבודה שלכם.