זאב רוטשטיין-epm  (צילום: באדיבות epm  עיצוב: סטודיו mako )
צילום: באדיבות epm עיצוב: סטודיו mako

פרופ' זאב רוטשטיין
נשיא וראש הוועדה המדעית המייעצת

"כל חיי הבוגרים עסקתי במערכת הבריאות הציבורית, החל מרופא בבית החולים, רופא מומחה ואחר כך בתחום הניהול. עבדתי ב"מרכז הרפואי שיבא" במשך 37 שנים ועסקתי שם בהגשת שירותים רפואיים באיכות גבוהה לאזרחים ועד חדשנות ופיתוח אמצעי טיפול, מהמתקדמים ביותר. לא בכדי, בתקופתי זה היה בית החולים של המדינה. עזבתי לפנסיה מוקדמת בגיל 66, אך ב-2016 כתוצאה מלחץ שהופעל עלי ע"י משרד הבריאות לסייע גם לביה"ח הדסה, החלטתי לכהן כמנכ״ל בית החולים. עבדתי שם במשך 5 וחצי שנים ואני מקווה שתרמתי לפיתוח הדסה וליציבותה הרפואית והכלכלית. ב-1 באוגוסט 2021, יצאתי מהקריירה הציבורית לאחר כ-43 שנים".

"מאז אני ממשיך להאמין באותם דברים שהאמנתי בתקופה שבה שירתתי את הציבור- אני מאמין ברפואה ציבורית חזקה, במערכת בריאות שלוקחת על עצמה גם פיתוח אמצעים חדשניים, ולאור ההשקפות האלה אני ממשיך לעסוק בדברים שנושקים לרפואה ומטיבים את מצבו של האזרח במדינת ישראל. הפעם, אני עוסק יותר בתחום הטכנולוגיות המתקדמות ובפיתוח אמצעים שיביאו מזור לציבור. בחברת epm נבחרתי להיות נשיא החברה וראש הוועדה המדעית המייעצת".

"החזון האישי שלי בנוגע לעולם התרופות של המחר הוא שלאחר שנים ארוכות של טיפול בחולים, נשארתי בכל פעם עם נושא לא גמור: התחושה הייתה שאנחנו מתקדמים מאוד בעולם המחקר והטכנולוגיות, אבל עדיין ישנן מחלות שלא הצלחנו לטפל בהן, בעיקר במאבק נגד מחלת הסרטן לדוגמה. יש לי תשוקה מאוד עזה להמשיך את אותו מאבק, הפעם מהצד של מפתחי התרופות, על מנת לגוון בעוד ועוד תרופות שיצליחו לעזור לנו במלחמה נגד המחלות, בעיקר המחלות הזוועתיות הקשות, בין אם הן גנטיות, סרטניות, או מחלות דלקתיות. למולקולות שאנחנו מפתחים, יש השפעה בנושא טיפול בדלקת ובמחלות גנטיות, ואנחנו מקווים שמצאנו פתרון ללפחות חלק מהן. אנשים אחרים בני גילי (71), אולי היו נהנים לצאת לפנסיה ולהנות מחוף הים, אבל לי יש תשוקה להמשיך ולתרום וזו הביאה אותי למספר תפקידים וביניהם בחברת epm. לא יהיה יותר מאושר ממני אם המולקולות שאנו מפתחים היום יהפכו בעתיד לתרופות ויצילו אנשים, ימנעו סבל, יאריכו חיים וישפרו את איכות חיי המטופלים".

"חברת  epm היא חברה עם תפיסה צעירה ומהפכנית שעוסקת היום בתחומי מחקר ופיתוח אנלוגיים סינתטיים של קנבינואידים, מקום שגם חברות התרופות הגדולות והמסורתיות מעדיפות לא להיכנס אליו. epm, בשיא החוצפה הישראלית, לוקחת על עצמה דברים מורכבים במטרה לפתח תרופות ממספר מולקולות כימיות במעבדה, בצורה כזו שתביא תועלת למטופלים. לחברה טכנולוגיה ייחודית ופורטפוליו מולקולות רחב עם פוטנציאל להוות בעתיד בסיס לפתרון רב של מחלות דלקתיות. ההעזה הזו, לחשוב שחברה קטנה כמו שהיא היום, אבל מצוידת בחוקרים מעולים וכוח רצון רב מאוד להצליח, היא זו אשר מנחה אותנו בתהליך".

ג'וליאן גאנגולי epm  (צילום: באדיבות epm  עיצוב: סטודיו mako )
צילום: באדיבות epm עיצוב: סטודיו mako

ג'וליאן גאנגולי  
יושב ראש הדירקטוריון

כיהן בשורה של תפקידי מפתח בכירים בתעשיית התרופות העולמית. בין השנים 2015-2019, כיהן כנשיא צפון אמריקה של חברת הפארמה GW Pharmaceuticals, בה היה אחראי על בניית התשתית המסחרית בארה"ב והוביל בהצלחה את אישור התרופה Epidiolex לטיפול באפילפסיית ילדים. זוהי התרופה הראשונה בעולם שמכילה רכיב מצמח הקנאביס ומוכרת רשמית על ידי ה-FDA. 

בין השנים 1998-2004, הצטרף ל"חברת אלרגן" (חברת תרופות), תחילה כחבר בכיר בצוות ההנהלה, ולאחר מכן, משנת 2004 התמנה לנשיא צפון אמריקה בחטיבת התרופות למשך 11 שנים. בתקופה זאת הפכה "חברת אלרגן" לאחת מחברות התרופות המובילות בארצות הברית, כאשר בשנת 2014 הגיעה למכירות של יותר מ-3.8 מיליארד דולר.
כיום, הוא מכהן גם כחבר דירקטוריון של מספר חברות פארמה ביניהן:
Naegis Pharmaceuticals, Outlook Therapeutics, Revance Therapeutics ו- Krystal Biotech.

"תעשיית הבריאות מובילה את עולם החדשנות מזה זמן רב, כאשר הדבר מאפיין אפילו עוד יותר את תעשיית התרופות. השנתיים האחרונות לא רק הוכיחו את החוסן של עסקי הפארמה בזמנים חסרי תקדים, אלא גם הוכיחו שקיימת חדשנות מדהימה בתוך מחלקות מחקר ופיתוח, בלי קשר למדינות מהן הן מגיעות. ממשלות, קובעי מדיניות ורגולטורים היוו כוח שהניע ועודד חברות לחדשנות וסיפקו מסלולים לאישור תרופות כדי לענות על הצרכים הרפואיים. אני מאמין ששני הכוחות הללו, הפועלים במקביל, מספקים את הסביבה המושלמת לחדשנות אמיתית על מנת לטפל במצבים רבים, שכרגע אינם מטופלים כראוי או אינם מטופלים כלל".

"אני מאמין גם שהרקע הזה, יספק את מה שדרוש לחברת EPM על-מנת להשפיע על תעשיית התרופות: מדע הקנבינואידים התפתח מאוד בשנים האחרונות והיום ישנם מוצרים שנמצאים בשוק או במחקר שהם בעלי פוטנציאל לטפל במצבים רפואיים שלא קיבלו מענה עד כה כמו אפילפסיה בילדים למשל. טכנולוגיית הפלטפורמה של epm, המתמקדת בפיתוח ספציפי של נגזרות קנבינואידיות המיוצרות באופן סינתטי, לוקחת את המדע לרמה חדשה. ישנו פוטנציאל משמעותי לפיתוח יעילות רבה יותר, מינונים נמוכים יותר, לצד סיכון מופחת לתופעות לוואי ביחס לטיפולים הקונבנציונליים הנוכחיים. בנוסף, epm בוחנת פיתוח של מוצרים עבור מגוון רחב של מצבים דלקתיים, ולא רק עבור מקרים נדירים. היכולת להרחיב את התועלת הרפואית של המולקולות למגוון רחב יותר של מחלות, יחד עם טכנולוגיה קניינית שיכולה לספק הגנת פטנט משמעותית בעשור הבא, מציבה את epm בחזית המדע המתפתח בתחום". 

 

רפאת משולם-epm (צילום: באדיבות epm  עיצוב: סטודיו mako )
צילום: באדיבות epm עיצוב: סטודיו mako

פרופ' רפאל משולם
חבר הוועדה המדעית המייעצת

"נולדתי בבולגריה בשנת 1930 ומ-1942, אחרי הכיבוש הנאצי, התגוררתי עם משפחתי בכפר קטן בבלקן. בשנת 1949 עליתי ארצה ולמדתי ביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון ויצמן ברחובות. חזרתי למכון ויצמן בשנת 1960, שם עסקתי בכימיה, בין היתר של חשיש. לאורך עשרות שנותיי במחקר, יחד עם עמיתים רבים בארץ ובחו"ל, ביצעתי ניסויים קליניים ופרסמתי כ-470 מאמרים מדעיים, עליהם קיבלתי פרסים לאומיים ובינלאומיים רבים וביניהם פרס ישראל ופרס ממכון הבריאות הלאומי של ארה"ב. אני חבר באקדמיה הישראלית למדעים, שם עמדתי בראש המדור למדעי הטבע בשנים 2007-2013".

החזון של פרופ' משולם לתרופות העתיד הוא פיתוח מולקולות סינתטיות. "במשך אלפי שנים צמחים היו המקור היחיד לתרופות. רופאים בכל העולם למדו את ההשפעות של צמחים מקומיים על מחלות והעבירו את הידע הזה לדור הבא של הרופאים. אנחנו יודעים היום שמשפחות צמחים שונות מייצרות מגוון עצום של מולקולות פעילות ביולוגית ושלרבות מהן יש גם תכונות טיפוליות. התלות הכמעט מוחלטת הזו בצמחים השתנתה בהדרגה החל מהמאה ה-19. כימאים למדו כיצד לבודד מרכיבים צמחיים וכיצד לבצע שינויים ספציפיים במבנה שלהם כדי להפוך אותם למתאימים יותר לשימוש אנושי. תרכובות חדשות, בעיקר על בסיס מרכיבים צמחיים, הפכו לתרופות. למדנו רבות גם על הפיזיולוגיה האנושית והמעורבות של מולקולות ספציפיות בביוכימיה של בעלי חיים ובני אדם, והגענו לשלב שבו אנו לא צריכים להיות תלויים בצמחים בלבד כמקור לתרופות חדשות. 

פיתוח תרופות, במהלך העשורים הקרובים, יעבוד כך: בדיקת מספר עצום של מולקולות ופיתוח הטובות ביותר. מסלול זה הוא יקר ביותר ולאור הדרישות של גופים ממשלתיים (כגון ה-FDA האמריקאי) למידע יסודי על רעילות, אינטראקציות עם תרופות אחרות וכו' הכנסת תרופה חדשה תתאפשר על ידי חברות גדולות בלבד. עם זאת, הגילוי בפועל של קבוצה חדשה של מולקולות פעילות - בין אם הן מוצרים טבעיים או סינתטיים גרידא - עשוי להיות תלוי במידה רבה במחקר אקדמי או שיתוף פעולה של אקדמאים עם חברות. רבות מהתרופות החדשות הן תוצאה של מחקר בסיסי באוניברסיטאות, שכאשר מצליח מועבר לחברות הגדולות לפיתוח. נתיב גילוי זה יימשך כנראה עוד שנים רבות.

"חברות קטנות יכולות להיות מעורבות בשתי דרכים: האחת היא דרך רעיונות חדשים ופיתוח חלקי ומוגבל. מולקולות המבוססות על ידע של תחום ספציפי מפותחות בתחילה במבחנה ואחר כך בניסויים על בעלי חיים. אם זה מצליח, מתבצעת טוקסיקולוגיה, ואחריה מחקר פורמולציה וכו', מה שהופך את המולקולה החדשה למתאימה לניסוי קליני שלב 1. בשלב זה חברות קטנות רבות מוכרות את המחקר שלהן לחברה גדולה. הדרך השנייה, הדרך אליה epm שואפת להגיע, היא דרך רעיונות חדשים ומעורבות בפיתוח. אם לחברה קטנה יש גיבוי מדעי חזק, כלומר היא קשורה לקבוצה מדעית ידועה עם רעיונות מקוריים, ויש לה מספיק גב פיננסי, היא עשויה לשתף פעולה עם חברת פארמה גדולה. הדגש הוא על שיתוף פעולה ולא על מכירת פרויקט. אם תצליח, חברה קטנה כזו עשויה להיות מוכרת כמובילה בתחום ספציפי ויכולה להתרחב במהירות. אני מאמין ש- epm רוצה ללכת בדרך הזו ועד כה זה הצליח. כאשר המולקולות הפעילות שמפתחת epm כתרופות, אותן חומצות קנבינואידיות ייחודיות, יגיעו לשלב 1 בניסוי הקליני, אני מניח ש- epm תפתח שיתוף פעולה עם חברת פארמה בינלאומית גדולה". 

 

פיטר וולברון- epm  (צילום: באדיבות epm עיצוב: סטודיו mako)
צילום: באדיבות epm עיצוב: סטודיו mako

ד"ר פיטר וולבורן
מדען ראשי 

"אני עובד בתעשיית הפארמה מזה 40 שנה ומרבית שנותיי התמחיתי במחקר ופיתוח בחברות ביוטק ופארמה קטנות וגדולות. בין השנים 2011-2001 כיהנתי במספר תפקידים בחברת הפארמה Peplin Biotech שבאוסטרליה, תחילה כסמנכ"ל מחקר ופיתוח , אח״כ כמדען הראשי ולבסוף מנכ"ל. בחברת פפלין ביוטק, פיתחנו וייצרנו תרופה טופיקלית לסרטן העור שאינו מלנומה, אשר נרשמה ואושרה על ידי ה-FDA. החברה נרכשה על ידי חברת הפארמה העולמית Leo Pharma. בשנים 2011-2014 ניהלתי את פעילות Leo Pharma באוסטרליה ובניו זילנד. ב-8 השנים האחרונות, אני מנהל חברת ייעוץ משלי, באמצעותה אני עוזר לחברות ביוטק, פארמה ולאוניברסיטאות הן באוסטרליה והן מחוצה לה בתהליכי הפיתוח השונים".

"החזון שלי הוא לאפשר למטופלים גישה לתרופות פורצות דרך בעלות צורך רפואי משמעותי, להבטיח שהן מפותחות בקצב ובאופן הנכון והמיטבי, ולאפשר את זמינותן לחולים ברחבי העולם".

״אני חושב ש-epm נמצאת בעמדה ייחודית ויכולה להשפיע בצורה משמעותית על שוק התרופות. חברות רבות ביצעו מחקרים שונים בפיתוח תרופות מצמח הקנאביס ובהשראתו. האתגר העיקרי בפיתוח תרופה צמחית טמון בעקביות הייצור או מיצוי החומר. אולם חברת epm נקטה בגישה שונה, בה היא מפתחת תרופות המבוססות על מולקולות סינתטיות של חומצות קנבינואידיות, ולכן אנו יודעים שהמולקולות תהיינה זהות בכל פעם. גישה זו מאפשרת לעבוד עם רשויות רגולטוריות בעולם כגון ה-FDA ו-EMA, כדי לאשר בעתיד את המולקולות כתרופות, ולאפשר לרופאים לרשום אותן למטופלים. ב- epm יש לנו הזדמנות לחולל שינוי גדול בהטמעת השימוש של מולקולות אלו בעולם הפארמה".

 

יפית שטרק- epm  (צילום: באדיבות epm  עיצוב: סטודיו mako)
צילום: באדיבות epm עיצוב: סטודיו mako

ד״ר יפית שטרק
חברת הוועדה המדעית המייעצת

חלוצה בפיתוח קליני של תרופות עם ניסיון של 35 שנים. בוגרת ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, בעלת תואר PhD בפתולוגיה. מומחית לאסטרטגיה, תכנון וביצוע תוכניות קליניות וניסויים קליניים המהווים בסיס לאישור תרופות חדשות במגוון טכנולוגיות ותחומים רפואיים. 

לשעבר, סגנית נשיא בחברת טבע, מקימת ומנהלת המחלקה הגלובלית לניסויים קליניים בבני-אדם בחברה. בעת שהותה בארצות הברית, מטעם החברה, הקימה את המחלקה האמריקאית, ועם חזרתה לישראל המשיכה בהקמת המחלקה בארץ וברחבי העולם. הייתה אחראית באופן אישי לפיתוחן של תרופות פורצות דרך (Blockbusters), כדוגמת הקופקסון לטרשת נפוצה.

לדעתה של ד"ר שטרק, הרפואה העתידית תהיה מותאמת אישית למטופל. הטיפול המיטבי יותאם למחלתו, למצבו הרפואי הכללי, וליכולתו לעמוד בטיפול. התאמת הגישה הטיפולית תעשה תוך שימוש בטכנולוגיות לאיתור תופעות לוואי הכרוכות בטיפול ומניעתן, ובהתאמה לרצונותיו וציפיותיו של המטופל.

"הרפואה העתידית תכלול רפואה רגנרטיבית אשר תתמקד בטכנולוגיות טיפול חדשניות, ביניהן טיפול גנטי, החלפת איברים, יצירת רקמות חדשות, או התערבות באמצעות תרפיה תאית ותרופות לשיקום האיבר או הרקמה הפגועה. באמצעות טכנולוגיות אלו ניתן יהיה להביא לריפוי מלא. שיטות טכנולוגיות חדישות לשיפור האבחון והטיפול, תוך שימוש במסדי נתונים גדולים ובינה מלאכותית יאפשרו הבנה טובה יותר של מנגנוני המחלה ואפשרויות הטיפול בה. פיתוח תרופות מוכוונות מטרה, לטיפול במחלות ללא פגיעה משנית לא רצויה באיברים ורקמות בריאות".

״חברת epm שמה לה למטרה לפתח מולקולות קטנות, יעילות ובטוחות לשימוש בטיפול במחלות נדירות, לפתח נגזרות ייחודיות ויעילות של חומרים רפואיים פעילים. פיתוח תרופות מקור חדשניות המיוצרות בתהליכים סינתטיים ייחודיים להתוויות אשר כיום חסרות מענה טיפולי, או בעלות מענה טיפולי חלקי ולא מספק".

"החברה מתמקדת כיום במחלה גנטית חשוכת מרפא, המאובחנת בגיל הילדות, הפוגעת במערכת המטבולית והעצבית. תקוותנו היא כי פיתוח תרופתי זה ישפר את מצבם הבריאותי ואיכות חייהם של החולים ובני משפחתם". 

*אין לראות באמור הזמנה או הצעה להשקיע בחברה, ואין לראות בו ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה בניירות הערך של החברה. המידע הכלול בכתבה זו אינו מקיף ואינו כולל את כל המידע ביחס ל-EPM ולעסקיה, ויש לקרוא את האמור בה יחד עם תשקיף החברה אשר פורסם ביום 27 בפברואר 2022 ונגיש לעיון באתר האינטרנט של רשות ניירות ערך שכתובתו: www.magna.isa.gov.il לרבות גורמי הסיכון המתוארים בתשקיף ביחס לפעילות החברה והאתגרים הניצבים בפניה.