מה זה ריפלוקס? 

ריפלוקס הוא מצב רפואי בו תוכן הקיבה עולה באופן לא תקין מהקיבה לוושט. קיימים מספר גורמים אפשריים העלולים להוביל להתפתחות של ריפלוקס, השכיחים ביותר הינם הרפיה לא מותאמת וחולשה של  השסתום בין אשר נמצא בין הושט לבין הקיבה. במצב תקין, שסתום זה מונע את עליית החומצה מהקיבה לושט. במידה והשסתום חלש הוא לא מסוגל לבצע את תפקידו כראוי. למעשה, הוא עובר הרפיה אשר גורמת לעליית תוכן הקיבה אל הושט.

גורם שכיח נוסף להתפתחות של ריפלוקס הוא קיום של בקע סרעפתי. במצב זה, עקב חולשה של שריר הסרעפת, מתרחשת עלייה של חלק מהקיבה לאזור בית החזה. אם קיימת גם השמנה בטנית, נגרמת עלייה בלחץ התוך בטני – דבר המוביל ללחץ על הקיבה ולהתפתחות של ריפלוקס.

התסמינים של ריפלוקס 

התסמינים השכיחים ביותר הם תחושת שריפה באזור הגרון ובית החזה, עליה של תוכן  נוזל\ מזון מהקיבה לושט וכאבים בחזה (לאחר שנשלל כמובן מקור לבבי לכאב). תסמינים נפוצים פחות הם אסתמה בגיל המבוגר, שיעול כרוני, כחכוח תדיר בגרון ותחושה של גוש תקוע בגרון.

מהן דרכי הטיפול המסורתיות בריפלוקס ומה המגבלות בהן?

במקרים בהם תסמיני הריפלוקס מופיעים באופן פחות תדיר, עד פעמיים בשבוע, מומלץ לבצע שינוי באורחות החיים. השינוי כולל הפחתה בצריכת פירות הדר, עגבניות ושוקולד; הפסקת עישון סיגריות וירידה במשקל. במקרים בהם תופעות הריפלוקס מופיעות בתדירות גבוהה יותר, שינוי באורח החיים לרוב לא מספק הטבה מלאה ויש לפנות לטיפול משמעותי יותר, לרוב באמצעות תרופות.

התרופות הנפוצות לטיפול בריפלוקס הן תרופות ממשפחת חוסמי תעלות המימן. תרופות אלו מייצרות חסימה המדכאת את הפרשת החומצה בקיבה. למעשה, טיפול זה אינו מונע מתוכן הקיבה לעלות לושט, אלא גורם לו להיות פחות חומצי ולכן הוא מספק מעין מענה סימפטומטי.

הטיפול התרופתי עשוי להועיל במקרים בהם התסמין העיקרי הנגרם עקב המחלה הוא צרבת. עם זאת, במצבים בהם המחלה גורמת לתסמינים אחרים, לרבות תחושת עליית המזון לוושט, כחכוח חוזר ונשנה או שיעול, יעילות הטיפול עלולה להיות פחותה.

בנוסף, חשוב לציין כי הטיפול התרופתי הוא כרוני, על כל ההשלכות הנלוות לכך, כולל תופעות לוואי אפשריות. כך למשל, מחקרים שבוצעו במזרח אסיה הראו כי שימוש ממושך וקבוע בתרופות ממשפחת תרופות זו עלול להעלות את הסיכון לסרטן הקיבה. לבסוף, מחקרים שונים הראו כי, כ-30% מאלו שלוקחים את התרופות אינם מגיעים לתגובה מלאה לטיפול, כלומר התסמינים נשארים במידה מסוימת.

סטרטה: טיפול אנדוסקופי לריפלוקס

סטרטה הוא טיפול אנדוסקופי, לא ניתוחי, המבוצע לאחר בדיקת התאמה לפעולה. במהלך הפעולה מכניסים מכשיר ייעודי חד-פעמי דרך הפה לאזור השסתום, בין הושט לקיבה. דרך מחטים קטנות המוחדרות לדופן הושט  מבוצע חימום מקומי לתוך השריר של הושט  והקיבה באזור המסתם. החימום גורם לשריר לעבור תהליך של שיקום ועיבוי, מה שנביא להפחתת  הריפלוקס .

הפעולה אורכת כ-40 דקות עד כשעה והיא מבוצעת תחת טשטוש בלבד (כמו גסטרוסקופיה,)

האם הפעולה יעילה?

הפעולה נחשבת פעולה יעילה מאוד, כשהיעילות שלה לאורך 5 שנים עומדת על כ-86%, ול-10 שנים על כ-64%, בדומה באופן יחסי ליעילות של הניתוח לטיפול בריפלוקס. מחקרים שבחנו את ההליך הראו כי הוא מפחית את הצורך בטיפול תרופתי ומונע ניתוח.

האם הפעולה בטוחה?

הפעולה בטוחה מאוד, ואחוז הסיבוכים בה נחשב לנמוך במיוחד (מתחת ל-0.5%). מדובר בפעולה ותיקה המבוצעת כבר יותר מ-20 שנים במדינות רבות ברחבי העולם וסייעה לאלפי מטופלים לטיפול בבעיה.

מה יתרונותיה על פני הטיפולים המסורתיים? 

בשונה משאר הניתוחים לטיפול בריפלוקס, סטרטה אינה כרוכה בשינוי של מבנה הושט, אלא בתיקון הסוגר בלבד. חשוב לדעת כי במצבים שבהם הפעולה אינה מועילה, ניתן תמיד לבצע את הניתוח. מנגד, אם בוצע ניתוח הפעולה האנדוסקופית לא תתאפשר תמיד.

מי נחשב מעומד מתאים לביצוע הפעולה? 

סטרטה מתאימה לכל המבוגרים הסובלים מריפלוקס, להוציא את אלו הסובלים מבקע משמעותי. פרוצדורה זו יעילה גם למטופלים שעברו ניתוח בריאטרי (לירידה במשקל)ואינם נחשבים יכולים לעבורטיפול ניתוחי לטיפול בריפלוקס

מה מהלך ההחלמה אחרי ביצוע הפעולה ותוך כמה זמן נבחין בשיפור?

בשונה מניתוח, המטופלים משוחררים לביתם כשעתיים לאחר ביצוע הפרוצדורה. במשך יומיים לאחר ביצוע ההליך יש לצרוך מזון רך. בחודש הראשון שלאחר הפעולה אין לאכול מאכלים קשים במיוחד, כמו פופקורן או בייגלה.

הקלה סימפטומטית ניכרת תורגש לרוב לאחר 3-6 חודשים, אז תהליך הבנייה הטבעי של השסתום יגיע לשיאו.

איפה ניתן לבצע את הליך הסטרטה?

פרופ' דן קרטר הינו היחיד שמבצע את הפעולה באופן שגרתי בישראל.

פרופ' דן קרטר הוא רופא מומחה לרפואה פנימית ולגסטרואנטרולוגיה, פרופ' באוניברסיטת תל אביב ומנהל השירות לנוירו-גסטרואנטרולוגיה ורצפת האגן במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, רמת גן.

פרופ' קרטר הוא בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון, עבר התמחות ותת-התמחות בגטסרואנטרולוגיה במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, רמת גן. ועבר השתלמות עמיתים בגרמניה.

 

לעמוד מומחה באינפומד של פרופ' קרטר

לאתר הבית של פרופ' קרטר