בתחילת השבוע פורסמו תוצאותיו של מחקר בריטי רחב היקף המעידות כי נטילה ממושכת של תרופות ממשפחת PPI מגבירות את הסיכון לסרטן הקיבה. מאות אלפי ישראלים נוטלים תרופות מסוג זה מידי שנה, ולכן הדבר יצר דאגה בקרב נוטלי תרופות אלו. מטופלים רבים דורשים הכוונה לטיפול טבעי בתקווה לפתרון ללא סיכונים. אז מה ניתן לעשות?

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

ממה נובעת צרבת?

צרבת זו בעצם עליית מיצי הקיבה לוושט (ולפעמים גם תוכן הקיבה), הגורמת לתחושת כאב חד בחזה וצריבה בגרון. צרבת יכולה להיגרם כתוצאה מתזונה לקויה שתשפיע על בריאות הקיבה מכמה היבטים ;אם נוצרה בעיה שורשית הגורמת לצרבת כגון: זיהום בחיידק הליקובקטור פילורי או כיב קיבה, לעיתים גם דלקת קיבה (גסטריטיס) או ריפלוקס (עליית תוכן הקיבה בשל ריפיון בסוגר הוושט) שיכול להיות גם סמוי (ללא תסמינים). אז יותר קשה לטפל בצרבת ויש לנקוט בשינוי אורח חיים מקיף הכולל: שינוי תזונתי, הרגלי אכילה שונים, הרזייה במידת הצורך, טיפול בזיהום ובכיב או בדלקת שנוצרה ורצוי בהתאמה אישית.

איך נדע האם הצרבת היא תוצאה של בעיה עמוקה יותר?

כאמור, לעיתים תחושת הצרבת תעיד על בעיה חמורה יותר שיש לפתור. מיצי הקיבה עלולים לפגוע קשות בריריות העדינות של הוושט, דבר היכול לגרום לכוויות ואף לסרטן וושט.

אם אתם סובלים מאחת מהבעיות הבאות נדרש בירור מקיף יותר וטיפול בהתאם:

  • שיעול טורדני שלא עובר (גם ללא תחושת צרבת חד משמעית – יכול להעיד על ריפלוקס סמוי)
  • עליית תוכן הקיבה (חתיכות מזון) לחלל הפה (יכול להעיד על רפיון סוגר הוושט)
  • טעם חמוץ בחלל הפה (עליית מיץ הקיבה לחלל הפה)
  • כאב עמום שבא והולך באזור הקיבה (יכול להעיד על דלקת או כיב קיבה)
  • כאב בטן עליונה לאחר אכילה/קיבה ריקה (משתנה לפי סוג הבעיה – יכול להעיד על כיב קיבה או תריסריון)

בנוסף, ניתן לבקש מרופא המשפחה לבצע בדיקת דם לאנזימי הלבלב עמילאז וליפאז שרמה גבוהה שלהם בדם יכולה להעיד על דלקת קיבה או כיב קיבה.

אילו שינויים תזונתיים כדאי לבצע?

מה לא לאכול: מזון מטוגן, חריף, משקאות מוגזים, חומצי: קפה, תה שחור (רגיל), ירקות ממשפחת הסולניים: חציל עגבנייה, ופלפלים, אלכוהול, קמח לבן, סוכרים וממתיקים מלאכותיים, שמנים מוקשים ומעובדים, שמנים מזוככים, ומוצרי חלב. הפחיתו משמעותית ככל הניתן מזונות מן החי!

חבילת צ'יפס פתוחה (צילום: Akarat Thongsatid, shutterstock)
עדיף להימנע ממזון מטוגן | צילום: Akarat Thongsatid, shutterstock

מה כן לאכול: דגנים מלאים; לחם מקמח מלא כוסמין או שיפון או חיטה מלאה, אורז מלא, פסטות ומוצרי קמח נוספים מדגן מלא בלבד (שיש לו את קליפתו), קטניות שונות: חומוס, שעועית, אפונה, עדשים, ירקות מאודים מבושלים או טריים, פירות, אגוזים שקדים לא קלויים וזרעים שונים כמו טחינה. רצוי לשתות הרבה מים במהלך היום, רצוי לא בזמן האכילה. עברו לשמן זית מכבישה קרה או שמן קוקוס.

קליפות: השתדלו שלא לקלף קליפות של ירקות ופירות, הקליפות חשובות מאד לבריאות מערכת העיכול.

אילו שינויים באורח החיים כדאי לבצע?

מומלץ להשיל משקל למי שסובל מעודף משקל – עודף משקל לוחץ על אזור הקיבה ומגדיל את הסיכוי לעליית תוכן ומיצי הקיבה לוושט. בנוסף, עודף משקל הוא תוצר של אכילה לא מאוזנת שיכולה לגרום לבעיות קיבה נוספות.

עסקו בספורט: שחייה, הליכה מהירה, ריצה קלה – בריאים מאד לחילוף החומרים, מערכת החיסון שני דברים הקשורים קשר ישיר עם בריאות מערכת העיכול.

איכלו לאט, לעסו היטב – אכילה איטית עוזרת לפירוק המזון בחלל הפה בעזרת האנזימים שברוק, דבר העוזר לעיכול טוב יותר.

הפסקת עישון – משמעותי ביותר לבריאות כולה אך משפיע מאד על הוושט בשל הבעירה, העשן והחומרים שבסיגריות.

השתדלו להגביהה את הכרית – וזאת על מנת למנוע עליית מיצי הקיבה לוושט.

תוספי תזונה שאפשר לקחת להקלה:

אנזימי עיכול – עוזרים לפירוק המזון בקיבה ובכך הקלה על תהליך העיכול.

פרוביוטיקה – חיידקים חיוביים החשובים לבריאות מערכת העיכול – רצוי לא חלבי.

מיץ אלוורה אורגני – משקם את ריריות הוושט,חלל הקיבה ומערכת העיכול.\

אבקת סודה לשתייה – מנטרלת את חומציות הקיבה – חצי כפית בחצי כוס מים, לערבב ולשתות בלגימות במהלך היום.

חשוב לציין כי את השינויים רצוי לבצע מול נטורופת, ובמידת הצורך להתייעץ עם רופא המשפחה באשר לנטילת התרופות.

נטלי שוינקלשטיין, נטורופתית N.D