בשנים האחרונות המילה "קנאביס" נמצאת יותר ויותר בכותרות בארץ ובעולם, והמאבק למען לגליזציה של השימוש בצמח הולך ותופס תאוצה גם כאן. ההקלות בתהליך הענקת מרשמים לקנאביס רפואי בישראל, למשל, הם נקודת ציון נוספת בדרך למה שמקווים רבים שהוא שינוי התפיסה הקולקטיבית בנוגע להשפעות השליליות של הצמח, ששמרנים רבים עדיין מחשיבים כ"סם מעבר" שמוביל לשימוש בחומרים משני תודעה קשים יותר. נדמה שעוד ועוד מחקרים המדגישים את ההשפעות החיוביות של הקנאביס מתפרסמים מדי שבוע – מה שהופך את המחקר החדש של משרד הבריאות האמריקאי לחריג יחסית בנוף.
במסגרת מחקר לימודי בריאות בדור הבא (NEXT Generation Health Study), ערך ה-NIH מחקר אורך על בני נוער אמריקאים, שבמהלכו זיהה קשרים פרוספקטיביים (המתחילים מנקודת זמן מסוימת ונמשכים לאורך זמן) בין שימוש בקנאביס במהלך השנה הראשונה שלאחר התיכון לבין מגוון רחב של מדדים בריאותיים חיוביים אך בעיקר שליליים שנה לאחר מכן. במדגם של 1,915 צעירים בגיל ממוצע 20.2 (61 אחוז נשים) נתגלה כי לשימוש תכוף בקנאביס (שהוגדר על ידי המחקר כ-20 שימושים ומעלה בשנה הראשונה) יש קשר עם מגוון מדדים בריאותיים וחברתיים שליליים שמשפיעים על המשך החיים, למשל נהיגה מסוכנת, סימפטומים של דיכאון ומחלות פסיכוסומטיות, והישגים נמוכים בלימודים במהלך השנה השנייה.
כמו כן נמצאו שני מדדים חיוביים המראים כי למשתמשים התכופים קיימת סבירות נמוכה יותר לעודף משקל ולהשמנת יתר בהשוואה לאלו שאינם משתמשים, וסבירות גבוהה יותר לעמוד בהמלצות של פעילות גופנית. אלא שמצד שני, נמצא שלאותם משתמשים יש הסתברות נמוכה יותר לצריכת פירות וירקות, כמו גם הסתברות נמוכה יותר להמשיך ללימודים אקדמיים. ממצאים על שימוש מזדמן בקנאביס מדי פעם (שהוגדר כפחות מ-20 שימושים בשנה) היו דומים יותר לשימוש התכוף יותר.
במחקר השתתפו צוות חוקרים: ד"ר דניס הייני, ד"ר ג'רמי לוק, פרופ' ברוס סימונס-מורטון - וגם ד"ר ליאת קורן, סוציולוגית רפואית וראש המסלול לקידום בריאות במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, שלצורך ההשתתפות במחקר לקחה שנת שבתון מיוחדת. למה דווקא שם? "משרד הבריאות האמריקאי, לעומת משרד הבריאות הישראלי, הוא גוף חוקר", היא אומרת, "זה מוסד ענק שמממן מחקרים, ובתוכו יש אגף גדול שעוסק בהתפתחות הילד והאדם. המחקר הזה היה מחקר אורך, כלומר על אותם אנשים שעקבו אחריהם במהלך שבע שנים, מכיתה י' ועד סיום הקולג' - מגיל 16 עד 23".
למה דווקא בגילים האלה?
"כי באמריקה זה נחשב שיא גיל ההתבגרות שבו השכיחויות הכי גבוהות של התנהגויות סיכון, ביניהן שימוש בקנאביס. עד גיל 21 המוח עדיין מתפתח, וכשמכניסים סמים פסיכו-אקטיביים למוח אנחנו משנים משהו בהתפתחות, לכן הגילים האלה הם תקופה קריטית כי יש פה יכולת לייצר פגיעה לאורך זמן עם ההשפעות חמורות יותר, גם בגלל הסיכוי להישאר עם ההתנהגויות הללו למשך שנים רבות יותר וגם בגלל הסיכוי להידרדר לסמים קשים יותר".
התוצאות רלוונטיות גם לנוער הישראלי, שרובם בעצם נכנסים לצבא בגיל הזה?
"זה נכון שהנתונים שיש בידיי הם אמריקאיים ומייצגים את כל המדינות באמריקה, אבל בני נוער בישראל לא פטורים מהתנהגויות סיכון. שכיחות השימוש לא יורדת עם השנים אלא רק עולה בגילים האלה, ולכן זה מאוד רלוונטי. התיכון הוא לא פיק של ההתנהגויות המסוכנות, יש נטייה לחשוב שכשצעירים נכנסים לצבא הם מסיימים עם השטויות, אבל הם ממש לא גמרו עם הדברים האלה. גם הטיול הגדול בעולם הוא חלק מההתנסות לפני הגיבוש העצמי הסופי".
התוצאות השליליות שנמצאו במחקר הפיכות לאחר שמפסיקים לצרוך קנאביס? האם הן עלולות להחמיר אם ממשיכים?
"אנחנו כן יודעים יש יחס של מינון ותגובה, כלומר ששימוש ביותר חומר מגביר את תדירות ההשפעה השלילית, אבל תלוי למה מתייחסים. אני כן יכולה לומר שלא צריך יותר בג'וינט אחד כדי לדפוק את הנהיגה, זה פוגע במוטוריקה כבר במינונים מאוד קטנים וזה הוכח חד משמעית. לגבי החמרה לאורך זמן אני לא יודעת להגיד, כי זו שאלה יותר ביולוגית".
לפי המחקר שלכם בעצם אין הבדל בין אנשים שמשתמשים בקנאביס באופן תכוף (יותר מ-20 פעמים בשנה) לבין אלה שלא?
"תלוי באיזה נושא. זה נכון שבהרבה מהבעיות השליליות אין הבדל, ושגם שימוש לא תכוף בקנאביס מעלה סימפטומים פסיכוסומטיים כמו דיכאון והפרעות בנהיגה. אבל הסיכוי להירשם לאוניברסיטה או לקולג', למשל, גבוה יותר אם אתה מעשן מזדמן מאשר קבוע, והרבה יותר גבוה אצל מי שלא מעשן כלל. מצד שני, ההיצע של קנאביס בקולג' ובאוניברסיטה גבוה יותר. אפשר בגדול לומר ששימוש מזדמן הוא פחות נורא משימוש קבוע, אבל בהחלט יש לו פרמטרים שליליים".
>> הסודות של האנשים החזקים בישראל
>> "זה הטיפ הכי טוב שלי לחיי מין מושלמים"
>> אז איך עדיף לישון – עם מאוורר או מזגן?
איך מסבירים את התופעות היותר חיוביות של השימוש, כמו התמדה בפעילות גופנית וסבירות נמוכה לעודף משקל?
"זה היה מפתיע. ראיתי מאמרים על כך שספורטאים כנראה יודעים שזה יכול לעזור להם בספורט, ולכן זה אחד הסמים שנבדקים באולימפיאדה ובתחרויות. אני לא ביולוגית, אבל יש גם כמה מאמרים שדיברו על ההקשר של קנאביס לתנגודת האינסולין, כלומר שהוא גורם לאנשים לצרוך פחות סוכרים. זה כמובן מורכב בגלל תופעת ה"מאנץ'" (תיאבון מוגבר לאחר השימוש), אבל גם אנשים שלוקחים ריטלין למשל לא מרזים, כי הם אוכלים כשזה פג. לקנאביס יש גם זמן השפעה ממושך יחסית, כשלא מחייב שתהיה השמנה בשל מאנץ'".
איך המחקר מתיישב עם תוצאות של מחקרים אחרים, כמו למשל זה שמצא 80 אחוזי שיפור בתפקודי ילדים אוטיסטיים, או זה שטוען שמדובר בטיפול יעיל נגד דיכאון וחרדה, וזה שטוען שהוא משפר יכולות קוגניטיביות?
"הקנאביס הוא גם תרופה, והוא תרופה מצוינת לאנשים עם בעיות ומחלות שונות, ולכן אין סתירה בין הממצאים שלנו לבין כל המחקרים הללו. אנחנו מדברים על שימוש לרעה, זה אומר הסם נלקח ללא צורך רפואי אלא על מנת לספק מאוויים כמו 'היי' - זו הסיבה לשימוש לא חוקי, האופוריה שהוא נותן. הנקודה היא שאנשים שצורכים קנאביס כסם בשימוש לרעה, מסתגלים פחות טוב לחיים החברתיים והבריאותיים".