בעשורים האחרונים חלה עלייה בגיל הנשים הבוחרות להרות. הסיבות לכך רבות וכוללות שאיפה לבניית קריירה משגשגת טרם שלב ההורות, מיצוי הפוטנציאל האישי וכן גם מציאת בן/בת זוג מתאימים.
למרות הרצון הטבעי למצות את היבטי החיים השונים לפני המעבר לשלב ההורות, נשים מודעות גם לקיום של השעון הביולוגי אשר תוחם את תקופת הזמן בה ניתן להיכנס להריון ולהביא ילדים לעולם.
מדוע תקופת הפריון של נשים מוגבלת בזמן?
בשונה ממערכת הרבייה הגברית, המסוגלת במצב תקין לייצר תאי זרע כמעט לאורך כל החיים, נשים נולדות עם מאגר קבוע של ביציות המצויות במצב רדום בתוך זקיקים בשחלות. למעשה ירידה במספר הביציות מתרחשת עוד במהלך התפתחות העובר ברחם.
עם הגעה לבגרות מינית וקבלת הוסת, בכל מחזור חודשי בתגובה לגירוי הורמונלי מוחי, מגויסת ממאגר הביציות קבוצת זקיקים בה מצויות כאמור ביציות רדומות המתחילות להבשיל לקראת קליטת הזרע. בכל קבוצה מצוי זקיק אחד המגיב יותר לגירוי ההורמונלי ומכונה גם זקיק מוביל. זקיק זה יגדל יותר בהשוואה לאחרים בעוד שהאחרונים יעברו תהליך של ניוון.
בזמן הביוץ תחרוג הביצית מהזקיק המוביל אל החצוצרה ותמתין כיממה לזרע לקראת הפריה פוטנציאלית. אם לא התרחשה הפריה יופיע דימום וסתי. על כן, בכל מחזור חודשי בו לא מתרחשת הפריה, מאגר הביציות הקיים בגוף הולך ומצטמצם.
לצד זאת, לאורך חיי האישה מתרחשת גם ירידה באיכות הביציות. שינוי זה, באיכות ובכמות הביציות הקיימות בגוף האישה, מגיע לשיאו לרוב באמצע העשור הרביעי לחיים (סביב גיל 35).
מהו שימור פוריות חברתי ומי זכאית לו בישראל?
שימור פוריות הוא זכאות לביצוע של הליכי שימור פריון עבור נשים העומדות בקריטריונים מסוימים.
כיום, ישנן שתי קבוצות אוכלוסייה מרכזיות הזכאיות לטיפולי שימור פוריות בישראל. הראשונה, מאגדת בתוכה נשים בעלות אינדיקציה רפואית שאינה מאפשרת כניסה להריון באופן טבעי בעתיד, למשל נשים אשר עוברות טיפולים כימותרפיים או קרינתיים לטיפול בסוגים שונים של סרטן.
הקבוצה השנייה כוללת נשים המעוניינות לשמר את הפוריות על רקע חברתי. אלה הן נשים ללא רקע רפואי העומדות בקריטריונים מסוימים.
מה מגיע לי במסגרת הליך שימור פריון חברתי?
בשנת 2011, נכנס לתוקפו חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הקובע כי נשים בגילאי 30-41 (רווקות ו/או נשואות), יוכלו להקפיא ביציות מסיבות שאינן רפואיות ("שמירת פוריות סוציאלית"). הזכאות כוללת ארבעה מחזורי טיפול, ובלבד שסך הביציות שיוקפאו לא יעלה על 20 ביציות. יש לציין כי הליך זה אינו כלול בסל הבריאות ועל כן כרוך בתשלום. כיום טווח המחירים נע בין 6,500 ₪ ועד 9,000 ₪ לסבב, ובנוסף לכך קיימת עלות התרופות ההורמונליות העומדת על כ- 3500 ₪ בממוצע. במקרים מיוחדים, בקרב נשים בגילאי 30-39 בהן עולה חשד לרזרבה שחלתית נמוכה, קופות החולים מבצעות את שימור הפוריות במימונן.
אילו אפשרויות קיימות לשימור פריון?
- הקפאת ביציות בלבד (ללא הפריה): זהו הליך שכיח יותר בו בוחרות רוב הנשים, בעיקר אלו ללא פרטנר שאינן מעוניינות בתרומת זרע כדי לשמור בעתיד על האפשרות להפריה מזרע בן זוג.
- הקפאת ביציות מופרות (עוברים): בהליך זה נעשה שימוש בביצית שהופרתה עם זרע בן הזוג או זרע מתרומה. למעשה, הביצית המופרית מתפתחת בתנאי מעבדה במשך מספר ימים לכדי עובר בשלביו הראשוניים ורק אז מתבצע הליך ההקפאה. בעבר, הליך זה היה נפוץ בעיקר בקרב נשים המעוניינות בהורות יחדנית או כאלו שאינן מתכננות זוגיות עם גבר. עם זאת, לאחרונה גם בני זוג פונים לחלופה זו מסיבות שונות. סיכויי הישרדותן של ביציות מופרות (עוברים), גבוהים במעט מביצית שאינה מופרית.
- חצי ביציות חצי עוברים: שילוב של שתי החלופות שצוינו לעיל.
כיצד מתבצע הליך הקפאת הביציות?
טרם ביצוע הפעולה, חשוב לבצע בדיקות דם ובדיקת אולטרסאונד להערכת הרזרבה השחלתית – כמות הביציות הפוטנציאליות הצפויות להגיב לקראת השאיבה. הבדיקות המקדימות נדרשות להתאמת המינון של הטיפול התרופתי וכן גם לשם ביצוע של תיאום ציפיות טרם תחילת הטיפול.
חשוב לדעת כי המספר הסופי של הביציות ייוודע רק בתום התהליך – לאחר ביצוע השאיבה וההקפאה.
שלב ראשון: טיפול תרופתי
ניתן בזריקות הנלקחות באופן יומיומי. מטרת הטיפול היא לגרות זקיקים רבים שיתפתחו בו זמנית בצורה סינכרונית (ולא רק זקיק מוביל אחד). משך הטיפול הממוצע הוא כתשעה ימים.
שלב שני: שאיבת הביציות
השאיבה מתבצעת לרוב תחת הרדמה כללית ובהנחיית אולטרסאונד. מדובר בפעולה קצרה האורכת לרוב כ-15 דקות.
שלב שלישי: הקפאה
הביציות שנשאבו נבדקות בקפדנות במעבדה צמודה על-ידי צוות אמבריולוגים/יות, ורק הביציות התקינות שלהן סיכוי עתידי להפריה מוקפאות. המטופלת תוכל להשתמש בביציות שהקפיאה עד לגיל 54, אולם חשוב לזכור כי הריון בגילאים מאוחרים כרוך בעליה משמעותית בסיבוכי הריון (לידות מוקדמות, פגות קיצונית, רעלת הריון, סוכרת הריונית וכד') . לרוב הקפאה לזמן העולה על חמש שנים תהיה כרוכה בעלות נוספת.
האם ההליך כרוך בתופעות לוואי?
הטיפול ההורמונלי גורם לעיתים לתופעות לוואי מינוריות, אולם דרגת החומרה משתנה מאישה לאישה. מבין התופעות השכיחות ניתן לציין עייפות, גירוי מקומי באזור ההזרקה, נפיחות בטנית ועוד. לאחר השאיבה מורגש לעיתים לחץ באזור הבטן.
סיבוכים כתוצאה מהליך שאיבת ביציות נדירים וכוללים גירוי יתר שחלתי, סיכונים הקשורים לשאיבה עצמה (בהם דימום וזיהום), וכן גם סיכונים הקשורים בפעולת ההרדמה.
מהם סיכויי הצלחת הפעולה?
כפי שצוין לעיל, סיכויי הצלחת הפעולה וכמות הביציות שתישאב תלויים במידה ניכרת בגיל המטופלת. למעשה, בגילאים צעירים סיכויי הצלחת הטיפול טובים מאוד, אך חשוב לזכור שלא מדובר בתעודת ביטוח. ברוב המקרים כ-90% מהביציות שהוקפאו ישרדו את תהליך ההפשרה. עם זאת, ייתכן שלא כל ביצית תופרה, ועל כן בדרך כלל מספר העוברים אותם ניתן יהיה להחזיר יהיה קטן יותר ממספר הביציות שהוקפאו.
בממוצע ידרשו כ-15 ביציות ללידת ילד אחד, כשהמשתנה העיקרי הוא גיל האישה. כאמור ככל שגיל האישה עולה איכות הביציות יורדת משמעותית ויהיה צורך בשאיבת כמות גדולה יותר של ביציות להשגת הריון תקין בעתיד.
על פי דיווחים, עד כה אלפי ילדים בעולם נולדו מביציות מוקפאות וללא תחלואה חריגה.
אודות ד"ר אוהד ברוכין
ד"ר אוהד ברוכין רופא מומחה בפריון, גינקולוגיה והריון בסיכון. רופא בכיר בחטיבת נשים ויולדות ביחידת פריון (IVF) וכן באשפוז יום הריון בסיכון במרכז הרפואי "שמיר" (אסף הרופא). ניסיון עשיר בתחום הפריון, מעקבי הריון כולל הריונות בסיכון בעל מרפאה פרטית בנס ציונה - רח' הזמיר 33/ב.