השמנה היא אחת הבעיות הגדולות של המאה ה-21. מומחים נוהגים להתייחס אליה כמחלה של ממש, ולא רק כגורמי סיכון למחלות אחרות. כיום, כ-800 מיליון אנשים בעולם סובלים מהשמנה, והצפי הוא שב-2035 קרוב ל-2 מיליארד, כלומר כרבע מאוכלוסיית העולם, תוגדר במצב של השמנה. בנוסף, התחזיות מנבאות כי צפויים כ-400 מיליון ילדים הסובלים מהשמנה, כלומר שמדובר בבעיה עולמית שפוקדת את כל הגילים. גם בארץ המצב לא יותר מעודד, שכן נכון לשנת 2021, רוב האנשים בני 20 ומעלה נמצאים במשקל לא תקין: כ-40% במצב של עודף משקל ועוד כ-20% במצב של השמנה. גם אצל הילדים המצב מעורר דאגה: כ-20% מהילדים בכיתה א' מעל 30% מהילדים בכיתה ז' נמצאים במצב של עודף משקל או השמנה. למרבה הצער, סביר להניח שהמצב רק ילך ויחמיר.

מהן הסיבות להשמנה ועד כמה הגנטיקה משפיעה? מהן סכנות של השמנה, איך אפשר לטפל בה והאם אדם במשקל תקין יכול להיות מוגדר שמן? לרגל יום ההשמנה העולמי, ריכזנו עבורכם את כל מה שצריך בנושא.

איך מודדים השמנה?
השמנה היא מצב של כמות עודפת של שומן בגוף, מה שעלול לגרום לבעיות בריאותיות. הדרך הנכונה לאבחן את המצב, היא על ידי מכשור מתאים שמודד את כמות השומן ואת אחוזי השומן בגוף. מכיוון שמכשור כזה אינו נגיש לכולם, הדרך הפשוטה והנפוצה ביותר היא בעזרת מדד-מסת-גוף (BMI), שמחושב על ידי משקל (בק"ג) - לחלק לגובה (במטרים) בריבוע. למשל, אדם ששוקל 70 ק"ג וגובהו 1.65, יהיה בעל BMI של 25.7. על פי הגדרות ארגון הבריאות העולמי, משקל תקין מוגדר ב-BMI של 18.5 עד 24.9, עודף משקל מוגדר ב-BMI של 29.9-25, והשמנה מוגדרת כ-BMI 30 ומעלה.

האם אפשר להסתמך על ה-
BMI?
ל-BMI יש שתי בעיות עיקריות: האחת - שהוא מתייחס רק למשקל ביחס לגובה, ואין התייחסות להרכב של המשקל. למשל, אדם שישיל ממשקלו 3 ק"ג שומן ויעלה 3 ק"ג של מסת שריר יישאר עם אותו ה-BMI בדיוק, אף שהוא שיפר משמעותית את הרכב גופו והפחית באחוזי השומן. הבעיה השנייה היא שאין התייחסות למין. אצל גברים, כ-15% שומן נחשבים למצב תקין, לעומת נשים שכ-27% שומן אצלן נחשבים למצב תקין. הפער נובע, בין היתר, מהעובדה שלנשים יש כ-7% שומן ספציפיים למין, שאין לגברים.

צלחת מחולקת לפי אבות המזון (צילום:  Oleksandra Naumenko, shutterstock)
תזונה מאוזנת שמכילה את כל אבות המזון, ובעקר חלבון תורמת למשקל תקין | צילום: Oleksandra Naumenko, shutterstock

האם אדם יכול להיות במשקל תקין ובמצב של השמנה?
בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על Normal weight obesity – השמנה במשקל תקין. כלומר, אנשים שמבחינת משקל ביחס לגובה (BMI) הם במצב תקין, אך כמות השומן בגוף חורגת מהנורמה. מצב כזה מתרחש, למשל, בגלל מסת שריר נמוכה ומסת שומן גבוהה. למעשה, לא מדובר במשהו נדיר - השכיחות בעולם של השמנה במשקל תקין הוא כ-5% עד כ-20%. מטה-אנליזה משנה שעברה, שסקרה 25 מחקרים בנושא, מצאה כי אנשים עם השמנה במשקל תקין, בהשוואה לאנשים ללא השמנה במשקל תקין, הם בעלי סיכון מוגבר בכ-40% לסוכרת וליתר לחץ דם, מעל 80% סיכון מוגבר לפרופיל שומנים לא תקין בדם, ובסיכון של מעל 90% לתסמונת מטבולית (שילוב של מספר גורמי סיכון להתפתחות שבץ, סוכרת סוג 2 ומחלות לב). מכאן, שעלינו להתייחס לא רק למשקל עצמו כגורם סיכון לתחלואה, אלא גם לכמות השומן ולאחוז השומן בגוף.

מהן הסכנות בהשמנה?
השמנה פוגעת בבריאות הפיזית וגם בבריאות הנפשית. סיבוכי ההשמנה הפיזית מתבטאים בשני מישורים עיקריים: פגיעה במערכת השריר-שלד, ופגיעה מטבולית, כזאת שמעלה משמעותית את הסיכון למחלות רבות, ביניהן שבץ, מחלות לב ומספר סוגי סרטן.

מהן הסיבות להשמנה
בגדול - אנשים משמינים כי הם מכניסים יותר קלוריות ממה שהגוף שלהם צריך. הסיבות לכך, שרובן ניתנות לשליטה ולשינוי, כוללות בין היתר: ישיבה מרובה, מחסור בשינה, אורח חיים נהנתני, מזון מתועש ואולטרה-מעובד, שיווק מזון לא בריא של מוצרי מזון (בפרסומות, בבתי ספר וכו'), שימוש בתרופות מסוימות ועוד.

משפחת קרדשיאן, 2019 (צילום: Frazer Harrison/Getty Images)
גנטיקה בהחלט משפיעה על המשקל אבל היא לא הגורם היחיד | צילום: Frazer Harrison/Getty Images

רגע, מה לגבי הגנטיקה?

לגנטיקה תפקיד משמעותי בהשמנה. מחקרים שונים מייחסים לה כ-40%-70% מהסיבות להשמנה. הסיבה לכך היא שמבחינה גנטית, מרבית האוכלוסייה 'מתוכנתת' לאגור שומן נגד רעב. מדובר במנגנון הישרדותי שהיה יעיל לתקופות רעב קדומות, אך הוא לא מועיל לנו בתנאי סביבה "משמינים" כמו היום בהם קיים שפע של מזון לא איכותי ועתיר בשומנים, בסוכרים ובקלוריות, וקידמה שמעודדת אותנו לזוז כמה שפחות ולצמצם כמה שיותר את הפעילות הגופנית שלנו. שילוב של כל אלו מביא לכך שאדם אוכל יותר, מוציא פחות וכך הוא עולה במשקל ומשמין.
במילים אחרות – אף שלגנטיקה יש תפקיד משמעותי בהשמנה, זה לא אומר שעלינו לחשוב שגורלנו נחרץ. עלינו להבין שהשמנה היא מחלה שמתפתחת בתגובה לסביבה "משמינה", אך היא תלויה בכל אחד ואחת מאתנו.

איך אפשר למנוע השמנה או לטפל בה?
מה שיקבע אם נרד במשקל או לא, הוא מאזן האנרגיה (הקלוריות) שלנו לאורך זמן. כל עוד נצרוך פחות קלוריות ביום לעומת הקלוריות שנוציא, תתרחש ירידה במשקל. יש המון דרכים לעשות את זה, וקיימות המון "שיטות" וסוגים של דיאטות. אבל בשורה התחתונה, הדרך למנוע השמנה (או לטפל בה אם היא כבר קיימת), היא לנסות להגביר את הפעילות הגופנית (למשל על ידי הגדלת כמות הצעדים היומית שלנו והוספת אימונים), ובעיקר בכך שנעשה כל מה שניתן כדי להפחית את האכילה העודפת.

איך עושים את זה?
ישנן לא מעט המלצות בנושא, שמטרתן לסייע לנו לאכול פחות, אך עדיין להישאר שבעים ככל שניתן. למשל: להגדיל את צריכת הירקות ומזונות אחרים שמכילים סיבים תזונתיים, משום שהם תורמים לתחושת השובע; להקפיד על 7 שעות שינה, שכן מחסור בשינה גורם לעלייה ברעב ובחשקים בגלל שינויים בהורמוני הרעב והשובע; לדאוג לצריכה מספקת של חלבון, כמו במוצרי חלב, דגים, בשר, ביצים וקטניות, שכן החלבון תורם גם הוא לתחושת השובע והוא גם תורם לשמירה על מסת השריר. מובן שמומלץ לדאוג גם לשתיית מים מספקת, להימנעות מג'אנק פוד ועוד. כמו כן, חשוב לציין כי בשנים האחרונות אושר לשימוש מספר תרופות לטיפול בהשמנה, שגם הן פועלות להגברת תחושת השובע. עם זאת, עושה הרושם שהן לא הפתרון הבודד, ויש צורך גם בשינוי באורח החיים במקביל לנטילתן.

_OBJ

שורה תחתונה: מצב ההשמנה בארץ ובעולם הולך ומחמיר, ועלינו לעשות כל שניתן כדי להפחית בשיעורי המגפה, שכן השמנה היא לא רק עניין אסתטי, אלא מחלה שעלולה לגרום למחלות ולסיבוכים רבים כמו - מחלות לב וכלי דם, סוכרת, פגיעה בתפקוד המוח וסרטן. העלאת המודעות, הגברת הפעילות הגופנית, שיפור השינה ובעיקר הפחתת צריכת המזון - כל אלו עשויים לעזור כנגד ההשמנה.

הכותב הוא אמיר וינוגרד , דיאטן קליני ובעל תואר שני בבריאות הציבור