יותר ממאה ימים חלפו מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, אז נכנסה מדינה שלמה לסחרור. מאה ימים של פחד וחרדה מהעתיד לבוא, של ניסיון להתמודד עם חוסר הוודאות ושל התמודדות בלתי פוסקת עם סטרס. למצב הבלתי אפשרי הזה נכנסים גם חולי אטופיק דרמטיטיס - אסתמה של העור - הנדרשים להתמודד בנוסף לכל אלו עם תסמיני המחלה. התסמינים הללו מקשים על ניהול החיים גם בימי שגרה, אבל הם הופכים למאתגרים עוד יותר בזמן חירום.
יובש כללי של העור, גרד, והתקפים של תפרחות המערבות אזורים שונים של הגוף, הם חלק מהתופעות שאיתן נאלצים להתמודד המטופלים. התפרחות עשויות להתבטא בצורות שונות - אדמומיות, סדקים, שלפוחיות, רבדים יבשים/לחים מפרישים, כתלות בשלב ההתקף. לעיתים הנגעים עוברים זיהום חיידקי משני, ולכן הטיפול בהתקף חריף עשוי לכלול גם טיפול אנטיביוטי.
"חוסר איזון של המחלה מתבטא בהתגברות של הגרד, בפרט בלילה, הגורר קשיי שינה, ולכן משפיע על איכות החיים", מסבירה ד"ר אלינה לוזינסקי, מומחית לרפואת עור ומין, רופאה בכירה במחלקת עור ובמכון הפוטותרפי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "אלה נזקים שמצטברים לאורך החיים. מה שהכי מפריע למטופלים זה הגרד, אבל אי אפשר להתעלם מההשפעה של הפריחה בעור, שכולם רואים. המטופלים שלנו חווים מצבים קשים: בגלל הנגעים בעור מתרחקים מהם, בבריכה, בחדר הכושר, בנבחרות ספורט. כל אלה מעלים את הסטרס של המטופלים, והסטרס מגביר את הגרד. זה מעגל הקסמים שחווים הלוקים באטופיק דרמטיטיס".
דווקא עכשיו: זה הזמן לאזן את המחלה
הפגיעה בשגרת חייהם של חולי אטופיק דרמטיטיס עשויה להיות אנושה. לצד הפרעות שינה, יש מטופלים המדווחים על ירידה בתפקוד בעבודה או בלימודים, בעוד אחרים נפגעים בפן החברתי, בניסיון להתמודד עם הבושה והשלכותיה. אך מה קורה כשמדינה שלמה נמצאת במצב חירום? "חוסר איזון של המחלה מגביר את הסטרס", מסבירה ד"ר לוזינסקי. "אפשר כמובן להציע טיפול להפחתת הסטרס, לדימוי העצמי, למצב החברתי ולהתמודדות עם האירועים הסטרסוגניים שכולנו חווים בחודשים האחרונים, אבל אין לזה משמעות רבה כשהמחלה איננה מאוזנת".
לפי ד"ר לוזינסקי, ככל שמקפידים לאזן את המחלה בתרופות מתאימות ושומרים על ניקיון העור, הדבר עשוי להפחית את הגרד ולשפר את איכות השינה. "לכן, דווקא עכשיו, כשרמת הסטרס עולה בכל מקום, חשוב להתמיד בטיפול התרופתי", היא מדגישה. "אני שומעת מטופלים שאומרים: 'המצב כל כך רע, מה זה כבר משנה אם אני נוטלת את התרופות או מזניחה את הטיפול'. ועל זה אני עונה, שתחת טיפול נכון אפשר להפחית את רמת הסטרס שהמחלה עצמה גורמת, שקיים מעבר לסטרס החיצוני כתוצאה מאירועי המלחמה".
"לאנשים שהתפנו מבתיהם ולא מצליחים להגיע למרפאה, אני ממליצה: דווקא עכשיו חשוב לטפל בעור ביתר שאת, לא לוותר על שימון ולחות לעור, זה אחד הדברים הבסיסיים"
אמנם קשה להשוות, אבל בספרות המחקרית ישנן עדויות שנוגעות לאירועים קשים, כגון הצונאמי ביפן בנובמבר 2011, ורעידת האדמה בזאגרב במרץ 2020 – אסונות ענק עם גלי פליטים, שמזכירים במשהו את מה שעובר על ישראל מאז השבת השחורה ב-7 באוקטובר. "בכמה מחקרים החוקרים בחנו ילדים שסובלים ממחלות אטופיות. מתברר כי לאורך השנים אותם ילדים שחוו התפרצויות אטופיות סביב האירוע, חוו התפרצויות בחומרה גבוהה גם שנים רבות לאחר האירוע. כלומר שהסטרס לא היה נקודתי, אלא הכתיב את מהלך המחלה. וזה מתחבר למלחמה שאנחנו חווים".
״לאנשים שהתפנו מבתיהם ולא מצליחים להגיע למרפאה, אני ממליצה: דווקא עכשיו חשוב לטפל בעור ביתר שאת, לא לוותר על שימון ולחות לעור, זה אחד הדברים הבסיסיים. לא חייבים טיפולי פוטותרפיה או אשפוז יום, שהם טיפולים שגוזלים זמן ומאמץ. בנסיבות כאלה, קריטי לשמור על טיפול שהוא הכי פשוט, יומיומי, שניתן לבצע בבית. מעבר לכך, גם אם קשה להגיע למרפאה הקהילתית שבה מקבלים באופן שגרתי את הטיפול, חשוב לדעת שמערכת הבריאות ערוכה לתת טיפולים גם במסגרות חליפיות״.
״בשנים האחרונות הטיפול באטופיק דרמטיטיס התקדם מאוד, גם המטופלים חשים שיש להם היום טיפולים יעילים״, מסכמת ד״ר לוזינסקי. ״לכן, למרות הסטרס, חשוב לא להתייאש, כי זה עלול להגביר את המחלה. להמשיך להאמין בטיפול ולא לוותר".