דום נשימה בשינה היא הפרעת שינה שכיחה העלולה להתפתח במבוגרים ובילדים כאחד. כ-9-17% מהמבוגרים סובלים מההפרעה (שכיחות המשתנה בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי), ו-2-6% מהילדים לוקים בה. במצב זה, קיימים אירועים נשימתיים חוזרים בזמן השינה בהם מתרחשת חסימה של דרכי האוויר העליונות אשר גורמת לקיטוע של השינה ולירידות חוזרות ברמות החמצן בדם.
מנחירות ועד לאי שקט: התסמינים שיעוררו חשד בילדים ובמבוגרים
התסמין המוכר והרווח ביותר אשר עלול להעיד על דום נשימה בשינה בקרב מבוגרים הוא קיום של נחירות או הפסקות נשימה בשינה. לצד זאת, הסובלים/ות מהבעיה חווים לא פעם תחושה של חוסר רעננות עם היקיצה, זאת למרות הקפדה על משך שנת לילה מספק; תחושת ישנוניות במהלך היום; וכן גם נטייה להירדמות במהלך היום.
בקרב נשים שכיחות יותר תחושות של עייפות וחולשה במהלך היום. לצד תסמינים אלו חלק מהסובלים/ות מההפרעה מדווחים/ות גם על תחושת יובש בפה במהלך השינה או עם הקימה, הופעה של כאבי ראש עם ההשכמה או במהלך הלילה וכן גם נוקטוריה – השתנה מרובה במהלך הלילה.
בקרב תינוקות ופעוטות, ברוב המקרים ניתן יהיה להבחין בנשימה כבדה או חרחורים במהלך השינה. לצד זאת, ילדים רבים הסובלים מההפרעה נוטים לישון עם פה פתוח וראש מוטה אחורנית, חווים תנועתיות רבה בשינה וכן גם הזעה במהלך הלילה. בניגוד למבוגרים, הביטוי לדום נשימה בשינה בקרב ילדים בשעות הערות יהיה אי שקט או הפרעות התנהגות.
מהן ההשלכות של דום נשימה בשינה?
בקרב מבוגרים דום נשימה בשינה עלול להעלות את הסיכוי לפגיעות במגוון איברים ומערכות שונות בגוף, לרבות תחלואת לב (כולל התפתחות של הפרעות קצב), אירועים מוחיים, התפתחות של יתר לחץ דם, סוכרת, דיכאון וחרדה, ועוד. השלכות אלו יתפתחו לרוב לאורך זמן אם ההפרעה אינה מטופלת. בטווח הקצר הישנוניות עלולה להוביל לעלייה בסיכון למעורבות בתאונות דרכים ותאונות עבודה, לפגיעה בזיכרון, בריכוז ובקשב.
בקרב ילדים דום נשימה בשינה יכול להוביל להתפתחות של הפרעות התנהגות שיתבטאו באי שקט, הפרעות קשב וריכוז ועוד. בקרב פעוטות ההפרעה עלולה להוביל לקושי ברכישת השפהולהאטה בצמיחה בגובה ובמשקל. בטווח הארוך גם בקרב ילדים יכולים להופיע סיבוכים, כמו יתר לחץ דם, שינויים לבביים, הפרעות בגדילה והפרעות למידה.
מהם הגורמים לדום נשימה בילדים ובמבוגרים?
במבוגרים, האיזור המרכזי של חסימת דרכי אוויר בזמן שינה הוא בסיס הלשון (צניחה של הלשון, אך החסימה יכולה להיות גם באיזור האף או הלוע. בקרב ילדים, החסימה היא לרוב עקב הגדלה של השקדים ו/או השקד השלישי (אנדואיד). גורם סיכון משותף לילדים ומבוגרים הוא השמנת יתר.
מה כולל הליך הבירור בכל אחת מהאוכלוסיות?
בקרב ילדים ומבוגרים אבחון ההפרעה מתבצע באמצעות בדיקת שינה.
בילדים הבדיקה מתבצעת במעבדת שינה. במהלכה, הילד מחובר במהלך כל הלילה למספר ערוצי ניטור, בהם EEG (ניטור גלי המוח), EOG (תנועות העיניים) EMG (מתח שרירים). בעזרת אמצעי הניטור שפורטו לעיל ניתן לבחון את מבנה השינה ואת היקיצות וההתעוררויות בלילה. בנוסף יש ניטור של אק"ג, רמת החמצן והפחמן הדו חמצני בדם, תנועות הנשימה בבית החזה ובבטן וזרימת האוויר דרך הפה והאף. במהלך הבדיקה במעבדה הנבדק מצולם במהלך כל הלילה. ההירדמות במעבדת השינה היא ספונטנית (ללא חומרי הרדמה). עם היקיצה בבוקר הנבדק משוחרר לביתו.
במבוגרים, בדיקת השינה מתבצעת ברוב המקרים בבית. הנבדק מנוטר במשך הלילה באמצעות מכשור ביתי אותו הוא מקבל במרפאה. חשוב לדעת כי ישנם מטופלים (למשל אלו הסובלים ממחלת ריאות כרונית), שאינם יכולים לבצע את הבדיקה במסגרת הביתית ולכן יבצעו אותה במעבדת השינה.
לאתר הבית של פרופ' ריבי טאומן
אילו טיפולים קיימים כיום להפרעות נשימה בשינה?
הטיפול בדום נשימה בשינה במבוגרים תלוי מידה רבה בחומרת ההפרעה:
דום נשימה בדרגה קלה יטופל באמצעות ניתוחי אא"ג. למעשה, לאחר בחינת מיקום החסימה וסוגה ייבחר גם סוג הניתוח שיבוצע. בנוסף, קיימים התקנים דנטליים המסייעים בפתיחה מכאנית של דרכי האוויר החסומות, זאת באמצעות קידום הלסת התחתונה קדימה. חלופה שמרנית נוספת העשויה להוות טיפול יעיל בהפרעה בדרגה קלה היא שינוי בתנוחת השינה (המנעות משינה על הגב) וכן ירידה במשקל.
דום נשימה בדרגה בינונית וקשה יטופל בשלב הראשון באמצעות מכשיר CPAP.
CPAP הינו טיפול בלחץ חיובי שמביא לפתיחת דרכי האוויר החסומות וכתוצאה מכך להפסקת הנחירות והפסקות הנשימה במהלך השינה. טיפול באמצעות מכשיר ה-CPAP נמצא כיעיל ביותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת הסובלת מההפרעה. טיפול זה אינו תורם רק לשיפור איכות החיים, אלא נמצא גם כמסייע במניעת תחלואה לבבית ומוחית. חשוב לדעת כי לא מדובר בטיפול בחמצן ואין סכנה להתפתחות של תלות בטיפול.
כ-15% מהמבוגרים הסובלים מההפרעה ומטופלים באמצעות CPAP ימשיכו לסבול מישנוניות במהלך היום למרות הטיפול. במקרים אלה חשוב לפנות שוב אל רופאת השינה להערכה מחודשת והתחלת טיפול תרופתי במידת הצורך.
בילדים, קו הטיפול הראשון יהיה כירורגי ויכלול ניתוח לכריתת השקדים או האנדואיד. ניתוחים אלו מתבצעים על-ידי רופא/ת אא"ג ילדים ולרוב יפתרו את הבעיה. עם זאת, אם הילד ממשיך לסבול מתסמינים המעידים על ההפרעה לאחר כחודשיים ממועד ביצוע הניתוח, יש לבצע בדיקת שינה נוספת להערכה מחודשת של הגורם לדום הנשימה בשינה. אם לאחר הניתוח דרגת החומרה של ההפרעה קלה, היא תטופל באמצעים שמרניים לרבות התאמה תזונתית (אם עודף משקל נמצא כגורם להפרעה) או טיפול באמצעות נוגדי דלקת.
למי יש לפנות אם עולה חשד לדום נשימה בשינה?
במקרים שבהם עולה חשד לקיום ההפרעה חשוב לפנות לרופא/ת שינה לשם תשאול מקיף והפנייה לאבחון שינה במידת הצורך. אבחון נכון וטיפול מתאים עשויים להוביל לשיפור משמעותי באיכות השינה ובתסמינים ולהפחתה ניכרת בסיכון לסיבוכים הקשורים בהפרעה.
פרופ' ריבי טאומן, היא מומחית ברפואת ילדים וברפואת שינה, מנהלת המכון לרפואת שינה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, איכילוב.
לאתר הבית של פרופ' ריבי טאומן