"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, משכללת את הכוח הרוחני של הצדיקים העליונים", אמר הרב קוק פעם, בימים שבהם הצעירים אזרו כוח בשביל להגן על המולדת והצעירות אזרו כוח בשביל להרים תבנית פיירקס עם בלילת תפוחים לתנור.

אם להאמין לרב, הרי שבחודש האחרון אני אחראית ללא מעט מהכוח הרוחני של הצדיקים העליונים, שכן הפקדתי את גופי לאלוהי התאומים, לבודהה של זוקפי הגב ולג׳יזס קרייסט של הגלוטאוס מדיוס, במטרה לחקור את האימונים שהחלו מבצבצים ב-2016 כישבנים אחרי הסקוואט. חלקם אמנם לא הגיעו למכון הסמוך לביתכם, אבל אנחנו מהמרים שבשנת 2017 השרירים שלכם כבר ידעו לזמזם את שמם. או לעשות פורסט גאמפ לכיוון הבית.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

מסכמים שנה ב-mako - לכל הכתבות

1. GOFLO

ממש כפי שדיסני סיפר לנו, מגיע יום שבו המלכה מתעוררת למציאות חדשה שבה רצועה צעירה יותר, קלילה יותר ויפה יותר מאיימת להוריד אותה מהעץ. תרתי משמע. רשמו רשמו: רצועות ה-TRX הפופולריות שתפסו כל סטודיו שמכבד את עצמו והפכו לסיוט של עצי הפארק, יאלצו בקרוב להיפרד מההייפ ולפנות מקום לרצועות ה-GOFLO - פטנט ישראלי שמאיים לכבוש את מכוני העולם. מאחורי ההמצאה עומדת לירון פריהר, מאמנת כושר שביקשה לתת מענה גם למתאמנים שלא מסוגלים להשתמש במלוא משקל גופם על מנת לבצע את התרגילים הפופולרים של רצועות ה-trx, כמו אנשים בעלי מוגבלויות, ילדים ונשים בהיריון. כך נוצרו רצועות הגו-פלו, המורכבות מ-6 רצועות בנג׳י שמנטרלות את מסת הגוף ובכך מאפשרות לבצע מגוון רחב של תרגילים משל היינו נערות גומי. אך אל נא תתלהבו מכל הקטע האקרובטי: הרצועות מייצרות התנגדות חזקה שהופכת גם תרגיל סטטי תמים לאתגר מיוזע ולכן מאפשרות עבודה על כוח, כוח מתפרץ, סיבולת לב ריאה, זריזות ושיווי משקל. ובשורה התחתונה: חיטוב ושריפת שומן.

מדד הקושי: ניתן לצאת מהאימון בדילוגים או בזחילה, תלוי בליבו הרחום של המאמן. וכאמור, גם אנשים בעלי מוגבלויות יכולים להנות ממנו, שכן לרצועות גם מצורפת רתמת תמיכה.
מדד הפאן: הרצועות מאפשרות להתעלם מכוח הכבידה ולעוף על החיים, כך שמדובר באימון מרומם רוח. בהנחה שנולדתם עם פוטנציאל לשמחת חיים.
עתידות: בהתחשב בעובדה שה-goflo כבר הגיע לספרד, פורטוגל, מקסיקו, אוסטרליה, לונדון וארה״ב, נראה שבשנת 2017 נוכל כולנו להכיר את התקרה של המכון מקרוב. או את הרצפה, תלוי בשיווי המשקל שלכם. 

והנה כמה תרגילים שאפשר לבצע עם הפלא הזה:

גו פלו שכיבת סמיכה עם מחיאת כף
גו פלו שכיבת סמיכה עם מחיאת כף


פוש אפ עקרב
פוש אפ עקרב

2. סרף סט

גילוי נאות: לפני שנתיים ניסו לשכנע אותי להצטרף לטרנד החם של 2014 בואכה 2015: הסאפ. מיד עליתי על חליפת גלישה (כנראה המוטיבציה היחידה שלי להסכים), ובקלילות של היפופוטם זינקתי על הקרש. ההמשך ידוע: מים, מלח, מדוזה, סלע בבית השחי. מאז המנטרה שלי פשוטה: תנו לי לגלוש ביבשה, אני מבוגרת מדי למצופים. איש לא הקשיב, חברותיי המשיכו לזמזם בשבתות "בואי לסאפ, זה הכי מחטב!" ואני נותרתי עם ג׳חנון על החוף. אך אז הגיעה רוני דואני ועשתה לי "חלום עליכם". איזו אישה, אם לא הערצתם אותה בניינטיז - זה הזמן. זו חברה לשחקן והאתלט איתי תורג׳מן, ויחד הם ייבאו ארצה את החלום של כל מי שרוצה ליהנות מיתרונות הגלישה בלי השיט של הים: ה-SURF SET - אימון המדמה גלישה על גלשן גלים. הבורד מחובר לשלושה כדורים (מעין בוסו למתקדמים) שיוצרים משטח לא יציב המצריך, קודם כל, שיווי משקל. מפה הופך כל תרגיל למאתגר במיוחד, כשגם סקוואט פשוט או עמידה על רגל אחת מגייסים את שרירי הליבה והופכים את האימון בן השעה (בהדרכתה של דואני, אם התמזל מזלכם להתאמן בסניף הגרייט שייפ באבן גבירול) לכזה שמצריך מגבת, ולא כי קפצתם ראש לתוך גל, אלא כי השומן שלכם מתאבד.
מדד הקושי: קשה, הודות לעובדה שרובנו לא באמת יודעים לפזז על קרקע לא יציבה. ואם כבר התרגלתם לרעידות, סמכו על המאמן/ת שיזרקו עליכם/ן גם משקולות.
מדד הפאן: לא תאמינו כמה מהר חולפות 60 דקות כשאתם לא חוששים להיטרף על ידי כריש.
עתידות: יהיו כאלה שיגידו שזה גימיק, אך ברגע שעולים על הבורד מבינים כי מדובר בדרך נהדרת לעבוד על היציבה, על שרירי הליבה, על הגמישות ועל הקואורדינציה. ובקיצור: בקרוב במערכת השעות של המכון, במקום זומבה.

עוד ב-mako בריאות

>> שאלון: חושבים שהרגלי ההיגיינה שלכם בריאים?
>> האימון הזה לא עוזר לכם, למה אתם עושים אותו?
>> מחקר: ניתוחים קיסריים ישנו את אבולוציית האדם

והנה כמה תרגילים שאפשר לבצע בלי לעלות על בגד ים:

פלאנק רגל למרפק
פלאנק רגל למרפק


סקוואט
סקוואט

חתירה עם משקולת
חתירה עם משקולת

3. אימון קבוצתי

טרפת האימונים הקבוצתיים שהגיעה הנה בשנים האחרונות עם נחיתת הקרוספיט במחוזותנו השתלטה על המרחב, וכעת אנו נדרשים להתאסף בקבוצות ולהתאמן עם הזולת, אף על פי שהזולת הוא הגיהנום. אם פעם חדרי הכושר עודדו אותנו להגיע בזממנו החופשי ולהתאמן כשאוזניות מבשרות להולכים והשבים ״כאן מתנשף מיזנטרופ״, הרי שעתה אנו מתאספים יחדיו על מנת להזיע בצוותא באימונים פונקציונלים, בשיעורי TRX ובקבוצות ריצה מאורגנות בפארק שאף זוכות לקבוצות וואצאפ שבהן ניתן לקבוע שעה, לחלוק משפטים מעוררי השראה ולהעביר תמונות שאפשר להעלות לאינסטוש בתוספת האשטאג משותף. בחודשיים האחרונים קיבלה החברותא הזו טוויסט מעניין, כשהאימונים הקבוצתיים עוברים מהפארק השכונתי - לחו״ל. בשנת 2017 נשמע יותר על חופשות כושר, שאליהן יוצאות קבוצות המעוניינות להזיע יחדיו מבוקר עד ליל. בימים שבהם החברה הישראלית מפולגת ושסועה - טוב שיש משהו שמאחד אותנו - הרצון לעתיד חטוב יותר.
מדד הקושי: באימון מרובה משתתפים, על אף העידוד והתחרות הבריאה, ניתן קצת לחפף. מישהו מוכר משמעת עצמית?
מדד הפאן: בהנחה שאתם חובבי בריות, מדובר באימון כיפי. בהנחה שהשארתם את חדוות החיים שלכם בבית - פחות.
עתידות: שוב לא אתעורר לאימון הריצה של שבת בשמונה בבוקר.

מסכמים שנה ב-mako - לכל הכתבות

ומכיוון ששוב לא התעוררתי לאימון הריצה, הענשתי את עצמי בברפי באימון פונקציונלי:
ברפי
ברפי

4. פילאטיס בר

בעידן שבו אינספור אימונים נלחמים על שריר הלב (והישבן, והזרוע האחורית, והבטן, והירך הפנימית) של העלמה התזזיתית, קשה להתמסר לאימון אחד מבלי לפזול לצדדים. כשזה קורה - הרי שמדובר באימון מנצח, כזה שמצדיק רכישת כרטיסייה גם אם הבטחת לעצמך לצמצם החודש הוצאות. לאימון הפילאטיס בר הגעתי עם מעט ציפיות: מצד אחד אני חסידה גדולה של פילאטיס על כל סוגיו, ומצד שני - מה כבר יכול לרגש אותי יותר ממיטת רפורמר?
ובכן, בר. אותו בר שאותו פקדתי בגילאי 4-6 כאבוקדו עם טוטו, אותו בר שגרם לי להבין שהתפקיד היחיד שיתנו לי ב״אגם הברבורים״ הוא של דלת הארמון - חזר במערכה הנוכחית של חיי כמושא האובססיה החדש שלי. מייסדת השיטה היא לוטה ברק - רקדנית גרמניה שנפצעה כתוצאה משעות הריקוד הממושכות, ערקה ללונדון ופיתחה רצף תרגילים שמטרתם היתה לשקם ולחזק את גופה. בתחילת שנות ה-50 החליטה לוטה להעביר את השיטה, שמשלבת את עולם הבלט הקלאסי עם כושר גופני ושיקום, לקבוצות של נשים בלונדון, ובשנות ה-70 החליטה אחת מתלמידותיה ללמד את השיטה בארה״ב. בשנים האחרונות כבשו שיעורי הבר את ניו יורק, וגם בתל אביב החלו נשים להתייצב ליד הבר - ולא בשביל דרינק. שיעורי הבר שונים משיעורי הפילאטיס הסטנדרטיים - ראשית, כי הם משלבים מוזיקה קצבית ורחוקים שנות אור מאווירת ה״לנשום לעצם הפיוביס״. הם מהירים, דינמיים, סקסיים וסוחטי זיעה, כשהם מנגישים את הבלט הקלאסי ומאפשרים למתאמנות (ומתאמנים! יש גם בחורים!) להתחבר לבלרינה הפנימית, ועל הדרך להעיר את כל השרירים מתרדמת החורף.
מדד הקושי: פאקינג קשה, עם עבודה על כל שרירי הגוף פלוס עבודה אירובית. צפו לצליעת חן ביום שלמחרת.
מדד הפאן: כמו חוג בלט, רק עם אנרגיות מעולות ותחושה שנועדנו ללהקת הבולשוי.
עתידות: בקרוב לא תוכלו לחזור לפילאטיס מזרן. בטח אם תיפלו על השיעורים המעולים של גיל לוי ודנה שוחט.

וככך זה נראה:

פילאטיס בר
פילאטיס בר


פילאטיס בר
פילאטיס בר

שיער: לידור פדידה; ביגוד: נייקי

צולם בלוקר רום, בגרייט שייפ תל אביב, בפילאטיס סטודיו ובבית הכושר נורדאו

ומה לא מספרים לנו על אבקות חלבון?

מסכמים שנה ב-mako - לכל הכתבות