לאחרונה אני נתקלת בלא מעט בדעות שגויות אודות ממתיקים מלאכותיים, שאינן נשענות על מחקרים או עובדות. דעות אלה הן תוצר טיפוסי של הפחדות ותיאוריות קונספירציה למיניהן, שרצות כבר שנים באינטרנט. מאוד קל לרתום אנשים למשוואה השגויה שאומרת "טבעי זה טוב, מלאכותי זה רע", או להאמין בכך שגופים ממסדיים, למשל כמו מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה- FDA , הם מושחתים, או שמחקרים מדעיים מוטים ע"י יצרניות הממתיקים עתירות הכספים (כאילו שחברות שמוכרות סוכר, דבש ושאר ממתיקים טבעיים אינן מונעות ע"י ממון).
בינינו, אינטרנט זה דבר מעולה, אבל לא תמיד אנחנו יודעים איך להתייחס אליו במינון ובצורה הנכונה. שמן קנולה רע או עשוי מנפט, ושמן קוקוס טוב ומרפא את כל המחלות? יש אין ספור מאמרים שיגידו לכם את זה, בעוד שההיפך הוא הנכון. שמן קנולה מופק בכלל מזרעי צמח לפתית. לקרוא מחקרים זה נחמד, אבל מי שקורא אותם לא תמיד יודע לזהות בעייתיות ושגיאות במחקר, מתודולוגיות, סטטיסטיות ועוד.
אם רק חלק קטן מטענותיהם של מפיצי הקונספירציות נגד ממתיקים היה נכון, היינו כבר נתקלים בגוויות מתגלגלות ברחובות; בעוד שבפועל, ממתיקים מלאכותיים, כמו סוכרזית, קיימים כבר משנות השבעים של המאה ה-19. כן, קראתם נכון - המאה ה-19. ועדיין, בכל הזמן שחלף לא נמצא מתאם בין השימוש בהם לבין מחלות כמו סרטן, סוכרת ועוד.
"אין קשר בין שימוש בממתיק מלאכותי לבין תופעות שליליות כלשהן בבני אדם"
למעשה, לא נמצא עדיין שום קשר בין שימוש בממתיק מלאכותי לבין תופעות שליליות כלשהן בבני אדם. מה שכן, הוכח מעל כל ספק שקיים קשר בין שימוש בסוכר על כל צורותיו (כולל, חום, דבש, סילאן וכיו"ב) לבין אוסף גדול של מחלות - החל מהשמנה וסוכרת דרך סרטן, ועד מחלות לב וכלי דם ובעיות שיניים. הממתיקים המלאכותיים מוצגים באופן מטעה כמזיקים, וסוכרים "טבעיים", שהוכחו כמזיקים, משום מה מועדפים ע"י חלק מהצרכנים.
סוגי הממתיקים המלאכותיים
אספרטֵייִם: מורכב משתי חומצות אמינו – חומצה אספרטית ופנילאלנין, שאגב נמצאות בשפע בכל מזון שמכיל חלבון. בעצם אפשר להגיד שאספרטיים מהווה קטע קצר מאוד של חלבון. יש קבוצה מצומצמת של אנשים שסובלים מהמחלה התורשתית הנדירה פנילקטונוריה (PKU), שלהם חשוב לצמצם צריכת פנילאלנין, ועבורם יש אזהרה מתאימה על בקבוקים/אריזות המכילים אפסרטיים. לאחרים אין סיבה להימנע ממנו.
סוכרלוז: בנוי ממולקולה של סוכר, שבה החליפו קבוצת OH ב-Cl, ויש לו טעם של סוכר, רק ללא קלוריות.
אסוסולפם K : מוסף בשתייה ומזון, לא ניתן לקניה בנפרד למיטב ידיעתי.
סטיביה: ממתיק צמחי ללא קלוריות. לא כולם מתחברים לטעמו, אבל מי שכן יכול ליהנות מיתרונותיו הדיאטטיים.
סורביטול: בדומה לאלכוהולים של סוכרים שונים, ששמותיהם מסתיימים ב-"ול", כמו מניטול, קסיליטול וכדומה, גם סורביטול נמצא במוצרים רבים. לקבוצת ממתיקים זו אין טעם לוואי, וכמעט אין בהם קלוריות. עם זאת, יש אנשים שרגישים לממתיקים אלה אשר גורמים להם לשלשולים ולבלגן בבטן. להם מומלץ להימנע מהמוצרים המכילים אותם. לאחרים אין שום מניעה מלצרוך אותם.
אגב, אחד מהאלכוהולים האלה, חדש יחסית, ששמו אריתריטול, הוא ממתיק מצוין, אפשר לקנות אותו בתפזורת. זוהי אבקה לבנה, בלי שום טעם לוואי, עם 0 קלוריות, ואפשר לאפות ולבשל איתו, הוא לא מתפרק בחום. בארץ מוכרים אותו בשם "סביטנגו".
באופן כללי, כל הממתיקים שצוינו מאושרים על ידי ה-FDA – כידוע, זהו ארגון שרק אחרי אישורו מותר להשתמש בתרופות, וכל המידע לגבי הרכיבים נגיש לציבור. מבחינתי, ה-FDA הוא גוף רציני ואמין, וכל זמן שאין להם השגות לגבי ממתיקים מלאכותיים, אני מרגישה נוח להשתמש בהם בעצמי להמליץ לאחרים, וודאי להעדיף אותם על סוכרים "טבעיים".
שורה תחתונה: מי שאוהב טעם מתוק בשתייה ובאוכל, ואינו מעוניין בבעייתיות המוכחת שעשויות להיגרם עקב שימוש בסוכרים למיניהם, יכול להשתמש במבחר ממתיקים מלאכותיים ולצרוך מוצרים שממתיקים בהם.
לרוב של האוכלוסייה אין שום נזק בצריכת ממתיקים בכמות סבירה.