אחד הדברים הראשונים שהורים דואגים לבדוק כשתינוק חדש בא לעולם, הוא את השלמות הגופנית שלו. אלא שבמקרים נדירים יחסית, תינוקות נולדים עם אשך אחד בלבד. למה זה קורה, האם זה יכול להסתדר באופן טבעי ומתי צריך טיפול? ד"ר עמנואל סגייה, מומחית בכירורגיה ילדים מסבירה בכתבה שלפניכםן.
מהו אשך טמיר (undescended testis or cryptorchidism):
אשך טמיר הוא אשך שלא ירד למקום הטבעי שלו – בשק האשכים. מקום היווצרותו הראשוני של האשך הוא בתוך הבטן. במהלך ההיריון האשך אמור לרדת בתוך התעלה המפשעתית של העובר עד לשק האשכים, ובזמן הלידה האשך כבר אמור להיות במקום. מדובר בתופעה שכיחה למדי: בכ-2-5% מהמקרים, נולדים בנים בזמן הלידה המשוער כאשר האשך לא ירד עד הסוף. במקרה של פגים מדובר ב-33% עד 45% מהמקרים.
סוגי אשך טמיר
ישנם שני סוגים שונים של אשך טמיר:
אשך נמוש: ניתן למשש בתעלה המפשעתית מהאזור הגבוה לנמוך.
אשך לא נמוש: לא ניתן להרגיש אותו. במקרה זה ישנן 2 אפשרויות:
- האשך בטני – עדיין נמצא בבטן.
- האשך לא קיים כלל בשל ניוון טרום לידתי.
ברוב המקרים, בתוך 6 חודשים עד שנה לאחר הלידה, מרבית האשכים יורדים באופן עצמוני ואין צורך בהתערבות כלשהי. כ-1% מהילדים בגיל שנה ידרשו התערבות ניתוחית כדי לתקן אשך טמיר.
מה קורה כשאשך טמיר לא מסתדר לבד?
"בשלב ראשון יתחיל מעקב קליני אצל כירורג/ית. המעקב נמשך עד גיל חצי שנה, כדי לראות אם האשך מגיע באופן טבעי לשק האשכים", אומרת ד"ר סגייה. "לפני הרבה שנים נהוג היה לתת טיפול הורמונלי, אבל כיום בדרך כלל אין צורך בשימוש בהורמונים באופן שגרתי, למעט במקרים ספציפיים.", טוענת ד"ר עמנואל סגייה. "למעשה, בדרך כלל אין בשלב הראשוני צורך בטיפול כלשהו למעט המתנה. בשני שליש מהמקרים האשך נמוש בתוך התעלה ולפי האיגוד אמריקני לאורולוגיה, אין המלצה לטיפול כלשהי."
מעבר לבדיקה הקלינית – לבדיקה הגופנית - ייתכן שיהיה צורך באולטרסאונד. לצד זאת, ד"ר עמנואל סגייה מסייגת את דבריה. "בדיקה קלינית על-ידי כירורגית או כירורג זה הדבר הכי טוב ומהיר שיש במרבית המקרים, אך חשוב שהיא תתבצע על ידי כירורג/ית ילדים או אורולוג/ית ילדים".
מה ההבדל בין אשך טמיר לאשך נייד (retractile testis)?
"אשך נייד הוא אשך שאינו מקובע כמו שצריך בשק האשכים. מצב זה דורש רק מעקב, כי האשך לרוב נמצא במקומו", מסבירה ד"ר סגייה. "עם זאת, המעקב חשוב כי בשליש מהמקרים יכולים להיות מאובחנים בצורה לא נכונה. אשך טמיר, לעומת זאת, הוא אשך שלא מגיע לשק האשכים."
באיזה מצב מנתחים?
"כאשר המצב אינו מסתדר באופן עצמוני, בדרך בגיל שנה, נשקול ניתוח. אם מדובר באשך נמוש, בדרך כלל מקובל לבצע ניתוח במסגרת אשפוז יום", אומרת ד"ר סייגה. "הניתוח נקרא אורכיאופקסי (ORCHIOPEXY) ובו בעצם מבצעים הורדה וקיבוע של האשך. אם האשך לא נמוש, בדרך כלל יומלץ על ניתוח לפרוסקופי (זער פולשני) – ניתוח שבו נעשה שימוש במצלמה בבטן כדי לבדוק אם קיים אשך או לא. אם קיים אשך, מחדירים כלים זעירים כדי להוריד ולקבע אותו. במקרים מסוימים ייבחרו גם טכניקות אחרות לניתוח כגון חתך במפשעה לשחרור האשך וחתך בשק האשכים לקיבוע; רק חתך אחד בשק האשכים ועוד".
האם אשך טמיר שאינו מטופל הוא מצב מסוכן?
כדי לאפשר התפתחות מיטבית של אשך הוא צריך להיות בסביבה עם טמפרטורה נמוכה יותר משל חום גוף. מצב הקיים בשק האשכים ולכן צריך להוריד ולקבע אותו שם. ברוב המקרים אשך טמיר מתקיים עם בקע מפשעתי, בזמן הניתוח מתקנים גם הבקע המפשעתי. ידוע שגברים שנותחו בגיל מאוחר יסבלו מירידה בספירת הזרע ולעיתים מבעיות פוריות. במחקרים רפואיים הדגימו שהסיכון ללקות בגידול ממאיר באשך טמיר גדול עד פי 5 מאשר באשך לא טמיר ושלאחר הקיבוע ניתן לבדוק את האשך ולהבחין בשינויים מבניים שלו.
מה קורה בניתוח?
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, אורכו כ-30 דקות (יכול להיות יותר ארוך אם האשך מאוד גבוה במפשעה או בטני). הניתוח אמבולטורי במסגרת של אשפוז יום, כלומר הילד משוחרר לביתו באותו יום של הניתוח לאחר התאוששות של 2-3 שעות.
מהם הסיבוכים האפשריים בניתוח?
"כמו בכל ניתוח, קיים סיכוי לסיבוכים מסוימים אך הורדה וקיבוע אשך טמיר הוא מהבטוחים ביותר ובעלי אחוז הצלחה הגבוהים ביותר המבוצעים בילדים (מעל 90%). הסיבוכים כוללים זיהוי באזור הניתוח, פגיעה בכלי דם ודימום", אומרת ד"ר סגייה. "סיבוך נוסף הוא במקרים בהם הניתוח נעשה בגיל מאוחר יחסית. הגיל המומלץ לניתוח הוא כאמור לקראת גיל שנה. כשילדים יותר גדולים עוברים ניתוח לפעמים האשך יותר קטן ולא משלים פער הגדילה. נמק של האשך לאחר הניתוח יכול להיווצר ב 1-3% מהמקרים, ככל שהאשך ממוקם גבוהה יותר הסיכוי לנמק מוגבר. ב-1-5% מהמקרים קיים צורך בניתוח חוזר כדי להוריד את האשך למיקום אופטימלי."
התאוששות אחרי הניתוח
"רוב הכירורגים/ות נוהגים לעשות ניתוח הכרוך בשני חתכים, מה שיכול להוביל לקצת כאב. משככי כאבים בדרך כלל מקלים מאוד. כמו כן, אחרי הניתוח אסור לעשות אמבטיות, רק לשטוף קלות עם מים זורמים. גם אסור לשחות, ויש להימנע מפעילות גופנית למשך שבועיים", מסכמת ד"ר עמנואל סגייה. "בתקופה שאחרי יש להיות במעקב צמוד, וככל שהזמן עובר תדירות המעקב יורדת, אך יש לקחת בחשבון שזה מעקב שיש להמשיך בטווח הארוך. אשך טמיר זה לא מקרה שמנתחים ושוכחים". חשוב להבין כי בנים עם אשך טמיר שמאובחנים בזמן ומנותחים בזמן יקבלו התפתחות תקינה, ללא פגיעה בפוריות.
אודות ד"ר סגייה
ד"ר עמנואל סגייה היא מנהלת מחלקת כירורגית ילדים במרכז הרפואי מאיר. היא נולדה בצרפת ולמדה רפואה באוניברסיטה פריס VII. החלה התמחות בכירורגית ילדים בשני מרכזים מובילים בתחום – בית החולים האוניברסיטאי ברואן ובבית החולים האוניברסיטאי רובר דברה בפריס, מומחית בכירורגית ילדים משנת 1999.
בצרפת קיבלה התמחות בכירורגיה כללית וכירורגיה ילדים. תוך כדי ההתמחות, רכשה ד"ר סגייה תואר שני ב- Biological and Medical Sciences מאוניברסיטת פריז XI.
לאחר עלייתה לפני כ-20 שנה, היא עבדה ככירורגית בכירה במחלקת כירורגית ילדים במרכז רפואי אסף הרופא עד 2014 ואחר כך ככירורגית בכירה במחלקת כירורגית ידלם ואחרית על מרפאת לפרוסקופית במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל וכמנהלת מחלקת כירורגית ילדים במרכז רפואי מאיר מאוקטובר 2021.