איך הופכים לישראלית הראשונה בטופ של הכדורסל האמריקני? שי דורון (32) משחקת היום במכבי אשדוד, אבל היא הייתה הכדורסלנית הישראלית הראשונה ב-WNBA – המקבילה הנשית ל-NBA והכי גבוה שספורטאית בענף הזה יכולה לשאוף אליו. מאז שהחלה בקריירה המקצוענית שלה, בשנת 2007, דורון הספיקה לשחק גם ברוסיה, ברומניה ובטורקיה. איך מגיעים לגבהים האלה, תרתי משמע? זה בדיוק מה שבדקנו עם דורון בשאלון שלנו.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
כל ההתחלות
"נולדתי בישראל. כשהייתי בת שלוש עברנו לארה"ב, לדאלאס, בעקבות העבודה של אבא שלי. כשהייתי בחטיבת ביניים חזרנו לארץ והתחלתי לשחק כדורסל ברמת השרון. הייתה לי מאמנת, גלית מוסאי, שראתה בי משהו שאני כנראה לא ראיתי בעצמי, והיא התחילה מאוד – מאוד, מאוד - להשקיע בכדורסל שלי. אימונים אישיים, לקחה אותי לכל המסגרות. התחלתי להצליח, לאהוב, התחברתי והחלטתי שאני רוצה להיות השחקנית הכי טובה שאני יכולה להיות. אמרתי, אם כבר להציב לי מטרות אז המטרה הכי הכי קשה והכי רחוקה זה ה-WNBA, הליגה הכי טובה בעולם לנשים. אבל איך אפשר להגיע לשם? למזלי, בגיל 15 חזרתי עם ההורים שלי לארה"ב כדי לסיים תיכון. התקבלתי לקולג', שיחקתי שם כדורסל וסיימתי ארבע שנים עם תואר בקרימינולוגיה".
רגעי השיא
"זכיתי באליפות המכללות בשנה השלישית שלי, ב-2006. הישג מטורף גם למכללה וגם לקריירה שלי. הרי אף ישראלי או ישראלית לא זכו מעולם באליפות המכללות.
מה שהיה מגניב לגבי הקולג' זה שאמרו לי 'משוגעת, מה את הולכת למרילנד, הרי זאת אחת הקבוצות הגרועות'. החלטתי לא ללכת אחרי כל השחקניות הטובות ולבתי ספר הכי טובים, רציתי לבנות משהו מאפס. לעשות משהו מיוחד שאף אחד לא עשה. אמרו שזה לא יקרה, אבל אני ראיתי דברים אחרת. האמנתי שאני יכולה לבנות את הקבוצה עם המאמנת והשחקניות ובשנה השלישית הגשמנו את החלום. זה היה מאוד מאוד מרגש, לגמרי רגע השיא שלי בספורט. גם כל מה שהיה אחרי, כמו לפגוש את הנשיא בבית הלבן. אמריקה וספורט זה משהו אחר, וכשזוכים באליפות זה בכלל וואו. אין לתאר מה שהולך שם. שנה אחר כך עברתי לשחק ב-WNBA, בניו יורק ליברטי".
רגעי המשבר
"המשפחה שלי תמיד הייתה שם ברגעים הקשים, והיו לא מעט משברים לאורך הקריירה. הם תמיד היו שם כדי להקשיב או לתת מילה טובה, אפילו להגיד לי 'לא משנה מה תעשי בחיים, גם אם תגישי המבורגרים, אנחנו נאהב אותך אותו דבר'. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לעזור.
במשברים בספורט אני בעיקר חוזרת לעבוד קשה. חוזרת לאולם, לבסיס. לאורך השנים למדתי שתמיד יש משברים, עליות וירידות, ולפעמים אין מה לעשות - צריך פשוט לעלות על הרכבת ולחכות שהירידה תיגמר, כי אחר כך תהיה עוד עלייה. חשוב מנטלית לדעת את זה. ברור שיותר קל להגיד מלעשות, אבל עם השנים יוצרים את הביטחון הזה - לדעת שאתה כן מספיק טוב ורק צריך קצת סבלנות".
עוד ב-mako בריאות:
>> טס "להתנסות" בהודו - וסובל מפסיכוזה עד היום
>> לשרוף את שבועות ב-20 דקות אימון
>> לא ישנים מספיק? מפחיד מה שזה עושה למוח שלכם
הספורט ואני
"הדברים הכי טובים שהספורט נתן לי הם ביטחון עצמי, יכולת להנהיג והחברויות שיצרתי לאורך הדרך. בכל מדינה שאני נוחתת יש לי חברים ואני מכירה אינספור אנשים בכל העולם. זה מגניב להרגיש בבית בכל כך הרבה מקומות. וזה כמובן בא עם יכולת הסתגלות ותחושה של אחריות מגיל מאוד צעיר. הספורט נתן לי המון בחיים".
השראה ספורטיבית
"פעם הייתי אומרת לך שההשראה שלי בכדורסל היא שחקנית העבר בקי המון, האישה הראשונה שהפכה לעוזרת מאמן בענף ספורט גברים מקצועני בארה"ב. תמיד אהבתי את הסיפור שלה. אבל עם כמה שהיא מדהימה, ההשראה שלי זה ההורים שלי. הם עובדים קשה, איך שהם גידלו אותנו, העבודה הקשה שלהם, הנתינה ואהבה".
טיפים למתחילים
"מי שרוצה לעשות ספורט כמקצוע חייבים לאהוב את זה מאוד, כי זה הרבה ויתורים. פספסתי ארוחות, חגים, טיולים שנתיים. לא שאני מתחרטת, אבל בשביל לוותר על כל הדברים האלה באמת צריך לאהוב את זה. ספציפית בכדורסל, חשוב להתחיל מהיסודות. לא ישר לקפוץ לדברים קשים - להתחיל עם עבודת רגליים, לעבוד עם יד ימין ויד שמאל, דברים מאוד בסיסיים. אם אין בסיס נכון, אף פעם לא תהיה לך יכולת להיות שחקנית ממש טובה".
מוטו לחיים
"פשוט מאוד - אם אני עושה משהו אז לעשות את זה עד הסוף. גם אם אני לא אוהבת אותו, אנסה לעשות את זה בדרך הכי טובה ולהצליח בדרך שלי, אבל תמיד אתן הכל עד הסוף".
מנת בריאות
"אני אוהבת סלט עם שמן זית ולימון. דגש על הלימון, האמת. זו מחלה של אימא שלי, אנחנו שמים לימון על הכל כמעט".
גילטי פלז'ר
"קולה. אני מתה על קולה. בעיקר קולה עם לחם וחמאה בצד. אני לא שותה קולה כל יום, אבל אילו יכולתי הייתי שותה כל יום. אני תמיד מאפשרת לעצמי הכל - במינון. זאת אומרת, אני לא אדפוק שני ליטר קולה, אבל כשבא לי אז אני לא עוצרת את עצמי".
רוצים לראות עוד ספורטאיות מדהימות? בואו לעמוד האינסטגרם של Roco_runs
>> במדור הקודם: נשברים באימון? לאלופת ישראל בטריאתלון יש טיפ