כן, בהפוך על הפוך. כי כל הכותרות לקראת החגים באות ללמד אותך שוב ושוב, כמו בכל שנה, מה לאכול, במה להסתפק וממה להימנע, ואני דווקא מבקשת ממך לעצור לרגע, להיזכר מה היה בשנים קודמות, על מה ויתרת, על מה התאבלת כי לא אכלת והאם זה באמת הביא את התוצאה המצופה וירדת במשקל.
אני שמה את ידי באש שהתשובה שלך היא לא, לא ירדתי במשקל. או כן, ירדתי משהו אבל נשברתי אחרי כמה זמן ועליתי בחזרה, ואשכרה, במבט לאחור, חבל שלא אכלתי את מה שרציתי אז, בחג, כשדודה שלי הביאה את המנה החגיגית הזו שהיא מכינה רק לראש השנה.
אני מבקשת ממך, אולי בפעם הראשונה בחיים, להסכים לרעיון שעצם היותך "בדיאטה" הוא זה שמשמין אותך, ולו בגלל שבכל פעם שמגיע המשבר הוא מביא איתו את בן הדוד שלו, הפיצוי. והפיצוי הזה עולה לך ביוקר, במשקל כמובן.
אני מבקשת ממך לחשב באיזה חג אכלת מה. יש מצב שעוגת הגבינה עתירת השמנת משבועות עשתה לך אמבוש בסביבות סוכות? שהסופגניות של חנוכה תקפו בסתם טיול בחו"ל? כי זה מה שקורה לאנשים שחיים במחסור מתמשך. ודיאטה זה הכי מחסור מתמשך, מתקן את עצמו, מתחיל מחדש, מתמשך, מתקן את עצמו, מתחיל מחדש וכן הלאה.
לא המצאת כלום, שום דבר חדש, אצל כולם זה עובד ככה. זוהי בדיוק הסיבה לכך שאני אומרת כבר שנים שדיאטה זה הדבר הכי משמין בעולם, גם אם מכבסים לה את השם, מלבינים אותה ל"אורח חיים בריא" למשל, שזו אותה הגברת בשינוי אדרת.
כי אם "אורח חיים בריא" כולל בתוכו אוכל שאף פעם לא בא לך לאכול בהתנדבות... וכימיקלים בצורת תחליפי סוכר, וכמות שומן שלא מספיקה לך אפילו בשביל פעולת עיכול תקינה, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? ומה עם הנשמה? מה? היא לא בן אדם? היא לא מבקשת לעצמה סיפוק?
אז אחרי ירידה של 80 קילו שמחזיקה את עצמה לבד כבר 12 שנה, עם כל האוכל שאני אוהבת רק בכמויות זעירות, עם גוף שרגיל לזעירות האלה ולגמרי מסופק מהן, עם נשמה שמחה שמקבלת כל מה שהיא מבקשת, עם בדיקות תקופתיות מעולות ברמה שלא הייתה לי אפילו כשהייתי נערה צעירה, עם ניסיון רב שנים בליווי מקוצרי קיבה, תאמינו לי כשאני אומרת שאת הנזק הכי גדול אנחנו כולנו גורמים לעצמנו כשאנחנו מקשיבים לעצות הישנות ההן במקום להקשיב לעצמנו.
עוד ב-mako בריאות:
>> עוד 6 טיפים לחופש מאוכל
>> מומחים מזהירים: המגפה שעלולה להרוג 80 מיליון איש
>> למה הגרמנים מקיימים פחות ופחות יחסי מין?
ההפך ממחסור הוא שפע. ההפך מתודעת מחסור היא תודעת שפע. שפע הוא לא כמותי, הוא איכותי, הוא מגוון והוא נעים, בכל תחום בחיים אגב ולא רק בענייני אוכל. תודעת שפע היא הידיעה שיש לי מספיק, שתמיד יהיה לי מספיק ושלעולם לא יחסר לי, מה שאומר שאני לא מוכרחה הכל עכשיו, מהר, כי תכף ייגמר.
ככה אני חיה. נאה דורש, נאה מקיים. כף חומוס משובח משביעה אותי לגמרי. ביצה גם. טוסט סגור זה סבבה, מפרוסת לחם אחת בשני חצאים שיוצרים את הסנדביץ'. 2 כפות סלט ירקות עם מלא שמן זית. 3 קוביות שוקולד. פרוסת עוגה. שלא תתבלבלו, כל אחד מהפריטים האלה יכולים להוות ארוחה בפני עצמה.
>> וזה הדבר הכי טוב לעשות אחרי ארוחת החג
אז בארוחת החג, כאשר על השולחן יש מטעמים מסוגים שונים, אני בוחרת מתוכם את אלה שאני הכי אוהבת וטועמת מכל אחד מהם. לאט לאט, בהנאה צרופה, משתתפת בשמחת החג ובשיחות שמסביב לשולחן. כי מותר לי הכל, כי תמיד יהיה, כי לעולם לא יחסר לי. כי יש מחר. שנה טובה.
* סיגל בר – שוברת קירות, מאמנת אישית ומלווה מקוצרי קיבה.