בשבטים קדומים נחשבו זקני השבט כחכמים ובעלי ניסיון, אליהם היו מגיעים צעירים וצעירות לקבל עצה כי הרי 'אין חכם כבעל הנסיון'. התרבות העכשווית לעומת זאת נותנת משקל גדול להווה ולנעורים - "העולם שייך לצעירים". האם הניסיון וידע החיים של מוח מבוגר הם באמת יתרון או אולי דווקא חסרון?

כאשר אנחנו מנסים לגשת לזיכרון, המוח שלנו נדרש לסנן במהירות את כל המידע המאוחסן בו על מנת לאתר את המידע הרלוונטי. ככל שאנו מתבגרים, תהליך סינון זה הופך למורכב יותר. מצד שני, בעוד ששפע המידע הקודם יכול להפוך את שליפת הזיכרון למאתגרת, ניתן לייחס לו גם יתרון - ניסיון חיים יכול לסייע ביצירתיות ובקבלת החלטות.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

מבוגרים מתקשים לדכא מידע לא רלוונטי

מחקר שנערך על ידי חוקרי מוח משלוש אוניברסיטאות שונות: קולומביה, הרווארד וטורונטו בחן מחקרים התנהגותיים והדמיות מוח שהראו כי מבוגרים מתקשים לדכא מידע לא רלוונטי וכאשר הם מחפשים זיכרון ספציפי, הם מרבים לשחזר יחד איתו זיכרונות אחרים, לא רלוונטיים. המחקרים גם הראו שכאשר ניתנת להם משימה קוגניטיבית, מבוגרים מסתמכים יותר על ידע קודם מנבדקים צעירים יותר. המחקר פורסם בכתב העת - Trends in Cognitive Sciences.

במקביל לכך שהחוקרים התמקדו בעיקר בקשיים שעומס הזיכרונות עלול להציב, הם גם הדגישו כי במצבים מסוימים הזיכרונות הללו עשויים ליצור השפעות חיוביות, לדוגמה, בחשיבה יצירתית ברמה גבוהה יחסית ובשימוש יעיל בידע קודם בכל הנוגע לקבלת החלטות, שמתבסס על הניסיון והחוכמה המצטברת לאורך השנים.

אישה מבוגרת עובדת במשרד (צילום: סאלי פאראג, shutterstock)
אישה מבוגרת עובדת משרד מחשב | צילום: סאלי פאראג, shutterstock

פחות שליפה מהירה יותר גמישות מחשבתית

"במוח האנושי קיימים כ-86 מיליארד תאי עצב ובהם מקודד המידע שאותו אנו זוכרים. הקשרים בין תאי העצב, הנקראים סינפסות, הם למעשה אלה שיוצרים לנו את מסלולי הזיכרון במוח. כל תא עצב יודע לתקשר עם עד כעשרת אלפים תאי עצב אחרים, כך שכמות הקשרים במוח היא עצומה", מסביר איתי עניאל, מומחה בפיתוח אסטרטגיות לשיפור הזיכרון.

בהתייחס לכך, ניתן לתאר את פעילות הזיכרון שלנו כמערכת של קשרים שהולכת ונעשית מסועפת ומורכבת יותר ככל שאנחנו קולטים מידע חדש. חוזק הקשרים העצביים משפיע באופן ישיר על היכולת שלנו לשלוף את המידע מהזיכרון וכאשר הקשרים חלשים (עקב מידע לא מתורגל או מסיבות ביולוגיות אחרות) קשה לנו יותר עד בלתי אפשרי לשלוף את המידע מהזיכרון על אף שהוא מקודד בו.

ככל שאנחנו מתבגרים, כמות המידע החדש שקלטנו והידע שרכשנו בתחומי החיים השונים לאורך השנים גדולה יותר וכך גם כמות הקשרים העצביים במוחנו. "במוחם של מבוגרים קיימות אפשרויות חיפוש רבות יותר אחר קשרים שמייצגים ידע שנרכש לאורך השנים, העשויים להשפיע על פונקציות קוגניטיביות אחרות כמו יכולת קבלת החלטות, גמישות מחשבתית, חשיבה יצירתית ועוד", מסביר עניאל.

זוג קשישים מול מחשב  (צילום: richard johnson, shutterstock)
צילום: richard johnson, shutterstock

לדברי עניאל, גם כאשר אנו חווים את הגיל כגורם משפיע על היכולות הקוגניטיביות, ישנן מספר דרכים שיעזרו לנו לשפר ולחזק אותן לאורך זמן:

  1. לנהל אורח חיים בריא שכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית והקפדה על כמות ואיכות השינה מדי לילה. השינה חיונית ליצירת זיכרונות חדשים ושמירתם בטווח הארוך.
  2. לא להפסיק ללמוד – להיות מצויים כל הזמן בתהליכי למידה של נושאים שמעניינים אותנו ולרכוש ידע חדש. (קריאת ספרים, הרצאות, קורסים שפה חדשה ועוד). בתהליכי למידה אנו יוצרים קשרים עצביים חדשים במוח ומחזקים קשרים קיימים, ובכך משפיעים על חיזוק ושיפור הזיכרון.
  3. להתמקד במידע שחשוב לנו לזכור בזמן אמת ולנטרל הסחות דעת – לשאול את עצמנו בזמן אמת: "מה חשוב לי לזכור מכאן?"  השאלה הזאת תעזור לנו להיות קשובים יותר למידע שאותו חשוב לנו לזכור ולהפחית באופן משמעותי מקרי שכחה.
  4. לכתוב בתמציתיות, ביומן, מחברת או על דף מטלות את המידע שחשוב לנו לזכור. הכתיבה מפעילה אזורים מוטוריים במוח ועוזרת לנו לקודד את המידע החשוב טוב יותר בזיכרון.
  5. לפתח חשיבה יצירתית דרך השאלה: "איך אני הולכ/ת לזכור את זה בצורה משמעותית ומעניינת עבורי?". השאלה הזאת תסייע לנו לפתח חשיבה יצירתית אסוציאטיבית וכן לחפש ולמצוא פתרונות טובים לזכירת המידע החשוב.

    דוגמאות: "איך אני הולך לזכור איפה החניתי את הרכב?", "איך אני הולך לזכור איפה הנחתי את המפתח?" או "איך אני הולך לזכור שנעלתי את הדלת?" כל אחד מהמצבים האלה יכול להפוך לאימון קצר לחיזוק ושיפור הזיכרון.
  6. ללמוד ממקרי השכחה –מומלץ לתעד את מקרי השכחה (בפרט את אלה שחוזרים על עצמם) ולשאול את עצמנו מה גרם להם וכיצד ניתן למנוע את הפעם הבאה. דרך הלמידה של מקרי השכחה שלנו נבין שבחלק מן המקרים לא היינו ממוקדים במידע, מחשבות אחרות הסיחו את דעתנו, לא היינו מסודרים או שפשוט לא קיבלנו החלטה בזמן אמת לזכור את המידע.
  7. לשלב בפעילות היומית משחקי חשיבה וזיכרון. למשל ברידג', טריוויה, סודוקו, תשבצים, שחמט או כל משחק אחר שמעניין אותנו ובמקביל מסייע לנו לחזק ולשפר יכולות קוגניטיביות.