ה"טרנד" של שליחת תמונות של איבר המין לזרים באינטרנט הוא בהחלט אחד הדברים היותר מזעזעים שהמצלמות בטלפונים והאינטרנט הביאו עלינו. אבל בשביל חוקרת אחת מארה"ב – הטרנד הלא נעים הוא דווקא סוג של ברכה.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
הסוציולוגית אלישה ווקר מאוניברסיטת מדינת מיזורי שבארה"ב מעודדת אלפי גברים לשלוח לה דיק פיקס, כדי לאסוף מידע לטובת מחקר על גודלי פין. אך ווקר לא רק מעוניינת במחקר ביולוגי שבודק את אורך הפין, היקף ומאפיינים פיזיים אחרים. ווקר אוספת דיק פיקס כדי לבדוק כיצד אותם מדדים מתאימים לחוויות, תחושות ותפיסות של אותם גברים, כמו דימוי עצמי, יכולת מינית וחרדת ביצוע.
"אלה לא תמונות סקסיות", הסבירה ווקר לערוץ המקומי Springfield News-Leader. "אלה תמונות קליניות... גברים רבים מסתירים שהם סובלים מחרדה בעקבות גודל הפין שלהם", הוסיפה.
"אנחנו צריכים לדבר על הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים"
עד כה, ווקר מספרת כי היא קיבלה מאות תמונות של איברי מין זכריים, מאז שהתחילה את הפרויקט בתחילת החודש, אבל היא מקווה שלפחות 3,600 גברים ייקחו חלק בפרויקט וישלחו לה דיק פיקס, כך שיהיה לה מספיק מידע לעבוד איתו. נוסף לשליחת תמונות של איברי המין, המשתתפים נדרשים למלא ריאיון או סקר וכן גם למדוד את אורך והיקף האיבר שלהם, גם במצב רפוי וגם בזקפה.
עוד ב-mako בריאות:
>> נגמלה מארבעה דברים בלבד - והשילה 70 ק"ג
>> הטעות החמורה שאתם עושים כשאתם מפשירים דגים
>> 5 פריטים שאסור להשאיר ברכב ביום חם
"המטרה היא לחקור כיצד גברים מרגישים לגבי הגוף שלהם בתרבות שבה ניתן דגש על גודל, כולל גודל הפין", הסבירה ווקר. "ולהסתכל לעומק על האופן שבו זה משפיע על הנטייה שלהם לסקס מוגן, מערכות יחסים ועוד". ומה עם חלילה ווקר תקבל תמונה של איבר מין של אדם שהיא מכירה? גם על זה היא חשבה מראש ולכן היא מבקשת תמונות מאנשים שגרים מחוץ לאזור שבו היא מתגוררת. "אנחנו לא אוספים מאנשים מקומיים, אתה לא רוצה שיהיה שם משהו מביך".
מאחר שהמחקר יוצא הדופן זוכה ללא מעט דיבור ברחבי הרשת, נראה שווקר תגיע ל-3,600 משתתפים בקלות רבה. וזה בהחלט חשוב, מאחר שהמחקר עוסק בנושא שלא זוכה להרבה דיבור – התחושות הקשות והדיכאון שמהם גברים רבים סובלים בעקבות גודל האיבר שלהם. "אנחנו צריכים לדבר על הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים, הדרך שבה החברה שלנו סוגדת לגודל והאופן שבו זה משפיע על דברים", אמרה ווקר לניו יורק פוסט. "זה מזיק במידה משמעותית. הם לא יכולים להודות בזה שהם מרגישים כך. דמיינו לעצמכם להסתובב מלאי חרדה לגבי הגוף שלכם ואז דמיינו שאתם לא יכולים אפילו לספר לחברים שלכם".