הציפיות שלי ממאמנים אישיים הן בשמיים. אני בתחום מזה כעשור, רואה איך הכל הופך פרוץ יותר, חופשי יותר ומקצועי פחות. וזה עצוב, בעיקר כי מדובר באחד המקצועות הכי חשובים שיש לאנושות.
כיום מדריך חדר כושר נחשב למלצר שמחזיר משקולות, מאמן אישי הוא עוד אחד שצועק "יאללה, עוד אחד!", וסטודיו לאימון פונקציונלי הוא עוד סטודיו לאימון פונקציונלי. המוני אנשים נוהרים למקומות האלה בתקווה להוריד את מה שעלו בחגים, את מה שעלו בהריון, לנסות לשרוף את הקלוריות של שישי או סתם להיפגש עם החברים. שזה בסדר גמור, אבל שורה תחתונה – כולם באים לזוז ומצפים להתאמן תוך שמירה על בריאותם. אך ביקור באינסטגרם או באימון הטרנדי התורן מוכיח שללא מעט מאמנים אין את היכולת לבקר תרגיל. אולי שכחו, אולי מעולם לא ידעו לעשות זאת. סלחו לי, חברים, שכיבות סמיכה כשהידיים מחזיקות TRX והרגליים מונחות על שני בוסו שמונחים אחד על השני, הוא לא בהכרח תרגיל טוב.
כנראה שגם בעולם הכושר סקס מוכר יותר. שלל סרטונים של סלבס שמבצעים תרגילים מגוחכים עולים לרשת, ואני מאוכזבת. מאוכזבת כי אין כאן שום תועלת, מאוכזבת כי למאמן לא באמת אכפת, העיקר שהסלב מצולם תחת הכותרת No pain No gain ויפנק אותו בעוד לייקים ושיתופים ומאוכזבת כי אותם סלבס גוררים אחריהם אלפי מעריצים שמנסים לחקות אותם, דבר שעלול להוביל לפציעות, כי אין מי שיתפוס אותם כשהם יפלו מהפיטבול או יפרצו דיסק. תנו לי סיבה אחת שמצדיקה סקווט על בוסו, עם משקולות סביב הרגליים ומשקולות בידיים. ואל תזרקו לי את התירוץ 'יציבות', כי זה לא זה. האם זה מה שייתן לנו את הגזרה החטובה שכולנו כמהים לה? האם זה מה שיחזק אותנו? האם זה מה שיפתור את טווח התנועה הבעייתי ? אלה הן שאלות שהמאמן חייב לשאול עצמו על בסיס יומיומי, ואני מנסה להבין, איך זה שדבר כל כך קטן – לא קורה. תעלומה.
אני מבינה שזה נורא כיף לראות את המתאמן שלך מזיע, מתנשף ומקלל אותך כי 'קרעת לו את הצורה'. אבל לפעמים זו לא הדרך. זיעה אינה נחשבת כמדד לאימון טוב או פחות, וזה שאכן 'קרעת אותו' יכול לגרום למתאמן נזק. אני גם מבינה את תחושת הסיפוק הזאת של לייקים על סרטון, אבל לא זו המטרה. חבל שזו השאיפה בשנים האחרונות. אז די. מאמן אינו נמדד באיכות הסרטון או התמונה שהוא מעלה, בכמויות לייקים או במספר הריבועים בבטן. ואם לשם אתם שואפים. תפרשו. עכשיו. אני חוששת שלאותם מאמנים אין כלים לחשיבה ביקורתית, וחבל. יש כל כך הרבה שאפשר לעשות, כדי לשפר את מעמדנו בתור מאמנים, כדי להתמקצע, כדי להעמיק בתחום ולפרוח כל אחד במומחיותו.
עוד ב-mako בריאות:
>> בחנו את עצמכם: כמה אתם יודעים על הפין?
>> למה כפיפות בטן לא באמת יעצבו לכם ריבועים?
>> לא תאמינו מה יכול לגרום לאנשים להתאהב בכם
אז מה הופך מאמן לטוב ? מאמן טוב יתאים את האימון למתאמן, ולא ההפך. לא ינסה תרגילים קשים או מסובכים מדי על ההתחלה, ינסה לגשר בין ציפיות המתאמן לבין הבעיה האמתית שיש לתקן ולשפר. רובנו רוצים פשוט להיראות טוב, אך מאמן טוב יידע גם להכניס לאימון שיפור טווחי תנועה, תרגילים פונקציונליים מחיי היומיום (כמו סקווט, דדליפט, לחיצת כתפיים), אימון שרירי ליבה, כוח ולא רק תרגילים לשרירי המראה (חזה ויד קדמית). מאמן טוב צריך לעשות שיעורי בית, והרבה. דין מתאמנת שילדה לפני שלושה חודשים אינו כדין קשיש בן 60, ילד בן 15 עם סכרת או נערה בת 17 עם דימוי גוף מעוות. לכל אחד מהמתאמנים הללו יש לחפור עמוק בחומר ולהבין את את סוג האימון ומהלכו, מה לעשות ומה לא.
מה צריך לעשות מאמן טוב? לקרוא. לקרוא מחקרים, ספרים, כתבי עת רלוונטיים, לערוך דיונים ושיחות עם אנשי מקצוע (פיסיותרפיסטים, כירופרקטים, מאמנים אחרים, פסיכולוגים, רופאים, תזונאים) וגם צפייה באימון אחר. אגב, לא חסרות קבוצות פייסבוק שמתעסקות בעיקר בדברים האלו, וגם בלוגים מקצועיים.
כל מאמן טוב חייב להכיר לפחות איש מקצוע אחד בכל תחום שהוא סומך עליו לצורך התייעצות. לא ייתכן שמאמן כושר יעשה כל העולה על רוחו ע"פ ההיגיון. יש להפעיל שיקול דעת כבד לפני שמתחילים להתעסק עם גופו ובריאותו של האדם. לכן, מאמן אישי הוא אחד המקצועות החשובים ביותר. מאמן אישי יכול לרסק את המתאמן או, מנגד, להרים אותו לשיאים חדשים. נסו לחשוב מה היה קורה לסבתא שלכם עם מאמן אישי גרוע.
ירדן שביט היא מאמנת כושר אישית ומאמנת קרוספיט במועדון Crossfit Hasharon, בעלת תואר ראשון .B.Ed בחינוך גופני מטעם מכללת זינמן במכון וינגייט ובדרך לסיום תואר שני MPE במדעי התנועה והספורט מטעם מכללת זינמן במכון וינגייט