לאתר של מר שמא

כ-40-20% מהאוכלוסייה יסבלו מורטיגו בשלב מסוים בחייהם. ורטיגו, המתואר פעמים רבות כסחרחורת, הוא מעין תחושה בה הסביבה נמצאת בתנועה או בסחרור למרות שהיא למעשה נייחת.

חשוב לציין כי ורטיגו אינו מוגדר כמצב רפואי בפני עצמו, אלא כתופעה הנלוות לבעיה אחרת. תחושת הסחרחורת האופיינית עלולה להתפתח בעקבות מצבים הקשורים באוזן הפנימית, פגיעות מוחיות, מחלות שונות ואף נטילה של תרופות מסוימות. לעיתים ורטיגו מתפתח בשל נוקשות הגבלה בטווח תנועת הצוואר.

תסמינים

לצד תחושת הסחרור, ורטיגו עלול להוביל להתפתחות של תסמינים נוספים בהם:

  1. ליקוי בהתמצאות במרחב (דיסאוריינטציה)
  2. בחילות והקאות
  3. טשטוש ראייה 
  4. קושי בריכוז

סוגי ורטיגו

קיימים שני סוגים של ורטיגו – ורטיגו פריפריאלי ורטיגו מרכזי:

ורטיגו פריפריאלי (היקפי) -

ורטיגו פריפריאלי מהווה כ-80% מכלל מקרי הסחרחורת. מקורו בבעיה באיבר שיווי המשקל המצוי באוזן הפנימית. לעיתים, הבעיה מערבת גם את עצב השמיעה.
ורטיגו פריפריאלי עלול להתפתח גם עקב גורמים שונים, בהם דלקת של העצב הוסטיבולרי, תזוזה של קריסטלים באוזן הפנימית ועוד.

ורטיגו התקפי – תנוחתי שפיר ( Benign paroxysmal positional vertigo - BPPV) -

הסוג הנפוץ ביותר של ורטיגו פריפריאלי. מקורו בתזוזה של קריסטלים המהווים חלק מאיבר שיווי המשקל המצוי באוזן הפנימית. במקרים אלו, התקפי הסחרחורת יהיו לרוב קצרים ויתרחשו בעת תזוזה, לרבות קימה משכיבה או הטיית הראש לצדדים.

מחלת מנייר

מחלת זו הינה מחלה כרונית שמקורה בפגיעה באוזן הפנימית. המחלה גורמת להתקפי ורטיגו בעוצמות שונות החולפים מעצמם וברוב המקרים מופיעים באופן פתאומי. בשונה מהתקפי ורטיגו אחרים, הסחרחורת הנגרמת עקב מחלת מנייר מתוארת פעמים רבות כתחושת "שיוט", "ריחוף", "ראש כבד" ועוד. כמו כן, לא מדובר בהתקפים תחומים בזמן, אלא במעין תחושה קבועה. לעיתים, עלולות להופיע גם בחילות והקאות.

ורטיגו מרכזי

זהו ורטיגו נדיר יותר מאשר ורטיגו היקפי, ולרוב נובע מפגיעה במערכת העצבים או במוחון הקטן (הצרבלום). מבין הגורמים העלולים להוביל להתפתחותו:

  1.  נטילה של תרופות מסוימות
  2. תחלואה בטרשת נפוצה
  3. שבץ
  4. גידולים שפירים וממאירים
  5. מחלת כלי דם
  6. מיגרנה וסטיבולרית

דרכי טיפול

הטיפול בוורטיגו תלוי בגורם אשר הוביל להתפתחות התופעה. ורטיגו היקפי, הנגרם כאמור מבעיה באוזן הפנימית, ניתן לטיפול באמצעות תרופות, פיזיותרפיה וכן טיפולים משלימים. נטילה של תרופות נוגדות בחילה והקאות, כגון דיסקלם או דרמדין, עשויה לעזור בהקלה על הסימפטומים הנלווים לסחרחורת. לצד זאת, תרופות נוגדות פרכוסים, כגון קרבמזפין או פרמינידון, יכולות גם כן לסייע במיתון התסמינים במקרים מסוימים.
אם הסחרחורת מהווה תופעת לוואי שהתפתחה כתוצאה מנטילה של תרופה מסוימת ניתן לבצע התאמת מינון או שינוי בתרופה הניטלת.

הטיפול בוורטיגו מרכזי, הנובע מבעיה במערכת העצבים המרכזית או במוח, עשוי לכלול מתן של תרופות ו/או טיפול כירורגי.

פיזיותרפיה לטיפול בוורטיגו

פיזיותרפיה המותאמת למצבים של סחרחורת, עשויה לתרום בשיפור תפקוד האוזן הפנימית. הטיפול הפיזיותרפי מסייע באיזון מערכת שיווי המשקל של המטופל והתאמתה לשינויים במנח הראש. בנוסף, במקרים של ורטיגו הנובע מבעיה אורתופדית צווארית, טיפול פיזיותרפי ייעודי לשחרור אזור הצוואר, למשל דיקור יבש, שחרור רקמות עמוקות ומוביליזציה של הצוואר, תורם במרבית המקרים גם להקלה בתחושת הסחרחורת.

שיטת Eplley Manouver

שיטה זו נחשבת כטיפול היעיל ביותר בוורטיגו מסוג BPPV. לאחר אבחון מקיף על ידי פיזיותרפיסט מוסמך הכולל זיהוי של האוזן הפגועה והתעלה באיבר שיווי המשקל בה התרחשה תזוזת הקריסטלים, מתבצע טיפול באמצעות מניפולציות תנועתיות - שינוי בתנוחת הראש בזוויות ספציפיות המסייע בשחרור הקריסטלים מתוך התעלה באוזן הפנימית. לרוב תידרש סדרה של 2-3 טיפולים, המתבצעים בהפרש של כשבוע ימים. הצלחת הטיפול מובילה להיעלמות מוחלטת של תחושת הסחרחורת.

שיטת Dix Hallpke

שיטה נוספת לטיפול בסחרחורת שמקורה בתזוזה של קריסטלים באוזן הפנימית והיא יעילה ב-20% מהמקרים. השיטה מבוססת גם היא על שינוי במנח הראש של המטופל/ת, דבר התורם לתזוזת הקריסטלים למנח תקין.

טיפול ANF בתדרים למחלת המנייר

שיטת שפותחה בשנים האחרונות. בשלב הראשון, מזהה מר שמא את מערכת הגוף הבלתי מאוזנת אשר הובילה להתפתחות מחלת מנייר. לאחר מכן, תוך שימוש במדבקות ייעודיות המעבירות תדרים, הוא יוצר איזון מחדש במערכת זו. כך, לדוגמה, אם מקור הבעיה הוא בחוסר איזון של מערכת העיכול, יונחו מדבקות באזור בטן, והעברת התדרים אל המערכת תסייע בחזרה לאיזון הנדרש לפעילות תקינה של הגוף.

האם ניתן למנוע ורטיגו?  

לצד הטיפול במקור לסחרחורת, קיימות דרכים שונות בהן ניתן לנקוט כדי להפחית את הסיכוי להתפתחות של ורטיגו, בהן:

  1. הימנעות ממצבים שעלולים לגרום לדלקת באוזן התיכונה, כמו שחייה במים מזוהמים.
  2. הימנעות משימוש בתרופות המוכרות כעלולות לגרום לוורטיגו.
  3. שמירה על אורח חיים בריא, הכולל תזונה, פעילות גופנית מתונה ושינה מספקת.
  4. ישיבה ארגונומית ונכונה במיוחד בקרב אנשים העובדים בעבודה משרדית.

 

אודות חסן שמא:
מר שמא הוא פיזיותרפיסט מוסמך, מומחה לטיפולים בסחרחורות ובבעיות אורתופדיות. מר שמא בעל ניסיון של יותר מ-16 שנים ובוגר מגוון הכשרות והשתלמויות שונות בארץ ובחו"ל.
מר שמא מקבל מטופלים בקליניקת פיזיו קוואנטקס באבן גבירול בתל אביב, במודיעין, ואף עורך גם ביקורי בית במקרים מיוחדים.