בסקר שנערך לאחרונה נמצא כי כמעט כל הישראלים מוטרדים מהמשקל שלהם (86%) כאשר כשליש מוטרדים מהמשקל במידה רבה. הממצאים דומים גם ביחס לאלו המוטרדים מדימוי הגוף שלהם (83% מתוכם 29% מוטרדים במידה רבה). הסקר נערך בקרב 500 יהודים ו-100 ערבים ישראלים, בין הגילים 18-64, באמצעות "פאנל פרויקט המדגם" - בניהולו של ד"ר אריאל איילון. 

רבים חושבים שזו בעיה של נשים, ואכן נשים מוטרדות יותר מהמשקל ומדימוי הגוף שלהן (44% מוטרדות מאוד מהמשקל ו-38% מוטרדות מאוד מדימוי הגוף), אבל עדיין כרבע מהגברים מוטרדים במידה רבה מהמשקל שלהם וכחמישית (19%) מוטרדים מאוד מדימוי הגוף שלהם.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

אז איך מתמודדים? עושים דיאטות. 60% מהנשים ו-37% מהגברים עשו איזושהי דיאטה בשלוש השנים האחרונות. קצת פחות משליש מהישראלים, נשים קצת יותר מגברים (34% לעומת 28%), נעזרו בדיאטנית בשלוש השנים האחרונות. נשים משתתפות גם בקבוצות שומרי משקל (23% מהנשים ו-4% מהגברים). 16% מהישראלים ניסו כבר יותר מ-5 סוגים שונים של דיאטות.

החדשות הרעות הן שרוב המשיבים אשר עשו דיאטה בשנים האחרונות דיווחו כי חזרו למשקל שלהם אחרי תקופה של עד שנתיים (77%), כאשר חלק משמעותי (40%) חזרו למשקל שלהם כבר אחרי כמה חודשים. אולי ממצא זה פחות מפתיע לאור העובדה שרק 16% מדווחים כי הם מקפידים על אוכל בריא במידה רבה.

איילת קלטר, מנהלת מרכז שפת האכילה לטיפול בהתנהגויות אכילה ותפישת הגוף, מציינת בתגובה שהממצאים מצביעים על המציאות העגומה שבה כמעט ללא קשר לכמה אנחנו שוקלים, אנחנו מתקשים לאהוב את מי שאנחנו ועסוקים באין ספור דרכים לשנות את הגוף ואת משקלו. לדעתה - במובנים רבים אנחנו חברה שמנופובית בהפרעת אכילה.

הבעיה היא שבין המומחים היום, אין כמעט חילוקי דעות על כישלונה החרוץ של הדיאטה. אנחנו יודעים לרדת במשקל אך מתקשים לשמר זאת. לא בגלל שאנחנו חסרי כוח רצון כפי שנהוג לחשוב, אלא כי הגוף שלנו נאבק ומנצח את כוח הרצון. הגוף נכנס למצב הקרוי "פוסט דיאטה" ומפריש בקצב את הורמון הרעב המכונה גרלין, שמעורר אותנו לצורך אמיתי לאכול. ועל זה אין לנו שום שליטה.

אישה בדיאטה (צילום: aijiro, Shutterstock)
44% מוטרדות מאוד מהמשקל ו-38% מוטרדות מאוד מדימוי הגוף | צילום: aijiro, Shutterstock
עוד ב-mako בריאות
>> חשבה שזה יובש בעיניים ומה שגילו זעזע את כולם
>> עזבו פג תוקף: עד מתי אפשר לאכול את זה?
>> זה האגוז שאתם חייבים לשלב בתפריט שלכם

המרדף אחר הרזון

הצורך לרדת במשקל והאמונה שאפשר לעשות זאת על ידי ויסות המאזן הקלורי הולידו מגוון דפוסי התנהגות שעיקרם שליטה. שליטה במה אוכלים, כמה, מתי ואיך. שליטה בכמה קלוריות שורפים באמצעות פעילות גופנית. דיאטה היא משטר. יש חוקים – מותר ואסור. יש אכיפה – בושה, אשם או הוקעה. ניסיונות לרדת במשקל טומנים לנו פח חמקמק, בתוכו מתחבאים התנהגויות אכילה משובשות, אבדן מנגנוני רעב ושובע, דיכאון, אכילה לא בריאה, בעיות חברתיות והנורא מכל - השמנה. כלומר, הניסיונות שלנו לשנות את עצמנו בטווח הרחוק דווקא משמינים.

מרדף הרזון, הדיאטה הנלווית לו והכישלון המונח לפתחם יצרו שפת אכילה – שפת הדיאטה (למשל מחשבות כמו - "אני חייב לרדת במשקל",או "עד שלא ארד במשקל לא אלך לים"). זו שפה המנוהלת מתוך שליטה, הפחדה, הימנעות ואיום ומתוך תכתיב חיצוני המציין מה לאכול, מתי, כמה, איך להרגיש ומה לחשוב לפני, בתוך ואחרי האכילה. זו שפה שאין כמעט איש שאינו דובר אותה והיא כוללת מילים של שליטה, הגבלה והפחדה – מותר, אסור, מסוכן, בריא/לא בריא, מוגבל, עצלן, כושל, כן/לא משמין, רק היום, אם כבר אז כבר, דל, מופחת.

שפת הדיאטה הובילה את מרביתנו לכך שהאכילה שאמורה הייתה להיות אינטואיטיבית וטבעית, הפכה להיות מנוהלת מתוך הפרעה. אבל אפשר גם אחרת - להשתחרר משפת הדיאטה וללמוד שפה אחרת - שפת אכילה קשובה אשר מכבדת את הגוף ואת האוטוריטה שלנו עליו. שפה שnאפשרת חירות פנימית, אכילה בריאה ובעיקר שקט בראש מאותה ביקורת, האשמה ושנאת העצמי.

פרופ' גיא דורון, פסיכולוג קליני מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מסכים עם התפישה הזאת. השיח הפנימי שלנו משקף את הדרך שאנחנו מפרשים את עצמנו ואת המציאות. כאשר בבסיס השיח הפנימי שלנו עומדות אמונות כגון 'אני חייב להראות טוב/מושלם בכול מחיר' או 'רק אנשים יפים ורזים מצליחים' אנחנו עלולים לפתח חוסר סיפוק כרוני מהמראה החיצוני שלנו או חלקי גוף ספציפיים. חוסר סיפוק כרוני כזה עלול לגרום לנו להתנהג בצורה שעלולה רק להחמיר את חוסר הסיפוק שלנו, כולל דיאטות לא בריאות, בדיקות חוזרות ונשנות של המשקל או בדיקות אובססיביות של חלק הגוף שאיננו מרוצים ממנו ועוד.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מתמקד בשינוי והגמשת השיח הפנימי הלא מועיל על ידי אתגור האמונות העומדות בבסיסו. הטיפול הזה נמצא מאוד אפקטיבי לטיפול בהפרעות רבות כולל הפרעות אכילה שונות. לאחרונה, טיפולים ממוחשבים המתבססים על שיטת הטיפול הזאת נמצאו אפקטיביים באתגור ושינוי אמונות לא בריאות ובהתנהגויות הקשורות בהן. על בסיס זה, לאחרונה הוצאנו מספר אפליקציות פשוטות ונגישות לטיפול בהפרעות אובססיביות (GGOC) וגם בהפרעות הקשורות בתפישות גוף שליליות (GGBI).  הרעיון בבסיס האפליקציות הללו הוא לאתגר את השיח הפנימי בצורה הישירה ביותר -- אימון של זיהוי חשיבה לא מועילה והעשרת השיח הפנימי עם חשיבה גמישה וסתגלנית יותר.

בימים אלו חברת טיפולטק, מפתחת טיפול ממוחשב בהתנהגויות אכילה ודימוי הגוף הבנויה על טיפול CBT ומסייעת להתמודד עם סוגיית המשקל באמצעות שינוי שפת האכילה. הפיתוח נעשה בעזרת קמפיין מימון המונים. הסקר עצמו נערך באמצעות חברת פאנל פרוייקט המדגם עבור חברת טיפולטק. הסקר כלל 600 משתתפים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל בגילאי 18-64