וירוס ה-HPV, לו אנחנו קוראים וירוס הפפילומה, מוכר כבר תקופה ארוכה וישנם כ-100 זנים שונים שלו, חלקם מזיקים יותר וחלקם פחות.

"זנים מסוימים, שהתגלו בשנים האחרונות, עלולים לחדור לתאים ולגרום לסוגי סרטנים שונים", אומר ד"ר אמנון הדר, מומחה במיילדות, גינקולוגיה ופוריות, מנהל מרכז לבריאות האישה בנווה זאב של קופת חולים כללית, במחוז דרום. "בדרך כלל מדובר בסרטן צוואר הרחם. למעשה כ-95% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים מווירוסי הפפילומה".

הביטוי החיצוני של הווירוס נראה בצורה של יבלות הממוקמות במקומות חיכוך של אברי המין בעת קיום יחסי מין. יבלות אלה נקראות קונדילומות, והן מתחילות כנקודות וגדלות ליבלות "כרוביות" בצורתן. בכל עת, יש בישראל כ-20 אלף מקרים של קונדילומות.

רוב הנשים מגלות את קיום היבלות ומגיעות איתן לרופאים. היבלות עצמן נעלמות לאחר חודשים ולפעמים שנים. "קשה להיפתר מהן מפני שלמערכת החיסון שלנו לוקח כמה שנים להתגבר עליהן כי קשה לה ליצור נוגדנים על מנת לעזור למערכת לזהות ולהתגבר על הנגעים הללו", אומר ד"ר הדר.

גברים ונשים נדבקים
שימו לב לנתון הזה: כ-80% מהגברים והנשים הפעילים מינית יידבקו בווירוס הפפילומה במהלך חייהם.

הדבר היחיד שיכול למנוע את ההדבקה ביחסי מין זה קונדום, אך הגנתו אינה מושלמת, שכן הקונדום מכסה אזור מסוים והיבלות הללו מופיעות בכל מקום בו יש חיכוך בעת יחסי מין ואזורים אלה, מפושטים יותר ומעבר לקו ההגנה של הקונדום. במקומות אלה יכולים להופיע יבלות, גם בשימוש בהגנה של הקונדום.

"היבלות נגרמות מווירוסים מסוימים של הפפילומה, אך קיימים וירוסים אחרים, שעלולים לגרום לתאים טרום סרטניים. תאים סרטניים אלה עלולים להתפתח בעתיד לסרטן, אך לא תמיד ואת זה חשוב לדעת", אומר ד"ר הדר ומסביר שאצל רוב הנשים, אצלן מזהים שינויים בתאים אלה, מסירים אותם ועוקבים אחר התפתחותם. "רק אם מתגלה ממצאים לא רצויים, נוקטים בהתערבויות לא מסובכות כדי להסיר את התאים ולמנוע התפתחות לא רצויה", מסביר ד"ר הדר.

בשורת בדיקת הסקר המתקדמת
בשנים האחרונות נעשה מהלך מרחיק לכת בקופות החולים ואת בדיקות ה-
PAP שבוצעו אצל רופאי נשים מדי שנתיים, החליפו בבדיקות מתקדמות יותר לאיתור הווירוס שנקראות HPV SUB TIPING. "הבדיקה מבוצעת כמו כל בדיקת PAP אבל בפיענוח שלה בודקים לא רק את צורת התאים אלא גם הימצאות של מקטעי DNA של וירוסים העלולים להתגלות כבעייתיים. זו שיטה מאד מומלצת ויעילה", מספר ד"ר הדר.

בין גיל 25-65 עושים לנשים בדיקת PAP, בכל 5 שנים, בשיטה החדשה. "זה סוג של בדיקת סקר והבדיקה מכסה את רוב הווירוסים האחראיים לסרטן. הבדיקה הזו מאפשרת, בקלות ובאמינות, לאתר מקרים בעייתיים ולטפל בהם מיידית באמצעים פשוטים", מסביר ד"ר הדר את משמעות חשיבותה של הבדיקה לנשים.

איך נמנע את וירוס הפפילומה?
כל הנשים והגברים, בכל הגילאים, שמקיימים יחסי מין, עלולים להידבק בווירוס הפפילומה ולכן המודעות לו וניצול דרכי המניעה חשובים.

"חשוב מאוד שכמה שיותר אנשים ידעו, שהווירוס עובר ביחסי מין ושגם אם נעזרים בקונדום אין דרך למנוע הרמטית את ההדבקה. חשוב גם להיות מודעים לכך שיש חיסון שמונע סרטנים שונים ושכדאי לקבל אותו לפני תחילת חיי המין, אומר ד"ר הדר וממליץ על דרכים להימנע מהתדרדרות המצב:

  • לנשים כדאי לבצע מעקב של בדיקת ה-PAP הרוטינית החדשנית בכל 5 שנים ובאוכלוסיות מסוימות בתדירות גבוהה אף יותר, על פי המלצות הרופאים.

  • דימום שאינו מחזור, לאחר יחסי מין הוא סימן לגשת לרופא לבדיקה גניקולוגית ובדיקת PAP. "יש טיפולים מאד קלים וטובים לאיתור מוקדם של הווירוס ולכן שווה לפנות לרופא ולא לתת לו לגרום נזק", אומר ד"ר הדר.

"החיסון הקיים ניתן בארץ כחלק מסל התרופות וכחלק מתכנית משרד הבריאות. הוא ניתן כבר בכיתה ח' ב-2 מנות, בהבדל של חצי שנה זו מזו, גם לבנות וגם לבנים. החיסון מהווה הגנה של למעלה מ-90% בסרטני צוואר הרחם ופי הטבעת, 70% מסרטני הפה והלוע, 70% מסרטני הנרתיק והפות ו-50% ממקרי סרטן הפין.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) וכן משרד הבריאות הישראלי, ממליצים על חיסון גברים ונשים בשגרה. בישראל, החיסון ניתן חינם במסגרת תכנית החיסונים הלאומית, בכיתות ז'- ח' לבנים ולבנות.

שירות לציבור. מוגש בחסות MSD (ללא מעורבות בתכנים)