המעגליות הבלתי נגמרת של הדיאטה - עומדים מול המראה, לא מרוצים, מחליטים לעשות דיאטה, אבל הפעם ברצינות. נכנסים למשטר של ספירת קלוריות, אולי גם הולכים למסגרת כלשהי, לקבל עזרה, להישקל, לשתף. מתחילים עם הרבה מוטיבציה עד שערב אחד יש חריגה, קוראים לזה חטא. מרגישים רע מאוד. זהו, הלך הכול נהרס התהליך. התחושה הקשה של הכישלון גורמת לנו לחזור לאכול כמו פעם, וחוזר חלילה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
הפינג פונג המתיש של הדיאטות מוביל לביקורת עצמית ורגשות קשים כלפי עצמנו. האם אפשר לצאת לחופשי מהלופ, לצאת לחופשי מדיאטות, ממשטרים, מהגבלות ומרגשי האשמה אל יציאת מצרים הפרטית שלכם?
אם אנחנו רוצים לשנות את האכילה שלנו לבריאה יותר או את המשקל שלנו כדאי שזה יבוא מתוך אהבה לעצמנו וכבוד לגופנו. בואו נתחיל מלזהות את ההתנהגויות והנחות היסוד שמובילות אותנו וגורמות לנו להיות משועבדים לתזונה ולקלוריות מול האפשרות להיות חופשיים עם הבחירות שלנו.
- עבדות: יש מאכלים אסורים ומאכלים מותרים. אם אכלנו משהו אסור זה חטא.
חירות: אנחנו לא חוטאים כשאנחנו אוכלים אוכל שלא משרת את המטרה שלנו. לאכול זה לא חטא. זו בחירה. - עבדות: משטר של דיאטה, ספירת קלוריות.
חירות: בחירה לאכול בריא יותר. הבחירה צריכה להיות כזאת שאוכל להתמיד בה אחרת היא לא תחזיק מעמד. בחירה לאכול בריא יותר. לשם כך צריך לתכנן מה לקנות הביתה, מה לבשל, מה לאכול בכל ארוחה ביום. לא משטר אלא תהליך שינוי.
הבחירה הבריאה צריכה להיות הבחירה הקלה על מנת שזה יתאפשר לנו לאורך זמן. למשל, אם צריך אז לקנות יותר ירקות הביתה כדי להכין סלט, אולי להביא לעבודה ירקות חתוכים אם אנחנו רוצים להגביר את צריכת הירקות או לדאוג לשים פרי בתיק לאחר הצהריים. אולי להחזיק קופסה של תמרים בעבודה שיהיה נשנוש מתוק ובריא עם הקפה במקום משהו אחר שלא משרת את המטרה. - עבדות: מתחילים בכל הכוח. במלחמה. מאפס למאה. הכל או לא כלום.
חירות: אנחנו בוחרים יעד שנוכל לעמוד בו. לאחר שהטמענו את השינוי ביעד הזה נוכל לעבור ליעד הבא. למשל: אם אני מחליטה שאני רוצה לאכול סלט כל ערב, אני צריכה לקנות ירקות ולדעת שאקדיש 5 דקות בערב לחיתוך הסלט. האם זה אפשרי עבורי? אם זה לא מתאים לאורח החיים שלי אולי כדאי לחשוב על אכילת ירקות בארוחה אחרת, או הכנה מראש של ירקות חתוכים. הרגל שאדע שאוכל לעמוד בו כל הזמן.
אם אני יודעת שיש לי שעה ספציפית בה אני מחפשת לאכול משהו ואז אוכלת משהו זמין במשרד ומצטערת עליו, או חטיף בבית, אני צריכה לחשוב מהי החלופה הבריאה יותר עבורי שתספק לי את הצורך באותו זמן. לדוגמה: אדאג לפיתה קטנה מכוסמין מלא במקום לחמניה מקמח לבן או שקית במבה. - עבדות: נשקלים לעיתים קרובות ומצפים לתוצאות גבוהות ומהירות. קיים סיכון לתסכול גדול אם זה לא קורה.
חירות: נתאים את הציפיות לתהליך הטבעי של הגוף: לא נעים לדעת את זה, אבל הגוף מתנגד לירידה במשקל. הוא רוצה לשמור אנרגיה ככל האפשר. בנוסף, כשהגוף מפרק רקמת שומן הירידה במשקל היא קטנה יחסית בהשוואה לירידה שמקורה מפירוק מסת שריר. לעיתים קרובות התסכול מגיע מציפייה לירידה גבוהה במשקל וכשהיא לא באה המאמץ הגדול לא שווה את התוצאה הקטנה ומכאן הדרך לשבור את הכלים קצרה.
המשקל הוא חמקמק ומושפע מגורמים אחרים ולכן לא תמיד נראה על המשקל את המספר המצופה גם אם בפועל היתה ירידה במשקל, כלומר פירוק מסת שומן בגוף.
אז מה יכול להיות יעד טוב? הרגל חדש ובריא שהתקבע שיביא בסופו של דבר לירידה במשקל ושמירה עליו. הכינו רשימה של הרגלים שהייתם רוצים לשפר, כל הרגל חדש ובריא שתצליחו לקבע הוא הישג משמעותי שיקדם אתכם לירידה במשקל ולשמירה עליו.
אנחנו לא נכנסים לדיאטה, אנחנו נכנסים לתהליך שינוי הרגלים. תהליך שינוי לוקח זמן ואף פעם לא יהיה ליניארי וזה בסדר. לוקח זמן לקבע הרגל חדש. אם נבין את זה, אולי זה יפחית את רגשי האשמה. מה צריך: התמדה. החוכמה היא להתמיד גם אם היתה בחירה לא נכונה השבוע (לא חטא, זוכרים?) וגם אם תהיה עוד אחת כזאת בסופ"ש, בחג וגם באמצע השבוע. המשיכו להתמיד ולאט לאט הבחירות הפחות טובות יופחתו וההרגל החדש יתקבע. רוב האנשים יתנהלו אחרת, יפסיקו להתמיד בגלל בחירה לא נכונה אחת. אל תסמכו על המוטיבציה שלכם, סמכו על ההתמדה שתיתן לכם את התוצאות וכך המוטיבציה תתגבר.
לימור מרדי טילבור, דיאטנית קלינית אונקולוגית, מנהלת המחלקה לתזונה אסותא מרכזים רפואיים, עמותת הדיאטנים בישראל - עתיד