ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעורי היארעות של לימפומות שאינן הודג'קין, כך מספר ד"ר אביגדור אברהם, מנהל המכון להמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא, שמוסיף כי מדובר בשכיחות של 19 חולים לכל מאה אלף אנשים. לימפומות שאינן הודג'קין הן למעשה סוג של סרטני דם שמקורם בתאי הלימפוציטים השייכים למערכת החיסונית. נהוג לחלק את הלימפומות שאינן הודג'קין לשתי קבוצות, לימפומות של לימפוציטים מסוג T, קבוצה נדירה יחסית, ולימפומות של לימפוציטים מסוג B, שמהוות 90% מכלל הלימפומות שאינן הודג'קין. "לימפומה מפושטת של תאי B גדולים או DLBCL (diffuse large B-cell lymphoma) היא תת הקבוצה השכיחה ביותר מבין הלימפומות מסוג B, ומהווה כ־30–35 אחוזים מכלל הלימפומות שאינן הודג'קין", מסביר ד"ר אביגדור.

למרות שלימפומה מסוג DLBCL יכולה להופיע במקרים מסוימים גם בגיל צעיר, הגיל הממוצע לאבחנה הוא 65, ושיעור ההיארעות עולה עם הגיל. "הלימפומה מתבטאת בדרך כלל בהגדלה של קשריות הלימפה, שם הלימפוציטים נמצאים רוב הזמן. החולים יכולים להבחין בנפיחות בצוואר, בבית השחי או במפשעות. מעצם תפקודם הלימפוציטים עוברים ממקום למקום דרך זרם הדם כדי להילחם בזיהומים, כך שבדרך כלל DLBCL היא מחלה מפושטת. הגידול עלול להופיע באיברים כמו כבד, ריאות, כליות ובכל מקום בגוף", מסביר ד"ר אביגדור ומדגיש כי במקרה זה המילה 'גרורות' איננה נכונה, שכן לא מדובר בגידול השולח גרורה למקום אחר בגוף אלא בתאים עצמם שעוברים דרך זרם הדם ויכולים להתיישב בכל מקום. "לצד התסמינים האלו, ייתכנו גם חולשה, חום גבוה, הזעות לילה וירידה במשקל".

המטרה – להביא לריפוי מלא מראשית הדרך

למרות היותה לימפומה אגרסיבית, בעזרת הטיפול הסטנדרטי מרבית המטופלים יגיעו לכדי ריפוי. "מדובר בריפוי מלא של כ־60% מטופלים מהמחלה בעזרת טיפול קו ראשון, שלמעשה נחשב לטיפול הסטנדרטי ב־20 שנים האחרונות. מדובר בטיפול המשלב סוג מסוים של כימותרפיה וטיפול ביולוגי עם נוגדן חד־שבטי, הנקשר לתאי הלימפומה והורג אותם. במהלך שנים אלה הסתבר כי משלבים שנחשבים לאינטנסיביים יותר מהמשלב המקובל לא השיגו תוצאות טובות יותר".

ואומנם 60% מהמטופלים מגיעים לריפוי מלא, אך ישנם כ־40% נוספים שלמעשה לא יגיבו לקו הטיפול הראשון או שמחלתם תישנה. "במקרים אלה אנחנו נזדקק לטיפולים נוספים כדי לרפא אותם. אך שלא כמו המטופלים שהגיבו לטיפולי קו ראשון, בשלב הזה כבר הרבה יותר קשה להשיג תגובות במטופלים אלה, משום שהביולוגיה של המחלה היא אחרת". אלא שבשנה וחצי האחרונות, כפי שמספר ד"ר אביגדור, נוספה אפשרות טיפול יעילה בקו הטיפול הראשון, שכוללת נוגדן מצומד לכמותרפיה, הניתן בשילוב עם כמותרפיה וטיפול ביולוגי. המשלב החדש כבר הפך לטיפול הסטנדרטי בארצות הברית ובאירופה, ואנו מקווים שהוא ייכנס לסל הבריאות בישראל במהלך השנה".

טיפול בקווים מתקדמים  

עם השנים פותחו טכנולוגיות רפואיות חדשות שנועדו להביא מענה לפחות לחלק מאותם חולים שלא הצליחו להגיע לריפוי בטיפול הסטנדרטי, ובהן טכנולוגיית הטיפול בתאי CAR-T: "מדובר בטיפול שמבוסס על אימונותרפיה בלבד, ללא כימותרפיה, ובו אנחנו מתעלים את המערכת החיסונית של המטופל כדי להילחם במחלה, לתקוף את תאי הלימפומה ולהרוג אותם. בטכנולוגיה זו אנחנו אוספים בשיטה מסוימת את תאי ה־T, שהם תאים של מערכת החיסון, מוציאים אותם מהמטופל ושולחים אותם למעבדה שבה באמצעים של הנדסה גנטית 'מחנכים' אותם כך שיזהו את תאי הלימפומה. במעבדה מגדלים ומרבים את התאים המהונדסים, הנקראים תאי CAR-T, ומחזירים אותם למטופל. בתוך גופו של המטופל תאי ה-CAR-T ממשיכים להתרבות, נצמדים לתאי הלימפומה ומפרישים חומרים שגורמים להרג התאים", מסביר ד"ר אביגדור ומוסיף כי מדובר באחת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שקיימות היום בטיפול במחלות המטו-אונקולוגיות. "בעזרת טכנולוגיה זו אנחנו מצליחים לרפא בקו השני כ־40% מהמטופלים שלא הגיבו לטיפול בקו ראשון, זאת לעומת שנים עברו שבהם הצלחנו לרפא כ־10% עד 20% לכל היותר. הטיפול הזה יכול לסייע לאנשים מבוגרים שלא ניתן לטפל בהם בטיפולים אינטנסיביים. לפני פיתוח טכנולוגיה זו הפרוגנוזה שלהם הייתה גרועה, לא הייתה לנו דרך לרפא אותם, והיום יש להם לראשונה מענה". אופציות טיפוליות נוספות לחולים שמחלתם נשנתה כוללות משלבים כימותרפיים, טיפולים ביולוגיים שונים והשתלת מח עצם עצמית. טכנולוגיה חדשה נוספת היא טיפול בנוגדנים בי־ספציפיים. נוגדנים מסוג זה מאושרים במחלות המטו-אונקולוגיות אחרות ונמצאים בשנים האחרונות במחקר בלימפומה שאינה הודג'קין. "מדובר בנוגדנים שהוכנו במעבדה, כשזרוע אחת שלהם נקשרת לחלבון מסוים הנמצא על תאי הלימפומה וזרוע השנייה נקשרת לחלבון שנמצא על תאי T של מערכת החיסון. זרועות אלו מצמידות את תאי הלימפומה לתאי החיסון, והאחרונים מפרישים חומרים שהורגים את תאי הלימפומה".

נכון להיום כ־60% בלבד מהחולים מגיעים לכדי ריפוי מלא בקו טיפול הראשון ועם זאת נראה שיש תקווה גם לאלו שלא מצליחים להגיע לריפוי בקו זה. "אם לפני כשמונה עד עשר שנים הפרוגנוזה של  החולים שלא הגיבו לטיפול הראשון הייתה עגומה למדי, כעת יש תקווה לאותם 40% בזכות הטכנולוגיות החדשות שהתפתחו ומתפתחות", מסכם ד"ר אביגדור.

***

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לינואר 2024. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ