להמלצות התזונתיות יש לא פעם חשיבות מכרעת בתהליכי ההחלמה, הריפוי ומניעת מחלות. כמקצוע בריאות פרא רפואי, התזונאיות והתזונאים מלווים אותנו בכל שלב בחיים - מלידה ועד זקנה, ולטיפול המקצועי שלהם יש משמעות. הנה כל מה שלא ידעתם על המקצוע הפרא - רפואי המרתק הזה.
נתחיל מהסוף - הן לא רק כאן בשביל לסייע לנו לרדת במשקל, זו טעות מיסודה. למזון שאנו אוכלים יש חשיבות מכרעת לבריאות שלנו ולאורח החיים שלנו. באמצעות אבחנה נכונה והגדרת טיפול תזונתי, ניתן למנוע בעיות רפואיות עתידיות ולסייע בריפוי מחלות ופציעות. בניגוד למה שחשבתם, הטיפול אינו מתחיל רק כשאנחנו מגיעים לחיינו הבוגרים. התזונאיות מתמקצעות בכל מעגלי החיים: החל מהריון, לידה, ילדים, דרך ספורטאים, קשישים וכן בשלל תחומים כמו נפרולוגיה, גסטרו, סכרת, בריאטריה, כירורגיה, שיקום ועוד.
תזונה מדע ובריאות
תזונה היא תחום מדעי נרחב, צורך בסיסי בכל מעגלי החיים. "המלצות תזונתיות מתבססות על המון נתונים עם קשר ישיר למצב הבריאותי שלנו - בדיקות דם, אבחנות רקע, תרבות, הרגלי אכילה, תרופות, אמונות שקשורות לתזונה, מצב תפקודי, ידע בבישול, מצב מערכת העיכול ועוד", מסבירה לנו גל הרשקוביץ, תזונאית בבית חולים רמב"ם בתחום הנפרולוגיה, ומסבירה את החשיבות הגדולה שיש להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך: "התזונאית מעבדת את כלל הנתונים הרפואיים של המטופל, ובהתאם לכך היא בונה לו תוכנית תזונתית שמסייעת לו ותומכת במצב הרפואי יחד עם כלים פרקטים להצלחה. התפקיד שלנו הוא להתאים את התכנית התזונתית למטופל ולא להיפך".
בקו הראשון של הצוות המטפל
התזונאיות משולבות בהליך הטיפולי מהשלבים הראשונים של האבחנה ומטפלות במנעד רחב של מצבים. "כך למשל בתכנון הריון לתזונת 1000 הימים יש חשיבות רבה להתפתחות העובר והילד ולתכנות המטבולי של הדורות הבאים. כתזונאית שמטפלת באנשים שעברו ניתוחים בריאטריים, אני מלווה גם נשים בהריון לאחר ניתוחים בריאטרים". מספרת ניצן גיל כאהן, תזונאית בריאטרית במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית, ומרחיבה על הסיפוק שבעבודתה: "יש מספר לא מבוטל של אתגרים בזמן ההריון, חלקם שייך לאכילה, לעלייה במשקל, לתסמיני מערכת העיכול. בעבודתי בבית חולים בלינסון, מגיעות אלינו נשים בהריון שעברו ניתוחים בריאטרים. אני מלווה אותן בתהליך של אכילה בריאה ומאוזנת בהריון ולשיפור איכות החיים ".
הדפסת תפריט? הצחקתם אותן
האימרות הרוחשות בקרב הציבור אודות התזונאיות גורסות כי מדובר בנשות ואנשי מקצוע שמדפיסים תפריט לכל דורש. כאהן והרשקוביץ מבקשות להבהיר שההיפך הוא הנכון. "יש אין סוף סטיגמות על התחום שלנו", מציינת כאהן ומרחיבה: "הסטיגמה הכי ידועה היא שאנחנו מחלקות תפריטים. זו טעות מהיסוד וחוסר הבנה של המקצוע. כבר שנים רבות שאנחנו עוסקות בהתאמה אישית של תוכנית תזונה לכל מטופל ולא להיפך, ובאופן מאוד ספציפי. אנחנו מתחשבות במצבם הרפואי, ההעדפות שלהם, סדר היום ועוד, ומסתכלות על האדם שמולנו באופן הוליסטי".
"לאנשים אין הבחנה בין אנשי המקצוע השונים, ולכן חלקם פונים גם לאנשי מקצוע שעוסקים בתחום התזונה ואינם דיאטנים, שלא הוכשרו לטפל במקרים אלה". הרשקוביץ מדגישה את הסיכונים שיכולים להתעורר במצבים כאלו: "במקרים רבים, אנו פוגשים בקליניקה מטופלים שלא טופלו בהתאם לבעיות המטבוליות או המחלות הבסיסיות והדבר עלול ליצור נזקים".
הבוחרים במקצוע, עוברים מסלול הכשרה ארוך ומקיף הכולל תואר ראשון של מדעי התזונה שנמשך שלוש שנים. לאחריו הם ממשיכים לסטאז', ובסופו של דבר הם נדרשים לעבור מבחן ממשלתי. התזונאים משתלבים בבתי החולים, קופות החולים, מוסדות גריאטריים ושיקומיים, טיפות חלב, משרד הבריאות, ובמערכי ההזנה של העיריות ומערכות החינוך.
בשנים האחרונות, ההסתדרות פעלה ופועלת לשיפור השכר של מקצועות הבריאות ובהם התזונאים. נעשו מהלכים לשינוי ושיפור השכר, הדרך עדיין ארוכה ויש עדיין עוד המון עבודה בנושא בראשות איגוד מקצועות הבריאות וההסתדרות. אחד האתגרים הגדולים של המערכת הציבורית הוא לשמר את העובדים לשנים רבות.
טראומה כמשפיעה על דפוסי אכילה
בצל הטראומה שפקדה את אזרחי מדינת ישראל בשבעה באוקטובר, ולאחריו מלחמת "חרבות ברזל", חשוב היום יותר מתמיד להכיר בתרומתם של התזונאים והתזונאיות לבריאות הציבור. טראומה עלולה לשנות לרעה את הרגלי האכילה. אנשים שעברו טראומה, כמו זו של השבעה באוקטובר עשויים לחוות חוסר תיאבון מצד אחד והתדרדרות תזונתית או אכילה מופרזת ורגשית. בנוסף, נצפתה עליה בשכיחות הפרעות אכילה. "במצבי סטרס בחירת המזון שלנו מושפעת גם מאלמנטים נפשיים ומתחרשת אכילה לא אינטואיטיבית", מציינת ניצן גיל כאהן.
תפקידם של התזונאים הוא לטפל כמה שיותר מוקדם בילדים ומבוגרים שהרגלי האכילה שלהם השתנו.
לצד הטיפול בעורף, התזונאיות והתזונאים מטפלים גם בלוחמים שנפצעו בלחימה. "לתזונה יש מקום מרכזי בבריאות במיוחד כשמדובר באדם שעובר תהליך שיקומי", מסבירה נטי לוינטון, תזונאית במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית. נטי פגשה לא מעט חיילים בחצי השנה האחרונה ומספרת על אחד המקרים הבולטים שטיפלה בהם. "הגיע אלינו חייל בן 21 לאחר שנפגע במהלך שירותו הצבאי, עבר החייאה, הורדם והונשם וסובל מפגיעה מוחית. הוא התקבל ליחידה לאשפוז יום להמשך ניסיון שיקומי והגיע אלי לייעוץ תזונתי, יחד עם הוריו, לאחר שהרופאה המטפלת המליצה להם לנסות דיאטה קטוגנית במטרה לשפר את התפקוד הכללי של המוח. מדובר בדיאטה דלה מאוד בפחמימות, פחות מ-30-50 גרם ליום. בהתחלה מאוד חששתי כי זו דיאטה מאוד קשה ליישום ואין לנו מספיק עדויות וניסיון עם מטופלים שעברו פגיעה מוחית. למרות זאת, החלטתי לנסות תוך פיקוח תזונתי ורפואי הדוק והשינויים הגיעו מהר יותר משחשבתי. תוך שבועיים ההורים דיווחו שהוא התחיל להרים ולהחזיק את ראשו, התקשורת השתפרה פלאים, הוא דיבר יותר, צחק ושוחח עם המטפלים ועם האנשים. גם במחלקת הפיזיותרפיה מדווחים על שינוי במוטיבציה שלו. הוא משתף פעולה, יש לו יותר אנרגיה וכוח והוא מצליח לבצע את התרגילים. מאוד ריגש אותי לראות את כל השינויים האלו. חשוב לציין שהשינוי התזונתי לא היה השינוי היחיד בטיפול המטופל ולכן קשה לבודד אותו, אבל ללא ספק שההשפעה התזונתית היתה לטובה". מקרה זה הוא אחד מיני רבים שממחישים את החשיבות של המקצוע ועולם התזונה בהשפעה על בריאותנו. והוא רק מוכיח, כמה חשוב לפנות לגורמי מקצוע מנוסים שייסייעו לנו בדרך להחלמה מלאה.