אנחנו בחיים בעולם בקצב מהיר (לעתים מדי), תזזיתי במיוחד ורועש לא פחות. מספיק להציץ בסדרות נוסטלגיות מהעברכדי להבין עד אנחנו חיים במציאות שנדמה כאילו שמה את שנות ה-80 על הילוך מהיר. אחת ההשלכות לקצב ולעוצמה היא פגיעה, בין היתר, גם בשמיעה שלנו.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך כי קרוב למיליארד צעירים ברחבי העולם (12-35) נמצאים כיום בסיכון לאובדן שמיעה עקב חשיפה לרעשים חזקים. על פי מסקנות הארגון, רעש הוא גורם סיכון שניתן למנוע לפני שהוא גורם לנזק בלתי הפיך אך הוא הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו בשל דרך החיים המודרנית (למשל באמצעות טכנולוגיות שמע כגון אוזניות, טלפונים ניידים, מועדונים והופעות). כיום אחד מכל שני צעירים ברחבי העולם נמצא בסיכון לאובדן שמיעה עקב האזנה לא בטוחה ואצל רבים הנזק הנגרם הוא בלתי הפיך וכזה שלא ניתן לטפל בו על ידי תרופות או ניתוחים.
"על אף זאת, ישנן עדיין דרכים רבות להגן על שמיעתנו מפני פגיעה בלתי הפיכה", אומרת לנו חיה סנדיק, קלינאית תקשורת במדטכניקה אורתופון ומד-אל. "זאת נוכל לעשות באמצעות האזנה נכונה ומספר כללים פשוטים המונעים מאיתנו להיחשף לדציבלים גבוהים ולרעש העלול לגרום נזק. הפגיעה נגרמת לרוב כאשר ישנה חשיפה ממושכת לרעש בלתי סביר לאורך זמן".
מה הם מוקדי הרעש המרכזיים של חיינו?
"רעש נחשב היום לאחד המזהמים הסביבתיים הפוגעים בבריאות ובאיכות החיים. רעש נמצא סביבנו באירועים, במקום העבודה, ובסביבה הקרובה. לעתים הרעש אינו בשליטתנו, אך פעמים רבות ניתן לצפות לו ולהתגונן בפניו", אומרת סנדיק. "פעוטות רגישים במיוחד לרעש ונמצאים בסביבות מזיקות כמו, אירועי משפחה, כאשר עצמה חזקה של קול, שירה, דיבור בוקעים מהרמקולים. חובתנו להגן עליהם באמצעים שונים כגון: אוזניות לגיל הרך, הימנעות ועוד.
"בני נוער וצעירים משתמשים בעזרי שמיעה שונים וחשופים למוסיקה ולשירים ללא ויסות והגבלת העוצמה, ומבלים במועדונים ללא פיקוח על הרעש. בכך הם עלולים לפגוע בשמיעתם באופן מיידי או לאורך זמן. הסברה יסודית ומעמיקה נדרשת על מנת להתאים מוזיקה בעוצמה נוחה שתהיה גם מספקת עבור המאזין אך גם תמנע ירידה בשמיעה בעתיד.
חזית נוספת שחושפת אותנו לרעש מסוכן היא עולם הספורט. "הירידה בשמיעה בעקבות אימונים מסויימים בעולם הספורט היא תופעה מוכרת כבר שנים אך לאחרונה קבלה גיבוי מחקרי. פעילות בספורט מאומץ כגון ספינינג, זומבה שמלווה במוסיקה בעוצמות חזקות מאד עלולה לגרום לירידה בשמיעה. חשיפה לעוצמה לא מבוקרת עלולה להביא לתופעות גופניות רבות כגון עליה בלחץ הדם, דפיקות לב מהירות ומוגברות, סחרור וטנטון, עלולים להגרם מהרעש, כמו גם תופעות רגשיות כמו עצבנות , רגזנות ועוד".
מה עושים? 8 טיפים שיעזרו להגן על שמיעתכם בעת ההאזנה למוזיקה:
-
הגבילו את עוצמת הווליום
"שמירה על הווליום נמוך מ60% בסמארטפון או במחשב הנייד הוכחה כשומרת על השמיעה לאורך זמן. כיום מכשירים מסוימים אף מספקים זאת בתור תכונה מובנית ואף מקפיצים הודעת אזהרה כאשר נחצה את רף הווליום הבטוח". -
הגבילו את משך הזמן
"מומלץ להאזין למוזיקה לא יותר מ-40 שעות בשבוע". -
הגנו על האוזניים מפני רעשים חזקים
"הקפידו להשתמש באטמי אוזניים כהגנה על שמיעה בעת פעילויות הכוללות רעש עוצמתי. אטמי אוזניים הם פתרון נהדר משום שהם יכולים להוריד את החשיפה לצלילים רועשים באופן משמעותי. אם הנכם רגישים השתמשו בהם בעת בילוי במועדון או הופעה"./ -
דאגו להפסקות
"קחו הפסקות מהרעש והגבילו את השימוש היומיומי שלכם באוזניות ומכשירי שמע אישיים -
הפחיתו רעשי רקע
הנמיכו את הרדיו, הטלוויזיה או כל מקור אחר של רעש והסחת דעת ובכך תזדקקו לווליום נמוך יותר בעת האזנה למוזיקה ותמנעו מפגיעה ממושכת באוזניכם.
-
שמרו מרחק ממקורות קול חזקים
צעד אחורה מהרמקולים במועדון או מבימת ההופעה יסייעו להגן באופן משמעותי על השמיעה שלכם.
-
בחרו במכשירים המווסתים את עצמת הקול באופן אוטומטי
-
ישנן אפליקציות וטכנולוגיות בהן ישנן תכונות מובנות המנטרות את החשיפה לקולות עוצמתיים ומזהירות בעת הצורך.
-
בדקו את שמיעתכם
בקרו אצל קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון כאשר הנכם חווים כאבי אוזניים או תחושת טנטון לאחר האזנה למוזיקה. בנוסף, מומלץ לבצע בדיקה תקופתית לאיתור וטיפול מוקדם. חשוב לזכור, שהנזק לשמיעה עלול להופיע גם שנים לאחר החשיפה לרעש ויכול להיות בלתי הפיך עד כדי אבדן שמיעה. בשנים האחרונות חלה מהפיכה בתחום והיצע הטיפולים והפתרונות עבור לקויי שמיעה התרחב משמעותית כאשר אחד הפתרונות הנפוצים הוא מכשירי שמיעה או שתלי שבלול. באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות במקרים רבים ניתן להשיב את יכולת השמיעה ולשפר משמעותית את איכות החיים. הפתרונות הקיימים כיום מתאימים לטיפול במגוון פגיעות בשמיעה (גם לירידה חד צידית בשמיעה) והם עושים זאת ביעילות רבה.