שעת אחר הצהריים הגיעה. על השולחן מונחת קופסת עוגיות ממגנטת, שלא משאירה הרבה מקום להתלבטויות. אתם מושיטים יד ולוקחים אחת, ואז זה קורה: הטעם המתקתק שנשאר על הלשון משאיר אבק לכוח הרצון שלכם שעומד חיוור מולו, וכך – לא עוברת לה דקה וכבר חיסלתם חצי קופסה. נשמע לכם מוכר? אתם לא לבד. למעשה, התקופה הנוכחית גורמת לרבים לצרוך יותר אוכל, ובעיקר איך לא - יותר מתוק. "יש לעניין הזה כמה סיבות", אומרת ענת מטיאש, תזונאית קלינית. "ראשית, העובדה שחלק גדול מאיתנו עובד מהבית גורמת לכך שהמזון זמין ונגיש יותר. אנחנו קרובים למטבח ויכולים לאכול בכל רגע נתון, כל מה שנרצה. מעבר לכך, עבודה בבית, בייחוד כשיש ילדים בתמונה, לעיתים רבות גורמת לתסכול וגם לעייפות מצטברת  – שני גורמים שמעלים את הצורך שלנו ב'נחמות מתוקות'. גם החשש הטבעי מפני הקורונה ושיעורי האבטלה הגבוהים מובילים לעלייה בתסמינים של דיכאון וחרדה, ובאופן טבעי, כשקשה לנו, אנחנו פונים למתוק שמספק נחמה, גם אם היא רגעית", היא מסבירה.

אבל הרבה לפני כל אלה מטיאש מציינת שלמעשה, הצורך שלנו במתוק מתחיל כבר בתקופה העוברית. "באופן כללי, התגובה למתוק מתחילה עוד כשהתינוק ברחם", היא אומרת, "כשהוא מספיק גדול וכל האיברים מפותחים, הוא מגיב בפעלתנות לכל אוכל מתוק שהאם אוכלת. כשהתינוק נולד, כבר באופן אינסטינקטיבי הוא מחפש את חלב האם בעל הטעם המתקתק. גם מבחינה אבולוציונית אנחנו נמשכים למתוק - באופן טבעי, בני האדם תמיד חיפשו את  עצי הפרי המותרים לאכילה, וכידוע אלה לרוב מתוקים. הסברה היא שהעדפה זו למעשה נובעת מהצורך הקדום לשמור עלינו מפני אכילת צמחים שאינם ראויים למאכל, שהם כידוע לרוב אינם מתוקים".

אולם, מה שגורם לנו להעדיף מתוק בעניין המודרני הוא בעיקר הרגלים. "כשילד מקבל מכה, האינסטינקט הראשוני של ההורה הוא במקרים רבים לשלוף משהו מתוק, כאמצעי הרגעה", מסבירה מטיאש, "כך למעשה, אנחנו לומדים להרגיע את עצמנו כבר מגיל צעיר, באמצעות מזונות מתוקים לאורך הילדות וגם בבגרותנו". ויש עוד לא מעט סיבות שגורמות לנו לפנות למתוק: שינויים הורמונליים סביב מחזור הווסת החודשי, הפסקת עישון, מחסור בפחמימות עקב דיאטות שונות ואפילו שימוש בממתיקים מלאכותיים – כל אלה לדברי מטיאש הם גורמים שיכולים לגרום לנו להושיט שוב ושוב יד לקופסת העוגיות.

תמרים וסלט פירות: לבחור נכון

אז כאמור – עם עובדות אי אפשר להתווכח: מתוק זה טעים, מנחם ובעיקר כיף. אלא שאכילת מתוק מלווה כידוע בלא מעט חסרונות. "אחת הבעיות הגדולות ביותר שנובעות מאכילת מתוקים, קשורה לעובדה שאלה מכילים ערך גליקמי גבוה. מדובר במדד שמדרג את כמות הפחמימות במזון ביחס להשפעתם על רמת הסוכר בדם. בפועל, מזונות מתוקים בעלי ערך גליקמי גבוה, גורמים לסוכר בגוף לעלות - מה שמגביר אף יותר את החשק למתוק ויוצר מעגל קסם שבו אנחנו זקוקים לעוד ועוד מתוק", מסבירה מטיאש.

תמרים ופירות אחרים (צילום: חגית גורן, בהפקה עבור מועצת הצמחים)
לדעת לבחור את סוג המתוק וגם להקפיד על מינון נכון | צילום: חגית גורן, בהפקה עבור מועצת הצמחים

מעבר לכך, מטיאש מציינת את מוטיב ה"התמכרות". "הסוכר שנמצא במזונות מתוקים רבים משפיע על המוח, וגורם לו להפריש חומר בשם 'דופמין' – אותו חומר שנמצא באלכוהול ואפילו בהרואין. במילים אחרות – הסוכר גורם לנו להרגיש טוב, ובינינו מי יכול להתנגד לטוב?"

וזה ממש לא הכול -  תזונה עתירה במזונות מתוקים מעלה את הסיכוי להשמנה, לסרטן, לבעיות שיניים וחניכיים, להפרעות קשב והיפראקטיביות, לסוכרת - והרשימה עוד ארוכה. מה עושים? שימו לב: "החוכמה היא בעיקר לדעת לבחור את סוג המתוק וגם להקפיד על מינון נכון", מסבירה מטיאש.

"תמרים למשל הם ממתק טבעי מושלם. אם אוכלים מהם במינון (עד שניים ביום), אפשר ליהנות משפע של יתרונות בריאותיים: בניגוד למתוקים מלאכותיים, התמרים אינם מכילים צבעי מאכל או חומרים משמרים, מה שהופך אותם לבריאים ומומלצים יותר. יתרה מכך, בניגוד לדברי מתיקה בעלי ערך גליקמי גבוה, התמר הוא פרי בעל ערך גליקמי בינוני, ולכן הוא אינו מעלה את רמת הסוכר בדם במהירות, עובדה שבזכותה הוא נחשב נשנוש מומלץ יותר. כמו כן, בשל התכולה הגבוהה של סיבים תזונתיים שבו, כמות קטנה של תמרים משפיעה מיידית על רמת השובע וגורמת לנשנש פחות שטויות. מעבר לכל זה, חשוב לזכור שתמר אינו דורש הכנה מיוחדת – הוא זמין נגיש ונשמר במקרר במשך שבועות. פשוט צריך לתפוס ולאכול".

לצד התמר, קיימים מזונות נוספים שיכולים להוות תחליף ראוי למזונות עתירים בסוכר תעשייתי. "סלט פירות, פרוסה מלחם כוסמין עם כפית סילאן וטחינה או אפילו בטטה – כל אלה יכולים לענות על הצורך במתוק טבעי, מבלי להתנפל על מתוקים תעשייתיים שגורמים לנזק לבריאות", מציינת מטיאש.

סוכריות תמרים (צילום: חגית גורן, בהפקה עבור מועצת הצמחים)
ממתק טבעי מושלם | צילום: חגית גורן, בהפקה עבור מועצת הצמחים

טיפים נוספים של מטיאש להתמודדות עם הצורך במתוק, הם פשוט להקפיד לשתות מספיק מים לאורך שעות היום. אה כן, וגם לישון: "פעמים רבות המחסור בשתייה עלול לגרום לתחושה מוטעית של רעב", היא מסבירה, "לכן, בכל פעם שיש צורך למתוק, ההמלצה שלי היא לשתות כוס של מים ולבחון את התחושה מיד לאחר מכן. טיפ נוסף הוא להקפיד על שינה טובה ואיכותית. כשאנחנו עייפים, הצורך שלנו במזונות בעלי ערך גליקמי גבוה עולה, כיוון שהגוף מחפש 'דלק' מידי שיעזור לו להתעורר. בעוד שמזונות תעשייתיים מתוקים נראים לכאורה כפתרון המושלם למצב כזה, לאחר אכילתם ערך הסוכר בדם עולה במהירות, ולכן תחושת הערנות שהם מספקים מספיקה לזמן קצר בלבד. לעומת זאת, שנת לילה טובה, תמנע מראש את העייפות וכך נרגיש שאנחנו פחות זקוקים למתוק".

לסיום, מטיאש מציעה להימנע מראש מפיתויים מתוקים בסביבה הביתית. "זה מאוד פשוט – כשאין בבית חטיפים מתוקים – פשוט אי אפשר לאכול אותם. לכן, אני מציעה לוודא שאין בסביבה דברים שלא אמורים לאכול. כמו שאומרים – 'רחוק מהעין, רחוק מהלב'".