מבחינה ביולוגית, אי-סבילות ללקטוז מתרחשת בשל מחסור יחסי באנזים הלקטאז, שאמור לפרק את סוכר הלקטוז ונמצא בקצה תאי הציפוי של המעי הדק. לאחר גיל הינקות, כמות הלקטאז פוחתת אצל כולנו, אך במצבי מחלה במעי הדק (כמו זיהומי מעי, צליאק לא מטופל, מחלת קרון ועוד), הירידה משמעותית יותר.

חלק מהאנשים מתקשים לעכל כמות גדולה של מוצרי חלב או מוצרים ספציפיים, גם ללא מחלות רקע אורגניות. באופן כללי, אם נאכל יותר לקטוז מהיכולת של הלקטאז שלנו לפרקו, יווצר עודף לקטוז בחלל המעי שיפורק על ידי חיידקי המעי, מה שיגרור סימפטומים לא נעימים כגון: גזים, נפיחות, כאבי בטן, בחילה, יציאות רכות ושלשול. גם הסף והרגישות לתסמינים הללו מאוד משתנים בין אדם לאדם. אנשים בעלי מעיים רגישים יסבלו הרבה יותר עקב צריכת לקטוז משמעותית. הנה 5 דברים שכדאי לדעת על התופעה.

אלרגיה לחלב ואי-סבילות ללקטוז? ממש לא אותו דבר

בניגוד לאלרגיה למוצרי חלב, אי-סבילות ללקטוז היא תופעה שאינה מצריכה הפסקה בצריכת מוצרי חלב אלא דורשת לבחור אותם בקפידה – כלומר את סוג המוצרים וכמותם.

אלרגיה לחלב לעומת זאת, היא תגובה אלרגית של מערכת החיסון לחלבון של החלב המתרחשת בעיקר בתינוקות וילדים קטנים. התסמינים למצב זה יכולים להתבטא בכאבי בטן, פריחה ואף בתגובות קשות יותר עם קוצר נשימה. חשוב לציין כי למי שמאובחן עם אלרגיה לחלבון חלב, אסור כלל לאכול חלב ומוצריו, אם כי אלרגיות אלו של גיל הילדות לעתים חולפות עם השנים.

מדובר בתופעה נפוצה - ממש

רבים מופתעים לגלות שאי סבילות ללקטוז היא תופעה שמטרידה 70%-50% מהמבוגרים ברמות משתנות. שעורים אלו משתנים בין אזורים גאוגרפים בעולם והם נפוצים יותר בקרב אסיאתיים. גורמים גנטים מעורבים ביכולת שלנו לפרק לקטוז אבל לא רק הם - גם המיקרוביום (הרכב חיידקי המעי), חשוב לתהליך הפרוק ותוצריו.  אי סבילות ללקטוז,  אם כן, היא לרב מצב "התפתחותי" והיא אינה מחלה. חומרתה עשויה להשתנות לאורך מעגל החיים.

כל מוצר חלב מכיל כמות שונה של לקטוז

למעשה, ככל שמוצר החלב מוצק יותר, הוא מכיל פחות לקטוז. לכן במוצרי חלב מוצקים כגון גבינות קשות יש פחות לקטוז. גם מוצרים המכילים חיידקיים מסוג "ביו" קלים יותר לעיכול מאחר שאלה  מפרקים חלק מכמות הלקטוז שבמוצר. כמו כן, מוצרי חלב ממקור עזים וכבשים לרוב פחות לקטוז ביחס למוצרים מבקר. לעומת זאת, חלב ניגר, גלידות, שמנת מתוקה – כל אלה יכילו כמות גדולה יותר של לקטוז. מוצרי חלב שהם ממחלבות קטנות הם בד"כ איכותיים וטובים יותר למעי מאחר שהם פחות מתועשים ומעובדים. כמות סבירה של מוצרי חלב עשויה להטיב עם הגוף, בשל יתרונותיהם התזונתיים הכוללים: סידן, ויטמינים וחלבון. מחקרים רבים מייחסים את הערך הבריאותי של מוצרי חלב איכותיים להתפתחות תקינה של ילדים, מניעת השמנה, מניעת ירידה בצפיפות העצם ושברים; ואף יתכן כי חלקם מפחיתים את הסיכוי לסוגים מסוימים של סרטן כגון סרטן המעי הגס.  

לא הכל גנטיקה

בעבר האמינו שאי-סבילות למזון תלויה מאוד ברקע הגנטי. אבל מחקרים חדשים מראים שאי-הסבילות ללקטוז קשורה גם להרכב המיקרוביום, שהוא כאמור הרכב חיידקי המעיים שלנו. מדובר בקהילה אקולוגית של מיקרואורגניזימים שכוללים ברובם חיידקים אך גם נגיפים, טפילים, פטריות ועוד. הגורמים המרכזיים שמשפיעים על בריאות המיקרוביום הם התזונה שלנו ואיכותה, התרופות שאנחנו נוטלים (בדגש על אנטיביוטיקה), וכן עישון וצריכת אלכוהול ואף תוספים שונים. היום אנחנו יודעים שהמיקרוביום והרכבו משפיע גם על היכולת שלנו לפרק לקטוז. תזונה מגוונת, לא מעובדת, עשירה בפירות וירקות המכילה מוצרי חלב ודגים בכמות סבירה ומעט בשר וממתקים - תורמת למקרוביום בריא ומאוזן שמסייע בתהליך העיכול. אגב, למקרה שתהיתם, אין תכשירים ספציפיים של פרוביוטיקה שבהכרח יעזרו לפירוק החלב, אך ניתן לרכוש תוספי מזון המכילים אנזים לקטאז המסייע בפירוק.

גבינות (צילום: shutterstock De baibaz)
ככל שהגבינה מוצקה יותר - כך סביר שהיא מכילה פחות לקטוז | צילום: shutterstock De baibaz

אי-סבילות ללקטוז יכולה להשתנות לאורך החיים

כאמור, יש לא מעט אנשים שאובחנו בשלב מסוים בחייהם עם אי-סבילות ללקטוז, אבל זה לא אומר שמדובר במצב קבוע. בעיות ושינויים הורמונליים, זיהומים וסטרס – כל אלה למשל, יכולים להשפיע על עיכול החלב ועל החוויה האישית המשתנה.  אבחון אי-יכולת לפרק לקטוז נעשית על ידי מבחן נשיפה עם לקטוז מסומן ובדיקת הרכב האויר הננשף. לא תמיד אנשים עם מבחן חיובי צריכים להימנע באופן גורף מכל מוצרי החלב.

 

הכותבות הן: פרופ' רויטל קריב - גסטרואנטרולוגית ראשית במכבי שירותי בריאות ומיכל סוקמן, דיאטנית מחוזית של מחוז המרכז במכבי