זו נשמעת כמו מילה מומצאת אבל היו בטוחים שמדובר בתופעה אמיתית ומוכרת: קטסטרופיזציה, או חשיבה קטסטרופלית, היא דפוס מחשבה שלילי, שיש לו השלכות משמעותיות על הבריאות הנפשית. הכוונה היא למצב בו אנחנו מניחים אוטומטית את הגרוע מכל וקופצים למסקנות מופרכות בלי שום סיבה נראית לעין. אשתך לא עונה לוואטסאפ אז אתה בטוח שהיא מתה בתאונת דרכים? זה זה. הבוס קורא לך למשרד אז את בטוחה שהוא עומד לפטר אותך? זה גם זה. שיעולים קלים גורמים לכם לחשוב שהנה נדבקתם בווירוס אימתני? לגמרי.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אנה אולברייט, מומחית בריאות הנפש ותרפיסטית התנהגות קוגניטיבית, טוענת שההפרעה מתרחשת משום שבמקום לנער מעלינו את הפחדים הלא רציונליים שלנו מיד, אנחנו מתבוססים בהם, מרחיבים אותם ונותנים להם להשתלט על כל הסיטואציה. זהו הרגל חשיבה שבו מחשבות דרמטיות בעלות מימדים הרסניים פשוט נכנסות למוח מבלי שנזמן אותן. חשוב להבדיל שאלה לא הנסיבות שמכניסות אותנו למצב הזה – אלא הדרך שבה אנחנו מפרשים אותן. כמו למשל המטופלת שהפסיקה לקחת את הכלב שלה לטיול משום שהייתה משוכנעת שתיתקל בגופה, משום ש"גופות תמיד נמצאות על ידי אנשים שמטיילים עם הכלבים שלהם".
כמו כן יש קשר בין ההפרעה לבין תכונות אישיות, שכן אנשים "דרמטיים" בעלי חוש דמיון מפותח מסוגלים לקחת סיטואציה רגליה ולהפוך אותה לקיצונית במוחם תוך מספר שניות. לדוגמא, אדם רגיל שימצא מטבע של עשרה שקלים על המדרכה ככל הנראה ישמח בחלקו ויאסוף אותו, אבל אנשים שלוקים בקטסטרופיזציה יחשבו שהוא הונח שם בכוונה על ידי גנב כלשהוא, או שיש עליו מחלות וחיידקים, או שמישהו אחר צופה בו לוקח את המטבע ועל כן חושב שהוא חמדן. חשיבה קטסטרופלית היא גם אחד הסימנים לדיכאון, שכן מחשבה שמוטה לצד השלילי משפיעה על הדרך שבה אנחנו מפרשים אירועים, ובדיכאון הכל נראה הרבה יותר גרוע מכפי שהוא באמת.
עוד ב-mako בריאות:
>> מהי התסמונת שגרמה למיכל אנסקי לשיתוק בפנים?
>> 7 מילים יומיומיות שגורמות לנזק פסיכולוגי
>> מחקר בינלאומי: 1 מכל 5 אנשים מת בגלל תזונה
ההבדל בין חשיבה קטסטרופלית לפסימיזם
האם לא מדובר בפסימיזם? לא, משום שפסימיזם הוא שיקול, הערכה וציפייה למפולת או כישלון (בטח אפספס את האוטובוס הזה או שבטח יהיה גשם וקר בפיקניק), שאינם מגיעים עם אפקט דרמטי ומוקצן, אלא עם תחושה של כורח המציאות הבלתי נמנעת. קטסטרופיזציה היא תגובה מוגזמת וגרועה לאירוע ספציפי, כאשר התרחיש שרץ בראש הוא לא רק שלילי אלא פשוט הגרוע ביותר האפשרי, וששום דבר אחר מלבדו לא יקרה. פסימיסט למשל יחשוב שאם הברז שלו באמבטיה לא נסגר, זה אומר שהוא צריך לקרוא לשרברב, וזה ייקח שעות ויעלה כסף, וזו עוד מטלה מעצבנת ברשימת המטלות. קטסטרופיסט, לעומת זאת, ישר יקפוץ למסקנה שהבית שלו הולך להיות מוצף אם לא יגיע שרברב עכשיו בזה הרגע.
איך מנסים למזער מקרים של קטסטרופיזציה? קודם כל מנסים לזהות מתי שזה קורה וכותבים דוגמאות לאירועים, אנשים או סיטואציות שזה היה תקף לגביהם. מנסים לזהות גם אם זה קורה ביום או בשעה ספציפיים ואת מחשבה הקטסטרופלית הספציפית, ואז לנסות לחשוב עליה בצורה אחרת: האם מדובר בזוועה או סתם טרחה? האם האירוע היה לא נעים או נורא ואיום? האם הסיטואציה הייתה לא אידאלית או משנה חיים? מטרתו של כל מטפל היא לגרום לסובלים להעריך את האירועים והסיטואציות הללו בצורה הולמת, ולראות אותן בדיוק כפי שהן – לא יותר טוב ולא יותר רע.