כל ההתחלות
הייתי במגמת תיאטרון בבית ספר ורקדתי כמה שנים כשהייתי צעירה אבל לא בצורה מקצועית. בגיל 16 נפתח סטודיו ליוגה ליד בית הספר שלי, והייתי נורא סקרנית והלכתי ונרשמתי והתחלתי לתרגל יוגה, בלי לדעת מה זה יוגה ממש. התחלתי לתרגל ואפשר להגיד שהרגשתי ש׳הגעתי הביתה׳, בלי להבין יותר מדי מה קורה. תחושה מאוד נעימה לגוף, מאוד מרגיע, זה התיישב לי בול.
השנה אני מסיימת לימודי תעודת מטפל ברפואה סינית, לימודים שכללו דיקור, שיאצו, צמחי מרפא, תזונה. שיטה עם הסתכלות הוליסטית על הגוף. יש עניין של לתת הרבה כבוד לגוף, איך אנחנו מזינים את עצמנו לא רק מבחינת המזון אלא איזה סוג תוכן אנחנו צורכים, אילו אנשים מקיפים אותנו, איפה אנחנו מסתובבים, האם אנחנו בעיר, האם אנחנו בטבע, כמה זמן מסך יש לנו מול הפרצוף ביום.
אחותי הקטנה עברה השתלת כליה כשהיתה בת 19. הרופאים עשו עבודה מדהימה והיא בריאה, שמחה והכל טוב. אבל שמתי לב, באותה תקופה, שכל ההתנהלות אחרי הניתוח היתה מאוד ׳קחי את התרופות שלך׳, ׳אל תאכלי מלח׳, ׳אל תאכלי אשכוליות׳, אלו היו ההנחיות היחידות שהיא קיבלה. זה היה נראה לי פשוט הזוי שבנאדם שעובר פרצודורה כל כך מסובכת לא מקבל ליווי מעמיק יותר לגבי התזונה, לגבי איך הוא מחזק את מערכת החיסון שלו, איך הוא שומר על הבריאות שלו. זה כל כך הרבה סטרס לגוף וזה מטורף שבמערכת הבריאות בכלל לא נוגעים בדבר הזה. שם היתה לי את התובנה שאני צריכה ללכת לעשות את זה בשביל המשפחה שלי, בשביל אחותי, אני צריכה שיהיה לנו את הידע הזה קרוב.
שגרת ספורט
אני מתרגלת יוגה כל יום בבוקר. אני קמה והדבר הראשון שאני עושה זה פורשת מזרן, עוד לפני שאני שותה או אוכלת משהו, על קיבה ריקה. אני מתחילה בישיבה, במדיטציה, בהתבוננות. זה כבר שנים חלק מהחיים שלי, זו השגרה שלי. היו לי תקופות שהייתי קמה ממש ממש מוקדם בבוקר, בחמש בבוקר, היום אני קצת יותר איזי עם עצמי.
התרגול לוקח בין שעה לשעה וחצי ואני תמיד אחשב אחורה את הזמן שבו אני צריכה לצאת מהבית, כולל התבוננות, כולל היוגה, כולל מקלחת, ארוחת בוקר. היוגה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי כמעט 13 שנה.
פעם בשבוע אני הולכת לשיעורי העמקה אצל המורה שלי, אנחנו יושבים שם קבוצה קטנה, עושים תרגול מאוד ארוך ואחר כך מדברים על פילוסופיה והיסטוריה של היוגה ונוגעים גם קצת באירוודה - הרפואה ההודית.
בתפיסה שלי יוגה זו לא פעילות ספורטיבית, זה עולם שלם, זו דרך חיים. אנחנו כן נרוויח מזה אם נתרגל באופן קבוע גמישות וחוזק, וכל המערכות בגוף שלנו יפעלו באופן יותר חיוני, אבל היוגה היא הרבה יותר. לדוגמא, לפעמים, שכשאני עולה על המזרן ומתרגלת, אני מרגישה שכל האתגרים שאני פוגשת על המזרן אלו אתגרים שאני גם פוגשת בחיים האמיתיים ׳תוותרי-אל תוותרי, תילחמי-אל תילחמי, תישארי-אל תישארי׳, אז אני מרגישה שהיוגה נותנת לי כישורי חיים ודרך התבוננות שהיא הרבה יותר בריאה והרבה יותר טובה. יותר מזה, יש משהו ביוגה, בעבודה הזו, וסליחה אם אני נשמעת אולטרה-היפית, שמחזירה אותך לתנועה הראשונה של החיים, עוד לפני שלמדת הכל, לפני שלימדו אותך איך לזוז, איך לדבר, איך להיות. מחזיר אותך למשהו מאוד מאוד ראשוני שקיים בך. התרגול דינמי כל הזמן, לקח לי המון שנים ללמוד איך לתרגל לבד בבית, כל השנים הראשונות היו בסטודיו ליוגה.
רגע שיא
כשהתחלתי לדגמן באזור גיל 20, הבנתי שיש לי דבר שהולך איתי לכל מקום ושהוא תמיד יעזור לי לחזור ל׳סנטר׳ שלי ולשמור על עצמי. ברגע שהבנתי שהתרגול נמצא בי, שהגוף והמיינד שלי מכירים את זה, אז זה פשוט רגע של שיא, אושר טהור, איזה כיף שיש לי את זה.
השראה ספורטיבית
כל מי שמצליח לשלב ולהתמיד באיזשהו אימון רוחני או הוליסטי בתוך חיים אורבניים של שנת 2019 מעורר השראה בעיני.
טיפ למתחילים
לשבת בבוקר ולעשות מדיטציה. יש כל מיני טכניקות. בעיני הטכניקה הכי פשוטה, שהכי אפשר ללמוד ממנה - להתבונן על הנשימה, לראות מה קורה לגוף בזמן שאיפה, מה קורה לו בזמן נשיפה. לבחון לאיפה האוויר מגיע ולאן הוא יוצא. טכניקה שנייה היא להתבונן במחשבות. אנחנו לפעמים חושבים שמדיטציה זה לשבת ולא לחשוב ואז זה מלחיץ את מתחילה לחשוב מלא דברים ׳יו רגע אני לא עושה מדיטציה טוב, נכשלתי..׳ לא. פשוט לשבת ולהתבונן על המחשבות כמו סרט או סדרה. באה עכשיו מחשבה שאני צריכה להכין עוגה ליומולדת של הבן שלי בגן - אוקיי מעולה אני אתן למחשבה הזו לחלוף. לייצר הפרדה ביניכם לבין המחשבה.
הטיפ השני הוא לא לעשות יוגה עם היוטיוב. תמצאו מורה, חבר או חברה שעשו קורס מורים ולכו תתרגלו, או שתתרגלו עם חבר שיודע לתרגל. מה שאני רואה ביוטיוב זה שהתרגולים נראים כמו פרפורמנס, כמו מופע יוגה. מתרגלת איזושהי בחורה יפהפייה, כל הגוף שלה פתוח, הכל נראה הכי מדהים. גם אפשר לעשות נזקים לגוף וגם כשמתחילים לתרגל שווה ללמוד ממורה, ממישהו שהולך בדרך הזו כבר כמה שנים, ממישהו שייתן לך עוד משהו מעבר לאיפה לשים את היד, איפה לשים את הרגל, איך להימתח. אם זה רק זה אז תעשו פילאטיס ותעשו מתיחות, אבל אם באמת רוצים להרוויח את כל מה שיש ליוגה להציע, צריך ללכת בדרך עם אדם שעושה את זה כבר הרבה שנים וללמוד ממנו.
מוטו לחיים
תמיד להשתנות. תמיד לשמור על תנועה - בשביל לממש את הפוטנציאל האמיתי של החיים. לא להיצמד לשום דבר, לשום חפץ, לשום בנאדם, לשום תכונה שאנחנו חושבים שיש לנו - כדי להרוויח את הפוטנציאל המלא למימוש שלנו, לקיום שלנו, ולחיות חיים מלאים וטובים.
מנת בריאות יומית
פודינג צ׳יה לארוחת בוקר. זרעי צ׳יה, חלב קוקוס, טיפה סירופ אגבה להמתיק את זה - מערבבת הכל יחד ושמה במקרר ללילה. במהלך הלילה הצ׳יה מתנפחת בחלב וזה נהפך להיות כמו פודינג. בבוקר מוציאה מהמקרר, מוסיפה פירות יער, מנגו, בננה, תפוח. חולה על זה. אודי סער מאורבן שמאן נתן לי את המתכון הזה. הייתי אצלו בניקוי לפני כמה שנים, ניקוי מגלוטן וסוכרים, וזו ארוחת הבוקר שהוא נתן לי בתפריט.
חטא תזונתי
אני חוטאת מלא. אני אוהבת טוסטים אבל אני עכשיו כבר כמה זמן בלי גלוטן. אני אוהבת במבה, חמאת בוטנים. אני אוהבת מתוק, גלידות, קינוחים, ואני ממש אוהבת ציפס, ציפס יכול להפיל אותי.
הכי משמח
להיות בטבע. לטייל, לראות פריחה, להיות בים, להיות עם עצים, להיות בטבע עם אנשים שאני אוהבת. לא מזמן עזבתי את העיר, את תל אביב, עברתי לגור במושב. זה היה שינוי שרציתי לעשות הרבה זמן ואני שמחה מאוד שעשיתי אותו. לקום בבוקר בטבע זה הדבר הכי נעים שיש. אני מרוויחה שקט, זמן עם עצמי, אני לא צריכה להוציא את האוטו בשביל להגיע לטבע, הוא פשוט פה. להיות בטבע מבחינתי זה הדבר שעושה לי הכי טוב בעולם אז זה מרגיש לי הכי טבעי להיות פה. יש משהו בלחזור הביתה למקום שקט שלי עושה ממש ממש טוב.
הכי מעצבן
כשאנשים לא מדברים בישירות ואומרים דברים לא ברורים. שאנשים לא מדברים תכלס - אין לי כוח לזה. מעדיפה לשמוע אמת גם אם היא לא נוחה או מכוערת.
עוד ב-mako בריאות:
>> 15 סימנים שאתם מזדקנים מהר
>> 6 מיתוסים על שינה שכולם מאמינים בהם
>> אתם חייבים להפסיק לזרוק את קליפת הלימון
רגע שהייתי משנה
מה פתאום. למה לי? אין שום סיבה. קודם כל, אני לוקחת אחריות על כל ההחלטות שלקחתי בחיים שלי גם אם הן היו טובות וגם אם הן היו לא טובות, כנראה חשבתי עליהן לפני שלקחתי אותן ועשיתי את השיקולים שלי, אז מה שהוא באחריותי הוא באחריותי, ואני רוצה להאמין שעד היום אני עומדת מאחורי ההחלטות שלי. מה שלא באחריותי - מה אני יכולה לעשות, אלו החיים.
מכשול בחיים
זו קלישאה אבל אני חושבת שאנחנו המכשול הכי גדול של עצמנו. אני מוצאת את עצמי מדי פעם מדברת אל עצמי לא כל כך יפה, אבל אני מנסה להיות בתשומת לב לזה ולא לעשות את זה הרבה.
שיפור עצמי
קצת פחות ביקורת עצמית, קצת פחות שיפוטיות, כן ביקורת ושיפוטיות במידה טובה שימשיכו לדחוף אותי קדימה בכל מה שאני עושה, אבל לא להיות מאוד מאוד קשה עם עצמי כי זה מלחיץ ולא כל כך נעים.
עוד ספורטאיות מדהימות בעמוד האינסטגרם של Roco_Runs