רוב השוקולדים מכילים כמויות גדולות של סוכר וקלוריות, מה שעלול להביא לעלייה במשקל, להשמנה ולמחלות שונות, מצד שני, קיימים בשוקולד רכיבים תזונתיים שעשויים לתרום לבריאותנו. האם כדאי מבחינה בריאותית לצרוך שוקולד וכמה?
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מה ההבדל בין סוגי השוקולד?
פולי עץ הקקאו עוברים מספר תהליכים (ביניהם ניקוי, קילוף וקלייה, טחינה וזיקוק) עד לקבלת אבקת קקאו וחמאת קקאו, מהם ניתן להכין את סוגי השוקולד השונים: לבן, חלב, מריר ורובי. לרוב, שוקולד לבן יכיל חמאת קקאו, סוכר וחלב בלבד, בעוד ששוקולד מריר לא מכיל חלב בכלל.
ככל שבשוקולד יש יותר קקאו הוא יהיה מריר יותר ואיכותי יותר עם פחות סוכר ובעל יותר חומרים שתורמים לבריאות האדם, ביניהם נוגדי חמצון המכונים פלבונואידים (flavonoids). לכן, האפקטים הבריאותיים הפוטנציאליים שנבדקים ברוב המחקרים, מתייחסים לשוקולד המריר בלבד, ולא לכל סוגי השוקולד.
ב-100 גרם שוקולד חלב או מריר (גודל של חבילה סטנדרטית) יש כ-550 קלוריות, 50 גרם פחמימה, 6 גרם חלבון ו-35 גרם שומן. בעוד כמות הקפאין בשוקולד לבן או חלב יחסית זניחה, ב-100 גרם שוקולד מריר יש כ-70 מ"ג קפאין, כמות הדומה לזו שבכוס נס קפה.
למרות כמות השומן הגבוהה, כשליש מהשומן מורכב מאומגה 9, שלה השפעה חיובית על רמות השומנים בדם, ושליש נוסף מגיע מחומצת שומן סטארית (stearic acid), שלה השפעה נייטרלית על רמות השומנים בדם. זו הסיבה שמחקרים רבים בודקים כיצד שוקולד משפיע על פרופיל השומנים בדם.
מה אומרים המחקרים על ההשפעה של צריכת שוקולד מריר על הבריאות?
מה לא הוכח? צריכת שוקולד לא נמצאה כמשפרת את בריאות העור, לא מסייעת באיזון לחץ הדם וגם לא מסייעת להפחתת משקל, אחוזי שומן והיקף מותניים. מרבית המחקרים הראו כי צריכת שוקולד לא עוזרת לשפר רמות סוכר בצום ורמות כולסטרול בדם, ומחקרים שכן מצאו זאת, הראו השפעה קטנה שאינה בעלת חשיבות קלינית. מנגד, צריכת שוקולד כן נמצאה משפרת את רמות השומנים (טריגליצרידים) בדם, אך יש צורך בעוד מחקרים כדי להבין מהן הכמויות המומלצות בהקשר הזה.
מחלות לב וכלי דם
הנושא אולי הנחקר ביותר בהקשר של צריכת שוקולד, זה ההשפעה שלו על כל נושא המחלות הקרדיו-וסקולריות. בשוקולד קיימים רכיבים תזונתיים שמשפיעים לטובה על תפקוד כלי הדם, חלקם מוכרים לנו מהיין, מהקפה ומהתה. ואכן, יש לא מעט מחקרים שמצאו יתרונות מסוימים לצריכה של שוקולד על מחלות אלו.
לפני שאנחנו ממהרים לצרוך שוקולד, חשוב לציין שנכון להיום, המחקרים סותרים, ובנוסף, כמעט בכל המחקרים שכן נמצאו יתרונות בהקשר של מחלות לב וכלי דם (ביניהם שבץ מוחי, אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב ומחלת לב כלילית), היתרונות היו עבור צריכה קטנה מאוד של שוקולד – כ-10 גרם ביום (קובית שוקולד מריר גדולה או 2 קוביות קטנות) או כ-100 גרם בשבוע, וככל שהכמות עלתה (בעיקר מעל 45 גרם ביום), עלה הסיכון למחלות אלו.
כאבי מיגרנה
כל מי שסובל מהתקפי מיגרנה, בטח שמע שלא מומלץ לצרוך שוקולד. מאמר משנת 2020 סקר 25 מחקרים שבדקו את הקשר בין שוקולד למיגרנה, ומצא כי אין מספיק ראיות לכך ששוקולד מהווה טריגר לפתח מיגרנה, ואפילו קרא לרופאים שלא להמליץ לחולי מיגרנה להימנע מצריכת שוקולד.
מי שמנסה להפחית את התקפי המיגרנה, צריך לשים לב לגורמים אחרים שעלולים לגרום או להחמיר את ההתקפים, ביניהם שינה, לחץ, עייפות, מזג אוויר, צום וצריכת אלכוהול.
בריאות העצם ואוסטאופורזיס
בשוקולד מריר ניתן למצוא מינרלים כמו סידן, זרחן, מגנזיום, נחושת וסידן שתורמים לבריאות העצם, אך בשוקולד גם קיימים חומרים כמו אוקסלט (שמפחית את הספיגה בגוף של המינרלים האלו) וקפאין שעלולים לפגוע בבריאות העצם. נכון להיום, אין המלצה לצרוך שוקולד מריר לשיפור מסת העצם ולמניעת אוסטאופורוזיס.
לסיכום, סוגי השוקולד השונים מכילים רכיבים שיכולים לתרום לבריאות, כמו מינרלים ונוגדי חמצון, אך גם רכיבים שיכולים להזיק לבריאות כמו אוקסלט וסוכר. ההשפעה הבריאותית הפוטנציאלית של השוקולד תלויה בכמות הקקאו שהשוקולד מכיל ובכמות הנצרכת.
נכון להיום, המחקרים לא חד משמעיים ולא ניתן לומר שצריכת שוקולד תורמת לשיפור הבריאות הכללית של האדם. ייתכן, כי צריכה קטנה של שוקולד (כ-10 גרם ביום) עשויה להפחית סיכון למחלות לב וכלי דם, אך יש צורך במחקרים נוספים שימשיכו לבחון ולספק לנו עוד מידע בנושא.
בכל מקרה, גם אם מחקרים בעתיד ימצאו בצורה ברורה יותר שקיימים לשוקולד יתרונות בריאותיים, כדאי שצריכת השוקולד תהיה מתונה, שכן השוקולד מכיל כמות גבוהה של סוכר, שומנים וקלוריות, מה שעלול להביא לעלייה במשקל ולהשפעות שליליות על הגוף.
אמיר וינוגרד, דיאטן קליני ובעל תואר שני בבריאות הציבור