בניחוש פרוע אבל לא מנותק מהמציאות, זה מרגיש שכמעט כל שיחת קפה שגרתית עם הורה במטבחון במקום העבודה חושפת שגם הילד שלו סובל מחרדה. איזושהי חרדה. ייתכן שהוא לא ישן טוב בלילה, אולי הוא לא מוכן להישאר לבד בבית, כל סירנה מקפיצה אותו ויש תמיד משהו באוויר שגורם לו לפחד כלשהוא. אצל כל אחד זה סיפור אחר - אבל מסתבר שזה ממש לא בראש שלנו, ובטח שגם לא בשלהם.
לפי דו"ח המועצה לשלום הילד, בסוף שנת 2021 נרשמה עלייה של כ-33% בשיעור בני הנוער הסובלים מחרדה. עוד נראה כי בין השנים 2021-2019 חלה עלייה של כ-19% בביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה. לפי נתוני קופת החולים מכבי שמוצגים בדוח, בשנת 2021 חלה עלייה של כ-39% בשיעור בני הנוער (17-12) שאובחנו עם דיכאון; עלייה של כ-33% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם חרדה; עלייה של כ-20% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות; וזינוק של כ-56% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם הפרעות אכילה – לעומת השיעורים המקבילים בשנת 2019.
צילה דאי אחות בריאות הנפש ומטפלת cbt, שופכת אור על הפרעות החרדה השונות ומה ניתן לעשות.
מה הן הפרעות חרדה?
"ההגדרה הכללית של חרדה על פי הDSM-5 היא: "הפרעות שיש להן מאפיינים של פחד מופרז וחרדה וקשורות להפרעות התנהגותיות. פחד הוא תגובה רגשית לאיום ממשי או משהו הנתפס כאיום בעוד שחרדה הינה הציפייה לאיום בעתיד".
לדברי דאי, מצבי חרדה מתגלים בצורות ובעוצמות שונות ויכולים לגרום למנעד רחב של תופעות כמו חוסר נוחות, דפיקות לב מואצות, רעד, הזעה, קושי בנשימה, סחרחורת ועוד מגוון תסמינים.
ישנם סוגים רבים של חרדה.
-
הפרעת חרדה בהיפרדות
הילד לא מוכן להיפרד מכם בגן? מפחד לצאת מהבית? ייתכן והוא סובל מהפרעת חרדה בהיפרדות. הפרעה זו מוגדרת כ"פחד או חרדה מופרזים ולא תואמים התפתחותית בנוגע לפרידה מדמויות אליהן הפרט קשור".
חרדה זו שכיחה בדרך כלל בגילים צעירים יותר ומאופיינת במצוקה חוזרת ונשנית כאשר מתנסים בפרידה מהבית או מדמויות משמעותיות, דאגה עקבית ומופרזת לגבי אובדן או פגיעה באחת הדמויות, התנגדות או הימנעות לצאת מהבית, פחד מוגזם ותמידי מלהיות לבד ועוד.
כיצד ניתן לטפל? ניתן לערוך טיפול פסיכולוגי משפחתי שמשלב פגישות עם הילד וההורים, הדרכת הורים, טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT) יכול להתאים במיוחד במקרה כזה. במהלך הטיפול הילד יעבור חשיפה הדרגתית לסיטואציה שמעוררת בו חרדה (יציאה מהבית ללא הורים, שהייה לבד בגן). -
פוביה ספציפית
אתם בלחץ שיא לפני הטיסה? צועקים ועולים על הכיסא כשאתם רואים מקק? יכול להיות שאתם סובלים מפוביה ספציפית. פוביה ספציפית היא "פחד ברור או חרדה לגבי אובייקט ספציפי או מצב (טיסה, גבהים, חיות, קבלת זריקה, חשיפה לדם)". הפחד והחרדה אותם חווים הסובלים מהפרעה זו אינם מידתיים ביחס לסכנה האמיתית, כאשר האובייקט או הסיטואציה (עכביש, טיסה, מחט) מעוררים באופן מיידי פחד או חרדה.
ישנם שלושה תחומים ספציפיים מרכזיים לפוביה: בעלי חיים (עכבישים נחשים וכו'), סביבה טבעית (גבהים, מים, סערות וכו') ופציעה\דם (מחטים, תהליכים רפואיים פולשניים).
כיצד ניתן לטפל? גם במקרה של פוביה ספציפית ניתן לבצע טיפול CBT בו מזהים דפוסי חשיבה שמעוררים את החרדה, "מלמדים" את המוח שהסכנה עליה הוא מתריע, אינה אמיתית או לכל הפחות אינה מידתית. במהלך הטיפול חושפים את המטופל בהדרגה למקור החרדה שלו ומושא הפחד. כך למשל טיפול באדם החווה פוביה מכלבים, יכלול חשיפה הדרגתית עד לכדי שלב בו המטופל יצטרך לבוא במגע עם כלב. לאחר שהאירוע יעבור בשלום, מוחו של המטופל יפנים שאין אמת במחשבה שהכלב מפחיד ומסוכן והמחשבה תלך ותפחת ואיתה הפחד. -
חרדה חברתית
מרגישים לחץ כשאתם במסיבה או צריכים להכיר אנשים חדשים? נוטים לכבוש את הראש במסך הסמארטפון שלכם כאשר אתם צריכים לקיים אינטראקציה חברתית? ייתכן ואתם סובלים מחרדה חברתית.
חרדה חברתית היא "פחד או חרדה לגבי אחד המצבים החברתיים להם הפרט חשוף". הסובלים מחרדה זו פוחדים במיוחד שיושפלו, יובכו או יובילו לפגיעה באחרים. בקרב הסובלים מחרדה חברתית, הפחד והחרדה אינם מידתיים ביחס לסכנה האמיתית הטמונה בסיטואציה החברתית. חרדה כזו, יכולה להוביל להימנעות מסיטואציות חברתיות, או תפקוד לקוי במהלכן.
כיצד ניתן לטפל? אחת מהדרכים לטפל בחרדה חברתית היא באמצעות טיפול פסיכודינמי. טיפול כזה מאפשר למטופל לזהות את דפוסי החשיבה וההתנהגות שיעזרו לו לשפר את ההתמודדות החרדה, תוך בחינה מעמיקה של הגורמים להיווצרותה. לעיתים רבות, מתגלה שמקור החרדה נמצא בילדות המוקדמת של המטופל. טיפול יעיל נוסף שקיים ואף מומלץ מאוד הוא קבוצה חברתית בה לומדים כיצד להתנהל בסיטואציות חברתיות ואף מתרגלים סיטואציות שכאלה. -
פאניקה
החרדה תוקפת אתכם במפתיע וגורמת לכם להתפרץ כמו הר געש? משום מקום, הלב שלכם מתחיל להלום בחוזקה ואתם מתחילים להזיע? ייתכן ואתם סובלים מפאניקה. פאניקה מוגדרת כ"התקפי חרדה בלתי צפויים חוזרים, התפרצות של פחד עוצמתי או אי נוחות עוצמתית שמגיעה לשיא בתוך דקות". במהלך ההתקף ישנם מספר סימפטומים שיכולים להופיע, כאשר על פי הDSM-5 לפחות ארבעה סימפטומים מופיעים בהתקף.
בין הסימפטומים ניתן למנות: דפיקות לב מואצות, הזעה, תחושת חנק, כאבים בחזה, בחילה או כאב בטן, תחושת חום או קור, סחרחורת וחוסר יציבות, פחד מאובדן שליטה ועוד. אדם החווה התקפי פאניקה עשוי להימנע בעתיד ממצבים בהם חווה את ההתקף מתוך חשש שההתקפים יחזרו (למשל, אם חוויתי התקף פאניקה בעת הנהיגה, ייתכן ואחשוש לנהוג שוב). כמו כן, לעתים מתפתח פחד סביב ההתקפים עצמם, כאשר האדם מוצא עצמו דרוך ומפוחד לקראת ההתקף הבא שעתיד להגיע "בכל רגע".
כיצד ניתן לטפל? באמצעות טיפול CBT המתמקד בדפוסי החשיבה החרדתים ומנסה לשנותם בהדרגתיות. במהלך הטיפול מקבל המטופל כלים להרפיה גופנית ולהקלת המתח והחרדה. אם כתוצאה מהפאניקה המטופל נוטה להימנעויות מדברים מסוימים, ניתן לחשוף אותו לאותם דברים בצורה הדרגתית. -
אגורפוביה
לא מוכנים לעלות על אוטובוס? מפחדים ממקומות סגורים או פתוחים? ייתכן ואתם סובלים מאגורפוביה. האגורפוביה מכילה אלמנטים של פוביה ספציפית, חרדה חברתית וחרדה בהיפרדות. היא מוגדרת כ: "פחד או חרדה של שניים או יותר מחמשת המצבים הבאים: שימוש בתחבורה ציבורית, שהייה במקומות פתוחים, שהייה במקומות סגורים, עמידה בתור או שהייה בתוך קהל, שהייה לבד מחוץ לבית". הסובלים מאגורפוביה יימנעו פעמים רבים מהמצבים האמורים.
כיצד ניתן לטפל? ניתן לטפל באגורפוביה באמצעות טיפול CBT בשני שלבים. בשלב הראשון מתבצעת הערכה למצבו של המטופל, במהלכה המטופל מקבל הסברים על ההפרעה ממנה הוא סובל והגורמים להיווצרותה. בשלב השני המטפל עוזר למטופל לזהות את דפוסי החשיבה המובילים לחרדה ואימוץ דפוסי חשיבה חלופיים שיועילו לו. לאחר מכן, המטופל נחשף בהדרגה למקור החרדה (למשל נסיעה באוטובוס). -
הפרעת חרדה מוכללת
דואגים באופן תמידי? ייתכן ואתם סובלים מהפרעת חרדה מוכללת. הפרעת חרדה מוכללת היא: "הבעה של חרדה ודאגה המופיעה יותר ימים מאשר לא מופיעה, במשך 6 חודשים לפחות, כלפי מספר אירועים או פעולות (כגון בעבודה או בביצוע בביה"ס)". החרדה והדאגה מקושרים לסימפטומים כגון: מתח בשרירים, רגזנות, חוסר מנוחה ותחושת מתח נפשי, קושי להתרכז, עייפות והפרעות בשינה.
באופן כללי, אנשים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת חוששים שמשהו רע יקרה, תמיד. זה יכול להיות כל דבר: מכישלון אישי דרך טרגדיה משפחתית ועד אסונות לאומיים כמו רעידת אדמה או מלחמה.
כיצד ניתן לטפל? באמצעות טיפול פסיכודינמי. הטיפול נותן זרקור על חוויות מוקדמות בחייו של המטופל (טראומות, רגעי משבר, וכו') שייתכן והם המקור להפרעה. בנוסף הטיפול בוחן את מערכות היחסים של המטופל עם דמויות מפתח בחייו. מטרת הטיפול היא להעניק למטופל תובנות מפתח שיסייעו לו להתמודד טוב יותר עם הקשיים והחרדה, כמו כן ניתן להיעזר בטיפול תרופתי. -
פוסט טראומה והפרעה טורדנית כפייתית
הפרעות אלו אינן מקוטלגות על ידי הDSM-5 כחרדה, אך הן בהחלט עלולות לעורר פחד וחרדה.
פוסט טראומה (PTSD) - על פי המוסד הלאומי של ארה"ב לבריאות הנפש, פוסט טראומה היא:" הפרעה המתפתחת אצל אנשים מסוימים שחוו אירוע מזעזע, מפחיד או מסוכן". ההפרעה יכולה לגרום לפלאשבקים, להרגשה לא נוחה ולחרדה בסביבה או מצבים שמזכירים לאדם את האירועים.
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) – על פי ארגון ה- OCD הבינלאומי מדובר ב: "הפרעה בבריאות הנפש המתרחשת כאשר אדם נקלע למעגל של אובססיות וכפייתיות. אובססיות הן מחשבות, דימויים או דחפים לא רצויים וחודרניים המעוררים רגשות מצוקה עזים. התנהגויות כפייתיות הן התנהגויות שאדם עוסק בהן כדי לנסות להיפטר מהאובססיות ו/או להפחית מצוקה". המחשבות וההתנהגויות הללו עשויות להיות קשורות לניקיון, ביטחון, סדר ולאספקטים רבים נוספים. כאשר אדם לא מבצע את ה"טקסים" הדרושים כדי להימנע מהאובססיות הוא עלול לחוש חרדה.
כיצד ניתן לטפל ב-OCD? באמצעות מיינדפולנס. מדובר בטכניקה המסייעת למטופל להפנות קשב לחוויות שלו בצורה שאינה שיפוטית. טיפול במיינדפולנס יכול להקל משמעותית על תסמיני ה-OCD ולעזור למטופל להתמודד עם מחשבות בלתי רצויות. טיפול יעיל נוסף בOCD הוא באמצעות טיפול תרופתי משולב בטיפול CBT.
חשוב לציין שמלבד הדרכים שצויינו, ישנן עוד דרכים רבות לטפל בהפרעות השונות המאוזכרות בכתבה. בנוסף, לעתים ניתן לשקול לפנות לפסיכיאטר לביצוע הערכה ומתן טיפול תרופתי.