כדי להבין איך הלחץ משפיע על האכילה, צריך להכיר את שני סוגי הלחץ שקיימים:
לחץ אקוטי, מיידי: כמו זה שכולנו הרגשנו בשעות הראשונות, או אפילו בימים הראשונים, של פרוץ המלחמה. בלחץ כזה, כחלק ממנגנון "Fight or flight" ("הילחם או ברח") הגוף משחרר אדרנלין שגורם לעלייה בדופק, בלחץ הדם ובנשימה. נוסף לכך, האדרנלין גורם לכבד לשחרר יותר סוכר לזרם הדם. פעולות אלה נועדו לאפשר לגוף להתמודד עם הסכנה המיידית שמוצבת מולו – הישרדות ולא מזון. לכן, בלחץ מיידי, סביר שנרגיש חוסר תיאבון ואפילו בחילה.
לחץ כרוני, ממושך: כמו זה שכנראה רובנו מרגישים בימים אלה. בלחץ כזה, יש הפרשה מוגברת של הורמון עקה (הורמון לחץ) בשם קורטיזול, המוביל לאכילה מוגברת, בעיקר של מזונות עם כמות גדולה של סוכר ושומן. כאשר אנו צורכים סוכר, משתחרר דופמין, המביא לתחושת הקלה – תחושה שאנחנו מחפשים בימים לחוצים אלה, לכן לרבים מאיתנו מתחשק לאכול עוד ועוד שוקולדים, עוגות ועוגיות.
מעבר לכך שאכילה כזאת אינה בריאה, אינה מומלצת ומעלה את הסיכוי לעלייה במשקל, עלול גם להתרחש אפקט הפוך – במקום תחושת ההקלה הרצויה, בשלב מסוים נחוש שהאוכל שולט בנו, כלומר, נחוש איבוד שליטה באכילה, כזה שעלול להעצים את איבוד השליטה שנוצר בעקבות הטראומה שחווינו בפרוץ המלחמה.
אנשים יכולים להרגיש חוסר תיאבון (בעיקר בלחץ מיידי) או תיאבון מוגבר (בעיקר בלחץ ממושך), זה טבעי לחלוטין וזה משתנה מאדם לאדם.
איך מטפלים באכילה לקויה בעקבות לחץ?
כשלחץ רגשי מוביל לאכילה לקויה עלינו לטפל גם בנושא הלחץ וגם בנושא של האכילה הלא טובה הנלווית אליו.
פנו בהקדם לאנשי מקצוע
בנושא הרגשי כדאי לפנות לפסיכולוג או לכל דמות טיפולית בתחום. בנושא האכילה, כדאי לפנות לדיאטנ/ית, גם כדי להתאים את התזונה למצב וגם כדי למנוע התפתחות הפרעות אכילה בהמשך, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער.
נסו להפחית לחצים
למשל, לשמוע יותר מוזיקה שאוהבים, לעשות יוגה או מדיטציה, להיחשף פחות לחדשות, להיות בחברת אנשים ולנסות לישון בשעות רגילות ובצורה טובה ככל האפשר. כדאי לבצע פעילות גופנית, שכן היא חשובה גם להפחתת רמות הסוכר בדם וגם לשיפור מצב הרוח, בין השאר כי היא גורמת להפחתת רמת הקורטיזול ולשחרור אנדורפינים, סרוטונין ודופמין.
התאימו את התפריט למצבכם
אם אתם חסרי תיאבון, תוכלו לצרוך שייקים, קציצות, פירה, קוטג' ומזונות אחרים שיותר קלים לאכילה ויכולים לספק לגוף את מה שהוא צריך מבחינה תזונתית, כדי למנוע חוסרים.
אם יש לכם תיאבון מוגבר ואתם מרגישים שאוכלים כל היום, נסו ליצור ארוחות מסודרות. לא קיימת המלצה למספר ארוחות, אך אם אתם רוב היום בבית וליד המטבח, כדאי לדאוג לפחות לארוחת צהריים, ארוחת ערב וכמה ארוחות ביניים, בהתאם לצורך.
דאגו לארוחות המכילות דגנים מלאים, ירקות, פירות, קטניות (כמו עדשים וגרגירי חומוס), חלבון (למשל ביצים, דגים וטופו) ושומנים בריאים (כמו אבוקדו, שמן זית ואגוזי מלך). כלומר, לנסות לצרוך אוכל יותר בריא ויותר משביע, מה שיעזור עם הנשנוש הבלתי פוסק.
הסתירו את הפיתויים. למשל, אם יש דברים טעימים במקרר, שימו אותם בחלקו האחורי. על השיש, כדאי לשים יותר ירקות ופחות שוקולדים וחטיפים. קיימת "מגירת הפתעות" של דברים טעימים? עדיף שתכולתה תעבור לארון גבוה ולא למקום הנמצא בהישג יד.
הקפידו על שינה מספקת
מעבר לעובדה ששינה לא איכותית מגבירה לחצים ופוגעת בתפקוד מערכת החיסון, היא גם מעלה את התיאבון בכלל ולמזונות עתירי קלוריות בפרט.
הכותב הוא אמיר וינוגרד, דיאטן קליני ובעל תואר שני בבריאות הציבור.