אחד המתנדבים בער"ן קיבל השבוע שיחת טלפון מילדה בת שש. ככל הנראה מדובר בצעירה ביותר שהתקשרה אי פעם לעמותה מאז הוקמה, לפני 52 שנים. "היא פנתה אלינו לבד, זה מדהים, אמרה לנו שאמא שלה הציעה שהיא תתקשר כי היא נלחצת מהאזעקות ויש אנשים שיכולים לעזור לה", מספרת ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער”ן, ומחברת הספר "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר". "יש ילדים שממש רואים את המספר בטלוויזיה ופשוט פונים לבד. זה באמת מחמם את הלב".
הילדה שביקשה עזרה היא לא היחידה. למוקדים השונים של ער"ן נכנסו אתמול שיחות מילדים בני שבע ושמונה שחוו מצוקה ויצרו קשר לקבלת סיוע. "ירידה בגילי הפונים היא מאפיין של מצבי חירום", מסבירה ד"ר דניאלס. "אם בשגרה פונים אלינו מתבגרים ובני נוער, בחירום הם יכולים להיות הרבה יותר קטנים. יש כאלה שמתקשרים במהלך התקף חרדה של ממש, יש פונים שגייסו אותם, או חיילים שאמרו להם לחזור, או כאלה שגויסו למילואים והם חוששים, או בני משפחה של כאלה שגויסו. פנתה אלינו עכשיו אישה שגייסו גם את בעלה וגם את הבן שלה שמוצאת את עצמה לבד".
השיחות לא הפסיקו לזרום. פונה מהדרום משתף שהוא לא מתפקד, לא אוכל, לא ישן, לא מסוגל לעבוד ומאד חושש מצו 8. "אני לא מסוגל להמשיך", הוא אומר, לאחר נחשף לסרטון שבו פוגעים בגופת בן משפחה ולא מסוגל להשתחרר מהמראות. אם צעירה פונה בבכי. צמודה לטלוויזיה, הילדה בחרדה ולא רגועה. אין להם ממ"ד והיא מפחדת שמחבלים יפרצו לביתה. חלומות על מוות של בני משפחתה ושינה טרופה. בחורה צעירה שניצלה מהיתקלות עם מחבל. ברחה והסתתרה שעות. חבר שלה נורה ונפצע. יושבת רוב היום ובוהה.
אחד הדברים הקשים ביותר שהיא מתארת הוא אותן השיחות מהאנשים שהיו נצורים וחששו לחייהם. "אני מדברת גם על נערים שלא ידעו מה לעשות כשלא הגיעו עדיין הכוחות, והיינו צריכים להפעיל את כל שיתופי הפעולה שלנו עם פיקוד העורף ועם הקואליציה הישראלית לטראומה, ובסוף להגיע לעזור. היו פניות של הורים שלא ידעו מה קורה עם הילדים שלהם, אלה שיחות מאוד קשות. חשוב לזכור שגם אנחנו חווים את אותה מציאות משותפת, גם לי יש בן חייל שחזר אתמול לבסיס, למתנדבים שלנו יש קרובי משפחה שהם לא יודעים מה קורה איתם וסניף באר שבע יושב במקלט שצריך לפנות. אנחנו חווים את המציאות גם בחיים האישיים וגם מעבר לקו ולמסכי המחשב. מצד שני, העובדה שאנחנו פרו-אקטיביים ויכולים לעשות משהו מועיל מאוד עוזרת גם למתנדבים שלנו להתמודד".
צוות המתנדבים והמנהלים עובדים מסביב לשעון מאז אתמול בכוחות מתוגברים. "עכשיו כשאני מדברת איתך, אני רואה שבמערכת יש 4 שיחות בהמתנה וברגע זה יש 34 מתנדבים. הפונים כעת יקבלו מענה בעוד רגע, אבל אם יש פיק של 14 שיחות יחד, אז אני צריכה למצוא עוד מתנדבים. ככל שזה יהיה ממושך נצטרך לבקש עוד ועוד תגבור. גם לפני המלחמה אנחנו במחסור של מתנדבים. אני מקבלת עשרות פניות להתנדב, אבל זה לא משהו שאפשר לעשות ברגע".
קיצוץ משמעותי בתקציב לצד קפיצה במספר הפניות
אין מי שלא מכיר את עמותת ער"ן. מזה חמישה עשורים היא מעניקה שירות הומניטרי בהתנדבות מלאה, המציע עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט, לכלל הציבור הישראלי, בעתות שגרה וחירום ומסביב לשעון. במדינה מוכת אסונות וטראומות כמו שלנו, מדובר בשירות לא פחות מחיוני. אלא שרק בשבוע שעבר התבשרנו שהממשלה קיצצה בתקציב העמותה, וגילחה אותו ל-1.7 מיליון שקל לעומת 6 מיליון, התקציב שעמד לראשותה לאחר שעלה בעקבות הקורונה. אתמול, במה שנראה כמו אחד הימים האיומים בתולדות המדינה, חלה עלייה של 800 אחוז במספר הפניות לקבלת סיוע. "המונח חסר תקדים נהיה חבוט, אבל הפעם זה באמת חסר תקדים. חווינו את ההיקף הכי גדול של קריאות מצוקה מאז הקמת המערכת, הרבה יותר מאשר בקורונה", אומרת ד"ר דניאלס. ביממה האחרונה הגיעו למעלה מ-3,000 פניות למוקד, עכשיו כבר למעלה מ-4,000. בשגרה, אגב, עונים בערן לכ-800-600 פניות ביום. אם אנחנו זקוקים לברומטר שישקף את מצב הרוח ומפלס החרדה בקרב הציבור, כנראה שער"ן בהחלט יכולים להבהיר עד כמה המצב קשה.
העמותה מבוססת על כ-1,650 מתנדבים שנמצאים ב-13 שלוחות וסניפים בארץ, בחמישה מוקדים בארה"ב ואחד באוסטרליה. המוקדים בחו"ל מתגברים את הכוחות ונותנים מענה לישראל כשכאן לילה. עכשיו, כולם נקראו לדגל. "זה ממש צו שמונה, גם עבור המתנדבים וגם עבור הצוות המקצועי זה ממש צו שמונה. אתמול למעלה מ-250 מתנדבים נתנו מענה", היא אומרת. המערך הזה המתנדבים הוא מורכב למדי. מדובר בהתנדבות קשה במיוחד, העונים מתמודדים עם שיחות קשות. ולמרות זאת, ממוצע ההתנדבות שם הוא של למעלה משמונה שנים, הרבה מעבר למה שמקובל בסוגי התנדבות אחרים. אחד הקשיים נובע מכך שתקופת ההכשרה אורכת חצי שנה, וזה כמובן מקשה מאוד גם על גיוס מהיר של מתנדבים חדשים. "זו אופרציה שחייבת לעבוד גם בשגרה, המתנדבים יודעים את העבודה מקבלים את הליווי וההכשרה המקצועית, מקבלים תמיכה וגם עוברים קורס הדרכה אחת לחודש, הם גם עוברים משובים ומטלות והתנסויות", מציינת ד"ר דניאלס.
מה פרופיל המתנדבים?
"קודם כל הם צריכים להיות מעל גיל 25, גם כי צריך קילומטרז' של ניסיון חיים וגם כי חלק מהשיחות מאוד קשות. רוב המתנדבים שלנו מבוגרים יותר, הם עובדים בעבודות מאוד תובעניות ורוצים משהו בשביל הנשמה. לפעמים מדובר בכאלה שפרשו ורוצים לעשות משהו משמעותי".
דפנה, מתנדבת בער"ן בסניף נתניה והשרון, קיבלה את השיחה הראשונה בשבת בערב. "ידעתי דבר אחד בוודאות – זו התנהלות שתדרוש ממני מיומנויות סיוע נפשי בטראומה", היא אומרת. "כבר בשיחה הראשונה נזרקתי לטראומה האישית שלי ממלחמת יום כיפור. ליום בו ישבתי עם החבר שלי והייתה דפיקה בדלת עם הצו". מעבר לקו בשיחה שלקחה דפנה היה זוג צעיר, היא חוותה התקף חרדה והיסטריה, והוא בדיוק קיבל צו 8. "הוא התקשה לעזוב, לא יכול היה להשאיר אותה במצב שהייתה, ואז החליט להתקשר לער"ן. ואני מלווה את תהליך הפרידה, אוחזת את ידה, מחבקת אותה בקולי, ויודעת בדיוק מה היא מרגישה".
לאן זה לקח אותך?
"נזרקתי לחוויות המלחמה שלי. יום יום קודם למשמרת, ב-6 באוקטובר, השתתפתי בטקס מיוחד לחטיבה 421 שחצתה ראשונה את התעלה, שמבצע בו השתתף בעלי בסיירת השריון. בטקס נאמו בגאווה הנשיא ומפקדי כוח הצליחה, הבטיחו שהאויב לא יפתיע אותנו יותר. השיחות בלילה של 7 באוקטובר דרשו ממני את כל החוסן האפשרי, את כל הידע, ההכשרות והניסיון שצברתי, ואת החום והאהבה שהענקתי לכל שיחה ושיחה. בסוף המשמרת הארוכה התפניתי לעצמי, ולטיפול בכעס שהחל לצוף. אני מודה על ההזדמנות לסייע ולהיות שם בשביל כל הפונים שמתקשרים, ולער"ן, שמאפשר לי לתת מכל הלב".
אחוז פניות גבוה מגיע מצד הורים לילדים שלא יודעים איך להתמודד עם המצוקה. "יש הורים שהילדים שלהם ניצלו אבל ראו מראות כל כך קשים, שהם מבקשים לדעת איך לעזור להם ולתת טיפול. יש אנשים שמאוד בודדים, חרדים, כאלה שאומרים שהילדים בהיסטריה ומבקשים שננסה להרגיע, מה לספר לילדים, ילדים שמפחדים מהאזעקות. הרבה פונים בשאלה איך לתווך ולעזור לילדים".
איך באמת? אין ילד שלא חושש מהמצב.
"אני אגיד את זה ככה: קודם כל ילדים שואבים את הביטחון שלהם מהמבוגרים המשמעותיים בסביבה שלהם, בעיקר מההורים. אנחנו ה'ממ"ד וכיפת הברזל' של הילדים, וזה תפקיד לא פשוט כי גם אנחנו בחרדה ובלחץ, בטח מול כל המראות הקשים שאנחנו רואים והיקף הפגיעה. אבל חשוב לזכור שהורים פחות חרדים זה ילדים יותר רגועים".
לפני שמדברים עם הילדים, ממליצה ד"ר דניאלס, להורים ללמוד להרגיע את עצמם. "בין שזה לדבר עם מישהו, או לעשות קצת מיינדפולנס או פעילות גופנית - כל מה שיעזור לווסת את עצמי, כי אני חייבת לא להגיב בדרמטיות", היא אומרת. "אפשר גם לבקש סיוע מבני הזוג או ממישהו אחר, ובעיקר חשוב שלא להקדים לדבר אם לא מסוגלים. בשלב הבא, חשוב להעביר גם לנו וגם לילדים את המסר שהסימפטומים האלה, של חרדה, לחץ דאגה, חוסר אונים, לאות, חשיבה קטסטרופלית, דריכות, מתח, התנהגות של התבודדות או תלותיות – כל אלה תגובות תקינות לחלוטין. זה לא אומר שאני חלשה או שאני לא מתמודדת, זה טבעי, זה צפוי וזה יחלוף במשך הזמן. לא להגיד לילד שהוא גיבור ולא צריך לבכות". הורים, היא אומרת, מלקים את עצמם הרבה פעמים כי הם לא הגיבו בצורה הנכונה. "יש כאלה שנלחצים שהם לא עשו את הדברים ביי דה בוק, ולכן הם נכשלו. אבל המטרה פה היא להיות אותנטיים עם הרגשות, להקשיב לעצמי ולרגשות שלי ולתת להן לגיטימציה. זה מתחיל הרבה לפני מצבי חירום – חשוב לתת לילדים אישור להרגיש את כל הרגשות, אין רגשות לא יפים או לא בסדר".
נושא חשוב נוסף שד"ר דניאלס רוצה להדגיש הוא החשיפה למידע ולתקשורת. "זה ממכר ורוצים להתעדכן, אבל אנחנו חייבים גם לעצמנו וגם לילדים להחליט שאנחנו מתעדכנים פחות, פעם בשעתיים, שעה, לבטל התראות וצפצופים מלחיצים, לנטרל אמירות קשות שלנו. הילדים צריכים לדעת שהמצב לא פשוט, שזו תקופה קשה ושנעבור אותה ביחד ויש מי ששומר עלינו". ילדים גדולים יותר ומתבגרים, חשופים לרשתות חברתיות ולעיתים גם מקבלים סרטונים בוואטסאפ. "הורים עובדים קשה להגיד דברים נכונים, ואז הילד מקבל סרטון. הסרטונים האלה מעודדים טראומה", היא מסבירה. "ילד סיפר לי שהוא ראה דברים מאוד קשים ושאלתי 'למה פתחת?', והוא אמר 'כי חבר שלח לי'. צריך ממש לדבר איתם על זה שעכשיו יש סרטונים שלא עושים טוב. אין סיבה לראות, זה ממש גורם נזק, וודאי שלא לשלוח אותם הלאה".
הפנייה האנונימית למוקדי האונליין של ער"ן הוכחה כיעילה במיוחד. "מתבגרים וחיילים פונים בעיקר בצ'ט, זה מדהים לראות שזה עוזר. בזכות האנונימיות יש חשיפה של רבדים יותר עמוקים, הסרת העכבות הזו מאפשרת להיפתח ולקבל עזרה", היא אומרת, ומפצירה במי שחווים קשיים ליצור קשר עם ער"ן. "מתי שצריך, מתי שרוצים, בכל סוג של קושי, בטלפון או דרך הצ'ט – אל תהססו".
קו הסיוע של ער"ן – 1201
כל הדרכים ליצור קשר עם ער"ן, בטלפון, בצ'ט בוואטסאפ או בפורום