"מחקרים הוכיחו שכשליש מהאנשים שמגיעים לטיפול רפואי סובלים מתסמינים שאין להם הסבר קליני או מחלה שמצדיקה את קיומם", כך טוענת סוזן או'סליבן מחברת הספר "הכול בראש שלך - סיפורים אמיתיים על מחלות פסיכוסומטיות" (הוצאת מטר).
הכול התחיל כשאו'סליבן החלה את תפקידה כמתמחה בנוירולוגיה. "ציפיתי לטפל באנשים שלוקים במחלות כמו טרשת נפוצה, שבץ מוחי מיגרנה או אפילפסיה, ולא העליתי בדעתי שאמצא את עצמי נשאבת עמוק לטפל במי שמחלתם לא נבעה כלל מהגוף", היא מתארת בספר המאגד את הסיפורים מאחורי האנשים שסבלו ממחלות קשות שאין להם הסבר רפואי.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
מכאבי בטן ועד עיוורון
או'סליבן מסבירה שתסמינים פסיכוסומטיים יכולים להתבטא בדרכים שונות, ולמעשה כל חלק בגוף שלנו עלול להיות מושפע מהם. "כולנו מזהים את התופעות הנפוצות יותר - כאבי בטן, כאב ראש, הזעה, רעד בידיים ועוד - אך כבר לפני אלפי שנים רופאים זיהו שכאשר הדופק מאיץ או כשאנחנו מרגישים כיווץ בבטן, הדברים הללו מתרחשים בתגובה למשהו שמלהיב או מלחיץ אותנו. במילים אחרות, רבות מהתופעות האלה הן ביטוי להפעלת מערכת העצבים האוטונומית שלנו - מנגנון 'הילחם או ברח' המזהיר אותנו מפני סכנות". אבל מה שיותר מרתק בכל הסיפור הזה הם תסמינים עוצמתיים במיוחד שעשויים להיות תוצר ישיר של סיבה נפשית. "רבים מהסובלים מהם כלל אינם מודעים לכך שהם עלולים לכלול כאב, בעיות בעור, קוצר נשימה ואף עיוורון או שיתוק", מסבירה או'סליבן.
לדבריה יש כמה השערות לשאלה למה זה קורה: "רוב בני האדם חווים תסמינים מהסוג הזה ברמה כזו או אחרת, אך קשה להצביע על סיבה אחת מובהקת שמובילה לכך. לעתים העניין קשור ללחץ או מופיע כתגובה למשהו שקורה בחיי האדם, לעתים מדובר בתוצאה של קושי בהתאוששות ממחלה כלשהי, או בביטוי לרצון הגוף לתשומת הלב שלנו. למעשה, ככל שנשים לב לתסמינים, הם ייעשו ברורים יותר".
או'סליבן מסבירה שכל אחד מאיתנו עלול לסבול ממצב כזה, ובכל זאת נראה שחלקנו מועדים לכך יותר: "מובן שלאנשים מסוימים יש נטייה חזקה יותר משל אחרים לפתח תסמינים פסיכוסומטיים. סביר להניח שאנשים הנוטים לחוות חרדה או דיכאון למשל, יהיו חשופים יותר לתופעה. גם אנשים שנחשפו למחלות בשנות הילדות שלהם - בין שחלו בעצמם ובין שהיו במחיצת בני משפחה חולים - נוטים לסבול יותר מהתופעה". והנה עוד השערה מעניינת: "סביר להניח שנשים יסבלו מכך יותר. הסיבה לכך כנראה קשורה לעובדה שנשים נוטות יותר למצוא את עצמן במצבים העלולים לגרום לתסמינים פסיכוסומטיים, כיוון שהן יותר חשופות להתעללות, או מוצאות את עצמן לכודות במצבים שקשה להימלט מהם".
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שקורה לגוף כשמפסיקים לקיים יחסי מין
>> הגיעה לעשות החלקה וגוונים ויצאה עם צלקות
>> חייכו! מצאנו טריק פשוט להלבנת שיניים בבית
טיפול פיזי ונפשי
או'סליבן מסבירה שהטיפול במקרים האלה לרוב דורש גם התערבות ברמה הפיזית וגם כמובן ברמה הנפשית: "שיטות טיפול התנהגותיות-קוגניטיביות מועילות בהתמודדות עם פחדים וחרדות. אנשים שסובלים מטראומה נפשית יכולים להפיק תועלת מטיפול נפשי. מצד שני, חשוב לא להזניח את התסמינים הגופניים. אם אדם מתקשה ללכת או חווה כאבים, ראוי לשלב בטיפול גם מהלכי התערבות כמו פסיכותרפיה או טיפול בעיסוק".
כעת נשאלת השאלה האם תהיה זאת טעות להסיק שלמעשה כל מחלה או סימפטום עשויים להיות תוצר של מחלה או בעיה נפשית? "לחצים נפשיים גורמים תסמינים גופניים לעתים קרובות", מסכימה או'סליבן, "מי מאיתנו מעולם לא הרגיש שלבו מפרפר כשהוא עצבני או שראשו כואב כשהוא בלחץ? למרבה המזל, אצל רובנו חולפות התגובות הגופניות למצבי לחץ נפשי די מהר, אולם יש אנשים שאצלם הן עלולות להיות קשות ומגבילות מאוד. מעבר לכך, גורמים נפשיים עלולים לגרום לשינויים במערכת החיסונית, ואז מצבים כמו לחץ או חרדה עלולים לגרום לאנשים להיות פגיעים יותר למחלות באופן עקיף".
ומה לגבי תרופות מדומות? האם מוצר כזה עשוי להשפיע על מה שניתן להגדיר כתופעת פלסבו?
"בהחלט ייתכן שתרופות מהסוג הזה יכולות לעזור לאנשים הסובלים מתסמינים פסיכוסומטיים, בייחוד לנוכח העובדה שלפעמים התסמינים הללו מקבלים 'תמיכה' מהחרדה השוררת סביבם. תרופות פלסבו מציעות הזדמנות להרגיש טוב יותר, ובהחלט עשויות להקל תופעות חרדה, מה שיכול להוביל להחלמה".
אגב, למקרה שתהיתם אין לתופעה הזאת קשר ישיר להיפוכונדריה: "היפוכונדריה היא מצב רפואי שונה, שבו אנשים חווים מוגבלות, מכיוון שהם דואגים שהם מפתחים מחלה, אבל במקרה הזה הם אינם חווים תסמינים ממשיים, או מעטים. כלומר - הדאגה היא הדבר שגורם למגבלה, ולא הבעיה הרפואית. לעומת זאת, הפרעות פסיכוסומטיות הן מצבים שבהם אנשים סובלים בגלל תסמינים רפואיים מגבילים".